זה נראה הפעם כמעט כמו "בלון ניסוי". איש לא מוכן להמר לאן הולכת הממשלה הנוכחית, כמה טלטלות היא עוד תעבור בשבועות הקרובים וכמה זמן היא תצליח להחזיק מעמד ללא רוב בכנסת - ובמשרד האוצר מתנהלים כאילו שבטוח לגמרי שתקציב המדינה וחוק ההסדרים יזכו לרוב ויאושרו עוד במהלך הקיץ הנוכחי.
לא חולף כמעט שבוע ללא משבר פוליטי שמאיים על קיום הממשלה ומונע ממנה להעביר אפילו חוקים בודדים, לא חוק הסדרים שלם, כאשר חלקם לא מועלים כלל לדיון מאז תחילת מושב הכנסת, כמו למשל עסקת החבילה שתקועה כבר חודשים ארוכים. כך מתעכבת אפילו תוכנית הסיוע לעצמאים, שאלפים מהם נפגעו בשיעור של יותר מ-35% ממחזורם בתקופת השיא של התפרצות זן האומיקרון. אפילו מי שסבור היה שיהיה קל להעביר לפחות תוכנית כזאת, שאמורה לזכות כביכול בקלות בתמיכה רחבה - טעה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השבוע שמו של "המורד" התורן מהקואליציה הוא מיכאל ביטון, והוא לא חבר כנסת "שולי" בתחום הכלכלי. מדובר ביו"ר הוועדה השנייה בחשיבותה בכנסת - ועדת הכלכלה. הפעם הכעס הוא לא על הכנסת לחם לבתי חולים בפסח (עידית סילמן) או היחס למגזר הערבי (ג'ידא רינאווי זועבי), אלא על הפגיעה הצפויה בחקלאים ובשכבות החלשות המשתמשות בתחבורה הציבורית. עוד עניין כלכלי השנוי במחלוקת עמוקה.
כבר במצב של 60-60 בכנסת היה קשה להניח ששר האוצר אביגדור ליברמן יצליח להעביר את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים בכנסת. אם יחסר עוד קול לקואליציה, בעוד שח"כ ביטון מאיים שלא יתמוך עוד בשום חוק "חוץ מאשר בהצבעות אי אמון" - אין כמעט אפשרות להעביר שום רפורמה כלכלית ובטח לא 30 פרקים של חוק ההסדרים, שגובשו במשרד האוצר בחודשים האחרונים.
בנוסף, למרבה האירוניה מצאנו שכמחצית מהרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים הן כאלה שכבר הוצגו לכנסת בעבר - כאשר היה רוב מוצק לקואליציה. או שהן לא זכו ברוב הדרוש, או שהוצאו מחוקי הסדרים קודמים, במסגרת המשא ומתן לתמיכה בחוק כולו.
יו"ר ועדת הכלכלה ביטון לא אצביע עם הקואליציה מורן אזולאי כתבתנו מדווחת
(צילום: אסף חן)
לימודי ליבה ומס המטרו: "העיזים" בחוק ההסדרים
שר האוצר ליברמן והמנכ"ל שלו, רם בלינקוב, הם עתירי ניסיון בתחום הפוליטי ויודעים היטב מה ניתן או לא ניתן להשיג. כך, למשל, גם ליברמן הקשוח חזר בו בחודשים האחרונים מכמה וכמה הצעות חוק ורפורמות, שתחילה מיאן לשמוע אפילו שיש לבטלן או להכניס בהן שינויים. אחת כזאת היא "חוק המעונות", שנועד להגדיל את מספר החרדים העובדים. גם את שכר החיילים העלה ליברמן שנה לפני שהתכוון להעלותו משהבין שהלחץ הפוליטי הולך וגובר.
ולכן, לצד שלל הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים, יש כמובן גם כמה וכמה עיזים, שאנשי האוצר מכניסים מאז ומתמיד לחוק התקציב, כדי להוציא אותן ממנו במועד המתאים.
רוצים דוגמא? האוצר מציע שרשתות חינוך חרדיות וישיבות שלא ילמדו לימודי ליבה לא יקבלו עוד את התקציבים הגדולים שבלעדיהם לא יוכלו להתקיים. לכל ברור כשמש, כי "הוויתור" הצפוי של האוצר על הרפורמה הזאת יינתן בתמורה לתמיכה של חלק מחברי הכנסת החרדים בחלק מסעיפי התקציב וחוק ההסדרים.
גם הצעות לרפורמות אחרות יהיה קשה להעביר. לחצים עצומים של בעלי ההון על חברי הכנסת יכשילו כנראה את ההצעה לצמצם את הריכוזיות בענף המזון, כאשר בין היתר מוצע כי ייאסר על ספק גדול להתקשר בהסכמי בלעדיות עם יצרן או ספק מחוץ לישראל. ראשי הרשויות המקומיות הגדולות והחזקות יעמדו על הרגליים האחוריות כדי למנוע מצב שבו תאושר רפורמה, שכבר הוצעה אין ספור פעמים בעבר, שחלק מהכנסות מיסי הארנונה שלהם יועברו לקרן מיוחדת שתיתן מענקים לרשויות חלשות, כדי לעודד בהן בניית דירות.
ונראה לאנשי האוצר שבמצב פוליטי של 60-60 יהיו חברי כנסת שאינם מהקואליציה, שיסכימו לתמוך במס חדש "היטל מימון המטרו" שיצטרך לשלם כל בעל נכס ששווי הנדל"ן שלו יעלה בשל הקמת המטרו? על העלאת מיסים קלים בהרבה, כמו על הכלים החד פעמיים, המשקאות הממותקים ואפילו על הסיגריות האלקטרוניות רבו בכנסת שלושה חודשים, אז על מס גבוה חדש לא יריבו?
יש עוד שלל דוגמאות של רפורמות בחוק ההסדרים שהסיכויים לאשרן נמוכים מאוד. ראשי משרד האוצר יצטרכו להשקיע את מיטב זמנם כעת לא בלשכנע חברי כנסת מאופוזיציה לתמוך בתקציב, ברפורמות ובשינויים המבנים שבחוק ההסדרים - אלא להתדיין כמעט עם כל חבר כנסת דווקא מבין חברי הקואליציה, שיבקש להציג הישגים לסקטור ולאזורים בארץ שהוא מייצג, כדי לתמוך בתקציב. האפשרות לבחירות קרובות רק מעלה כעת את מחיר ההסכמה לתמיכה בתקציב.
גורם באוצר העריך את מחיר ההסכמות להעברת תקציבים ייחודיים למטרות שידרשו חברי הכנסת, במיליארדים רבים. כל אחד מחברי הכנסת החברים בקואליציה מבין כעת מה כוחו. ראינו את כוחה של חברת כנסת אחת, הגברת רינאווי זועבי. "להעביר את התקציב הפעם יעלה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף", אמרו גורמים בכנסת - ובמשרד האוצר מודעים למצב החדש שנוצר.
ובינתיים נודע לנו, שבשקט, מאחורי הקלעים, מנסים ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, ושר האוצר ליברמן, להביא את התקציב החדש לא רק לאישור הממשלה כבר ב-9 ביוני, אלא גם לקריאה ראשונה בכנסת כבר שבוע בלבד לאחר מכן, ולגשש באפשרות להקדים את התוכנית לאישור הסופי של התקציב בכנסת מסוף חודש ספטמבר, ערב חגי תשרי, לימים שלפני נעילת מושב הקיץ, ממש בסוף חודש יולי.
האם זה אפשרי טכנית? בדרך כלל, הכנת חוברת התקציב הסופית במשרד האוצר והדיונים לאישור התקציב וחוק ההסדרים בוועדות הכנסת השונות, אורכים שלושה-ארבעה חודשים.
קשה מאוד להניח, גם כאשר יו"ר ועדת הכספים הוא ח"כ אלכס קושניר, איש מפלגתו של שר האוצר "ישראל ביתנו" ואיש אמונו, שתוך 4-5 שבועות ניתן יהיה לאשר סופית בכנסת את התקציב ואת כל הרפורמות שייוותרו בחוק ההסדרים, שיצומצם בוודאי בדיונים שיתקיימו.
השאלה העיקרית כעת היא רק האם הממשלה הדי מקרטעת בכוחה, בלי רוב בכנסת, תהיה קיימת עדיין ב-21 בחודש ספטמבר, המועד שבו תכננה השלישייה בנט-לפיד-ליברמן לאשר סופית את התקציב לשנה הבאה, מה שיאפשר אולי את מינויו של יאיר לפיד לראש הממשלה בעוד שנה ורבע.
פורסם לראשונה: 16:21, 25.05.22
