בת 63 שהפכה למשותקת אחרי שהוזרק לגבה חומר מסוים לצורך עריכת בדיקת הדמיה, תקבל מבית החולים מוקסד במזרחי ירושלים פיצויים והוצאות של כמעט מיליון שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בעיר. השופט גד ארנברג קבע שבחירת הצוות הרפואי לבצע את בדיקת ההדמיה החודרנית בעלת פוטנציאל הסיכון במקום MRI הנפוצה, מהווה רשלנות רפואית.
ביולי 2011 פנתה האישה לבית חולים בתלונות על כאבי גב שאינם מרפים ממנה. בתגובה ביצע הצוות הרפואי בדיקת מיאלוגרפיה - הדמיה הכוללת הזרקה של חומר ניגוד לעמוד השדרה, במטרה לתור אחר מוקדי הכאב. לאחר מכן החלה האישה להתלונן על חוסר רגישות ברגליים ובהמשך התפשטה התחושה בכל חלקי גופה. כיום היא סובלת מנכות ושיתוק בשיעור של 100%.
בתביעה שהגישה במאי 2020 היא טענה שהחלטת בית החולים שלא לבצע בדיקת MRI כמקובל, אלא מיאלוגרפיה, הייתה שגויה ומהווה רשלנות רפואית. לטענתה הזרקת חומר הניגוד לגבה היא שגרמה לנכותה ומכאן שעל בית החולים לפצות אותה.
מנגד טענה האגודה שבבעלותה בית החולים שבדיקת מיאלוגרפיה היא בדיקת הדמיה בטוחה עם אחוז סיבוכים נמוך מאוד. היא הוסיפה כי על רקע ניתוח לב שעברה התובעת ב-1996, ממילא אי אפשר היה לבצע בדיקת MRI, כך שלא נפל רבב בהחלטה.
עו"ד ירון מויאלאבי נועההשופט ארנברג הסביר שיש לברר שתי שאלות: האחת, האם נכון היה לבצע את בדיקת המיאלוגרפיה, או שנכון היה לבצע בדיקה פחות מסוכנת? השנייה, האם השיתוק נגרם בגלל שטף דם פנימי כתוצאה מהזרקת חומר הניגוד, ובית החולים פעל כנדרש כדי למנוע אותו, או שמא מדובר בתגובה אלרגית לחומר השכיחה בקרב 0.5% מהנבדקים, שאז בית החולים פטור מאחריות?
אשר לשאלה הראשונה נקבע שאכן, היה על הצוות הרפואי לערוך לתובעת בדיקת MRI, ולא הייתה הצדקה בנסיבות העניין לסכן אותה עם בדיקת המיאלוגרפיה: "ההחלטה לבצע את הטיפול שבוצע ולא MRI נעשתה ברשלנות. אין בחומר הרפואי מסמך כלשהו המלמד על התייעצות עם מומחה לרנטגן שקבע שלא ניתן לבצע MRI. לא זו בלבד אלא שבסופו של דבר בחלוף כחודש ממועד הטיפול בוצע MRI. היינו, ברור שניתן היה לבצע בדיקה זו במקום הבדיקה שנעשתה. מכל החומר שהונח בפני, בדיקת MRI עדיפה כבדיקה ראשונה".
בכל הנוגע לשאלה השנייה צוין בפסק הדין שאמנם לא ברור ממה בדיוק נגרם השיתוק ממנו סובלת התובעת – שטף דם או אלרגיה – אלא שמכל מקום, בהיעדר ראיות לכך שהאפשרות להיווצרות שטף דם נבדקה בכלל על ידי בית החולים, הרי שמדובר ברשלנות מצדו. השופט סיכם כי "עצם עריכת הבדיקה שנעשתה חלף עריכת בדיקת MRI, היעדר בדיקות מקיפות קודם לעריכת הבדיקה והעדר טיפול מתאים אחריה מהווים רשלנות".
בדיון על הנזק הוא העיר אמנם שקודם לטיפול הרשלני הייתה התובעת עקרת בית ללא הכנסות, ומכאן שנזקיה לכאורה נמוכים, אך עם זאת "אין להתעלם מכך שהיא נותרה עם 100% נכות כתוצאה מהטיפול". בנסיבות אלה נפסקו לטובתה פיצוי גלובאלי בסך 750 אלף שקל, שכר טרחת עו"ד בסך 175,500 שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
