צפו: בדרך לביטול הנחת הערך הצבור של הרב קו?
(צילום: משה מזרחי)
"מי שכנראה יושפע מביטול ההנחה ברב קו זה השכבות החלשות, אבל לא בטוח שההתנהגות שלהם תשתנה, כי גם אין להם יותר מדי ברירות". כך טען הבוקר (א') בריאיון לאולפן ynet פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות ולתחבורה במכללת אפקה, בנוגע לפרסום על כך שמשרד האוצר מבקש לבטל את ההטבה של 25% בהטענת הרב קו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדברי פרופ' אבינרי, מכיוון שההשפעה הכלכלית של המהלך אינה משמעותית בקרב מרבית הנוסעים, היא גם לא צפויה לעורר שינוי משמעותי בדפוסי התחבורה הציבורית בישראל. זאת, כאמור, מלבד הקושי הנוסף שיפול על בעלי משכורות נמוכות. "מי שרמת ההכנסה שלו היא בעשירון העליון ומקבל 20-30 אלף שקל לחודש, לא יושפע משינוי של שקל או שניים. כך גם מי שמקבל החזרים כמו הרבה מאוד עובדי מדינה. מבחינת המדינה זה יהיה העברת כסף מכיס לכיס".
"אני חושב שמשרד האוצר ואגף התקציבים לא צריכים להיות בעל הבית היחיד בנושא הזה", הוסיף פרופ' אבינרי. "בישראל תמיד נעשות רפורמות בתעריפי התחבורה הציבורית ובתחבורה בכלל בהיקף של מיליארדים מבלי שבודקים בכלל את ההשפעה של המחיר על הביקוש ויותר מזה, את ההשפעה על הדברים העקריים: נגישות, הפחתת הזיהום, מחירי הדיור ופיזור אוכלוסיה.
"המטרה העיקרית זה לא להעביר תקציב מסעיף לסעיף, אלא לקדם מדיניות תחבורתית שצריכה להיות מלווה במחקר ולהיות מבוססת על טיעונים של השפעה של הרפורמה, וכאן אני לא בטוח שזה נעשה, לא באופן היסטורי ואולי גם לא עכשיו", הוא הדגיש.
רק מיעוט עבר להשתמש באפליקציות על פני הרב קו
הרפורמה פורסמה לראשונה בשבוע שעבר במסגרת טיוטה לחוק ההסדרים, במסגרתה מבקשים משרדי הממשלה לבטל את הנחת הערך הצבור ברב קו. אולם, הצלחתה של רפורמת אפליקציות התחבורה הציבורית עדיין שנויה במחלוקת ורק מיעוט מהנוסעים משתמש בהן לעומת כרטיס הרב קו.
במסגרת ההנחה, על כל 30 שקל שמטעינים מקבלים 7.5 שקלים נוספים, כלומר 37.5 שקל (25% הנחה). ואולם, הסיבה העיקרית לשימוש ברב קו הוא שבאפליקציות התשלום אין תקרה חודשית כמו זו שיש ברב קו (שם היא מכונה הסדר חופשי חודשי) ועל אף שישנה תקרה יומית - פעמים רבות מי שנוסע באופן תדיר נסיעות יומיות - יהיה לו זול יותר להשתמש בכרטיס הרב קו.
הדיונים המקצועיים בנוגע לרפורמה בעיצומם אך גורם במשרד התחבורה אמר ל-ynet כי "האוצר רוצה לעשות רפורמה במחירים ואנחנו רוצים לעשות רפורמה בשירות הניתן סביב התעריפים, תהום פעורה בינינו בנוגע לרפורמה הזו".
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית השקיעה משאבים, זמן וקשב ניהולי רב ברפורמת התשלום בתחבורה הציבורית. בכירי הרשות ודוברי המשרדים כינו אותה "מהפכה" ו"בשורה" אך השימוש בהן נותר דל. זאת בין היתר משום שהאפליקציות לא שינו דבר באשר לשירות הירוד שמקבלים הנוסעים בתחבורה הציבורית בארץ והיות רובם קהל שבוי של תחבורת האוטובוסים. האפליקציות הפכו, אולי, את התשלום לנוח ונגיש יותר אך הרפורמה הזו לא סייעה להגביר את התדירות הנמוכה של האוטובוסים, את מהירות נסיעתם או את בעיות האמינות הקשות בתחבורה הציבורית. כך הופנו משאבים רבים וקשב ניהולי רב למה שגורמים בענף התחבורה הציבורית מגדירים כ"קוסמטיקה" לבעיות היסוד.
כעת, נדמה שבמשרדי הממשלה מבקשים "להעניש" את הציבור שממשיך לשלם באמצעות כרטיסי הרב קו ומוריד לטמיון השקעות רבות שביצעו החברות המפעילות את אפליקציות התשלום. במקום להשוות את ההנחות באפליקציות, מעדיפים במשרדי הממשלה לבטל את ההנחה המשמעותית של כרטיס הרב קו.
בנוסף, מוצע לעדכן את המחירים שמשלמים ברב קו ולהשוותם לאלו שבאפליקציה: כלומר, תשלום על פי טבעות מרחק. עדיין הנוסעים יוכלו לרכוש הסדר יומי והסדר חודשי.
האוצר: סבסוד התחב"צ מונע את שיפור השירות
במשרד האוצר מסבירים שבישראל הסבסוד הכבד של התחבורה הציבורית מונע את שיפור השירות במגבלות התקציב ולכן צריך להעלות את מחירי התחבורה הציבורית.
יתרה מכך, גם על פי בדיקות שנעשו במשרדי הממשלה התייקרות מחירי האוטובוסים לא תשפיע על ההחלטה לנטוש את הרכב הפרטי לטובת התחבורה הציבורית, אלא התדירות והמהירות. אלא שמדובר בטיעון מחורר משום שהעלאת המחירים אולי לא תגרום לאנשים לנסוע ברכב פרטי, אבל היא תמרר את חייהם של מי שתלויים בתחבורה הציבורית - שהם מרבית נוסעי האוטובוסים.
על טענה זו מגיבים במשרדי הממשלה שאוכלוסיות שונות גם כך מקבלים הנחות בתעריפים דוגמת קשישים, סטודנטים ותלמידים, אך ההנחה הכללית שקיבלו משתמשי הרב קו תבוטל, משום שלדבריהם היא נועדה מראש להעביר אנשים מתשלום במזומן לתשלום באמצעות כרטיס הרב קו ומשאין היום אפשרות לשלם במזומן - גם ההצדקה לתמריץ התאיינה. בשלב זה גם לא ברור כיצד יותאמו מחירי הרב קו לאפליקציה וצפויים שינויים והתייקרויות גם במחירי ההסדרים החופשי - חודשי והחופשי - יומי בכרטיס הרב - קו.
"אין בחוק אף מילה על נגישות"
במקביל, חוק ההסדרים והתקציב עורר מחאה גם בקרב אנשים עם מוגבלויות שהתחבורה הציבורית עדיין לא מונגשת במלואה עבורם.
בתנועת לינק 20, אמרו כי "בחוק ההסדרים הנוכחי אין איזכור להתחייבויות הממשלה להנגשת תחנות אוטובוס. אין איזכור להגדלת הפיילוט של אוטובוסים בינעירוניים שהחל השנה ולמרבה התדהמה המילה 'נגישות' כלל אינה מופיעה בטיוטת החוק. חוסר הנגישות של תחבורה ציבורית הוא אחד החסמים הגדולים והאוויליים ביותר העומדים בפני אנשים עם מוגבלות כדי לממש את זכותם לחיים עצמאים בישראל".
עוד נמסר מהתנועה כי "ב-2020 הצענו פיילוט למשרד התחבורה בסיוע של גיל יעקב, יועץ תחבורה, הכולל הנגשה של 10 קווים בינעירוניים בישראל בעלות של שישה מיליון שקלים בלבד. הפיילוט מבוסס על דו"ח נוסף שהכנו, המדרג יישובים לפי מידת הנגישות שלהם ולמעשה יאפשר לאנשים עם מוגבלות שהרכבת לא מגיעה לישוב שבו הם מתגוררים להתנייד מעיר לעיר. כיום אנו עומדים מול כל הגורמים האפשריים על מנת להבטיח בתקציב הקרוב את הפיילוט שהכנו להגשת האוטובוסים הבינעירוניים בישראל".
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל: "למרות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולמרות המחוייבות של המדינה לאמנת שוויון זכויות הבינלאומית עליה היא חתומה, המדינה החליטה שוב לעצום עין ולהתעלם. מקומם לראות שחוק ההסדרים לא פועל לקידום הנגישות בתחבורה לא מקדם תחבורה חכמה ונגישה לאנשים עם מוגבלות וקשישים באזורי פריפריה, לא מקדמת את נגישות התחבורה הבינעירונית ולא מקדמת מוניות נגישות".
