אדיר מילר לא לבד. כמותו יידרשו להחזיר מענקים שקיבלו בימי משבר הקורונה כ-100 אלף בעלי עסקים ועצמאים. 48 אלף מהם הודו ביוזמתם כי חשבו שהמענקים מגיעים להם, אך משהתברר שלא כך הוא, הודיעו לרשות המסים כי יחזירו את הכסף שקיבלו.
מדובר בשני סוגי מענקים, כאשר אפשרי בהחלט שלאחד מהם היו בעלי העסקים והעצמאים זכאים ולאחר לא. לעיתים התברר גם שבחודשים אחדים המענק הגיע לעצמאים, למשל בחודשי שלושה הסגרים, ולעיתים לא הגיע, אך המשיך להתקבל, כאשר הם חולקו בקביעות למשך כל חודשיים ממרץ-אפריל 2020 - ועד למאי-יוני ב-2021.
האם אדיר מילר ועצמאים אחרים צודקים בטענותיהם כי רשות המסים, כביכול, נטפלה אליהם וכי המענק הגיע להם?
צריך להבדיל כאן בין המענקים השונים. אין ספק שאמנים כמו מילר הפסידו הרבה כסף בימי משבר הקורונה, כאשר למעשה ברובם לא יכולים היו להופיע כלל, לפחות לא פרונטלית. על ההפסד הזה היו האמנים כמו עצמאים אחרים זכאים למענק של 15,000 שקל על תקופה של חודשיים לכל היותר. ברור שהמדינה לא תפצה, למשל, את עומר אדם על הופעה שעולה אצלו לעיתים רבע מיליון שקל במלוא הסכום עם ביטולה. יש "תקרה" סבירה לפיצוי. את המענק הזה יכול היה אדיר מילר לבקש וכנראה גם לקבל במלואו.
בעניין מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות המצב שונה. כאן בעל עסק, למשל של חנות רהיטים, שנאלץ לסגור אותו למשך חודשיים, המשיך לשלם ארנונה, מים, חשמל, שכר לעובדים שנאלצו להישאר בבית, וייתכן אפילו שלא יכול היה לבטל פרסומים בעיתונות מראש או שאירוע מכירות שתכנן כבר עלה לו בהדפסת קטלוג. אלה הוצאות שבגינן בעל החנות יקבל את ההשתתפות בהוצאות שאבדו.
לעומת זאת, אמן שאין לו משרד, לא תוכננו לו הופעות, לא היו להן פרסומים, הוא לא שילם שכר לתפאורן או עובד במה פרילנס, שאינו עובד שלו, כלומר לא יצר הוצאות שיש לזכות אותו בגינן. זה מה שנטען למעשה על ידי רשות המסים בוועדת הערר במשרד המשפטים שדנה במקרה של אדיר מילר.
רק לחודש מרץ 2020 נוצרו למילר עדיין הוצאות, למשל בגין הופעות שתוכננו לו ובוטלו ברגע האחרון, ולכן על אלה פוצה בכ-46 אלף שקל. לשאר החודשים דרש רואה החשבון של מילר, כנראה שלא במעשה מרמה מתוכנן, גם כן החזר הוצאות, ורשות המסים, ששילמה למילר תחילה כ-367 אלף שקל בגין החזר ההוצאות, תבעה אותן חזרה ולא אישרה מראש תשלום נוסף שדרש עבורו רואה החשבון שלו על סכום של 400 אלף שקל.
וזה לשון החוק בדבר שני סוגי המענקים:
מענק ראשון - השתתפות בהוצאות קבועות: בעלי עסקים, שמחזור פעילותם נפגע בשל התפשטות נגיף הקורונה, יכולים היו להגיש תביעה למענק ייחודי, שמטרתו לסייע בהוצאות הקבועות של העסק שלא נחסכו, על אף הירידה בהיקף הפעילות של העסק. לדוגמה: שכירות, הוצאות מימון, כמו הלוואות, ריביות וכמו כן חשמל, מים וארנונה. כתנאי סף לבחינת הזכאות למענק נדרשה ירידת מחזורים עבור תקופות הזכאות בהשוואה לחודשים המקבילים בשנת 2019 של בין 25%-60%, בהתאם להיקף המחזור.
חישוב סכום המענק התבסס על השוואת מחזורי העסקאות הדו-חודשיים בין תקופת המענק לתקופה המקבילה לה בשנת 2019, שמוכפל במקדם השתתפות בהוצאות קבועות ובמקדם שיעור הירידה במחזור. תקרת מענק ההוצאות: עד חצי מיליון שקל לחודשיים.
מענק שני – "המענק הסוציאלי": סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים לתקופת הקורונה. עצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, שמחזור הפעילות שלהם נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה ועמדו בתנאי הסף שנקבעו בחוק, יכלו לקבל מענק שנועד לסייע להם לצרכי קיום משק הבית (סוציאלי) . סכום המענק המקסימלי עמד על 15 אלף שקל.
לצורך קבלת המענק נדרשו להצהיר שהם עומדים בתנאי לפיו הייתה להם ירידת המחזורים הנדרשת בחוק לצורך זכאות - ושעסקיהם חוו ירידה של 40% לפחות במחזור הפעילות ב"תקופת הזכאות" ביחס לחודשים הללו בשנת 2019.
