אחרי כמעט עשור מאז שקודמו: בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסכם פשרה ראשון מסוגו בין עמותת אדם טבע ודין למדינה בעניין תוכניות הבנייה להקמת אלפי יחידות דיור בשטח תל השומר, שאושרו על ידי הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) ב-2015. על פי ההסכם, המדינה מתחייבת לנקוט בשורה של צעדים תקדימיים כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בציבור הרחב בשל זיהום הקרקע והמים במקום. בנוסף התחייבה המדינה לשקיפות מול הציבור בנושא הזיהום, כך שלראשונה יוקם אתר אינטרנט שירכז את כל החומר בנושא הזיהום בתל השומר.
תוכניות תל השומר (תמל 1001 ו-1002) היו מהתוכניות הראשונות שאושרו בותמ"ל, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מהיר. הן מאפשרות הקמה של כ-11 אלף יחידות דיור בשטח בו קיימים כיום בסיסי תל השומר וסביבם באזור בקעת אונו, ומהוות חלק מהמהלך הלאומי להעתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ בהתאם להחלטות הממשלה.
תמ"ל 1001 "תל השומר מרכז" משתרעת על שטח של כ-1,360 דונם, בתחום הרשויות אור יהודה, קריית אונו ורמת גן, וכוללת כ-9,500 יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-440 אלף מ"ר, מבנים ומוסדות ציבור ושטחים פתוחים. תמ"ל 1002 "תל השומר צפון" משתרעת על שטח של כ-218 דונם, ממזרח לבית החולים שיבא בתחום שיפוטה של רמת גן, והיא כוללת כ-2,000 יחידות דיור, פארק שכונתי ושטחי ציבור.
במינהל התכנון ציינו כי במסגרת תוכניות אלה הונחו תשתיות חיוניות לאזור כולו, כגון קו מאסף ראשי לביוב החוצה את מחנה תל השומר המיועד לפינוי, פיתוח מערכות ניקוז, ביצוע קו מים אזורי, ביצוע והטמנה של קווי חשמל ועוד. בפעולות הפיתוח שכבר בוצעו בשטח הושקעו למעלה מ-606 מיליון שקל.
עם אישור התוכניות הגישה העמותה עתירה נגדה בטענה שההליך נעשה בלא שהושלם איסוף מלוא המידע בנוגע לזיהום בשטח, מה שיקשה על טיפול נאות בזיהום ועל תכנון מיטבי של המתחם. בספטמבר 2019 נדחתה העתירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לאחר שבמאי 2021 קיבל הרכב מורחב של בית המשפט העליון, בפסק דין אפולוניה, את טענתה העקרונית של העמותה, לפיה בשטח מזוהם צריך לאסוף את מלוא נתוני הזיהום לפני שמאשרים בו בנייה), בדצמבר שלאחר מכן קיבל בית המשפט העליון את הערעור נגד פסק הדין מ-2019 - והחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי.
לאחר החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, מאחר שמדובר בתוכניות ישנות שמכוחן כבר אושרה בנייה בחלק מהשטח, נכנסו הצדדים למו"מ לפשרה, כך שתובטח הגנה מפני הזיהום בשטח וטיפול נאות בו, ולצד זאת איסוף מידע רציף בנוגע לזיהום ויידוע מלא ככל הניתן של הציבור בנוגע לכך. את עמותת אדם טבע ודין ליוותה רוני בריל, מומחית לסיכוני סביבה.
בעמותה הסבירו כי החידושים העיקריים בהסכם הפשרה הם דרישה של אישור המשרד להגנת הסביבה בדבר היעדר סיכון כתוצאה מזיהום קרקע/גז קרקע לא רק בשטח בו ניתן היתר בנייה, אלא גם בשטח הסמוך לו; וכן הוספת נציג ציבור מטעם העמותה לצוות המלווה את ביצוע התוכנית, לרבות בהיבטים הנוגעים לטיפול בזיהום.
עוד סוכם כי כלל המידע המעודכן בנוגע לזיהום בתחום התוכניות ירוכז במיקום ייעודי אחד באינטרנט. באתר יכללו גם דברי הסבר לציבור כדי להבהיר באופן פשוט ונהיר את משמעות ההסכם ועיקריו. לאתר יועברו ממצאי כל סקרי הזיהום, תוכניות הטיפול ושיקום הקרקע והמים, דיווחים אודות תחילתו וסיומו של הטיפול בזיהום בחלקי התוכניות השונים ועוד. בנוסף נקבע כי ברירת המחדל תהיה התקנת מיגון נגד גזי קרקע במבנים החדשים שיוקמו בתחום התוכניות, וכן מערכות אוורור בקומות התחתונות, שניתן להפעילן ולהגבירן כאשר יש חשש לזיהום מגזי קרקע.
במסגרת הסכם הפשרה הוחלט כי פטור מהתקנת מיגון זה יהיה רק במקרה שבו יש אישור כי לא רק שאין במקום חשש לזיהום מגזי קרקע בהווה, אלא שגם אין חשש כזה בעתיד. כמו כן, הוחלט לבצע קידוחי ניטור תקופתיים של מי תהום בתחום התוכנית. הקידוחים יתבצעו במימון המדינה, ויבדקו בהם החומרים במים שעלולים לגרום לזיהום בגזי קרקע. תוצאות הניטור יתפרסמו באתר באופן תקופתי, ואם תהיה חריגה בריכוזים שעלולים להוות סיכון, תתפרסם על כך הודעה מיוחדת. בנוסף, כדי להבטיח את פרסום פרטי ההסכם, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תיידע את מי שיועברו להם זכויות בתחום התוכניות בנוגע אליו.
ממינהל התכנון נמסר: "עתירת אדם טבע ודין עסקה בעיקרה באופן הטיפול בזיהומי קרקע שהתגלו בתחום המחנה הצבאי, כתוצאה מהפעילות הצבאית שהתקיימה בעבר במקום. לאורך השנים בוצעו בשטח בדיקות קרקע, חלקן בשלבי הקידום הסטטוטורי ואף לפניו, וחלקן לאחר מתן תוקף לתוכניות וטרם ביצוע עבודות הבנייה. חשוב לציין כי בכל מקרה, היתרי בנייה ניתנו אך ורק לאחר ביצוע וידוא ואישור המשרד להגנת הסביבה שהמקום נקי ועומד בערכי הסף התקינים וכי לא נדרש טיפול נוסף בקרקע.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר: "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות, תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבנייה שבית המשפט העליון עצר באפולוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור".
