מה עם הזינוק הצפוי בשכר הח"כים?
אחד הדברים המרגיזים שפורסמו השבוע בתחום הכלכלי הוא הבשורה על ההעלאה הדרמטית הצפויה בשכר של הח"כים והשרים בחודש הבא. ביום ראשון פרסמנו ב-ynet שאם הממשלה החדשה שצפויה לקום וחברי הכנסת הנבחרים לא ינקפו אצבע בחודש הקרוב - שכרם של הנשיא, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת והשופטים יזנק בשיעור אסטרונומי של כ-15%.
לפי הערכה כמעט סופית, שכרו של נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג יעלה מ-64,673 שקל עכשיו ל-74,374 שקל החל מינואר, ושכרו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו יעמוד על 64,797 שקל לעומת 56,345 שקל שניתן בתפקיד ראש הממשלה עכשיו. יו"ר הכנסת המיועד יקבל שכר זהה לראש הממשלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio דנו במשמעויות שמאחורי הזינוק בשכר: מה המנגנון הקיים שמוביל להעלאה, בכמה יעלה השכר של כל אחד מבעלי התפקידים, מה זה אומר על העלאת שכר המינימום ומה הסיכוי שהכנסת תמנע את ההעלאה הזאת - בתקופה שיוקר המחייה מכביד על הציבור ובעת החלפת הממשלה. האזינו לדיון על ההעלאה בנגן בראש הכתבה.
למה סוגרים לנו את הדואר?
פרסום נוסף שהסעיר אותנו השבוע היה המספר של סניפי הדואר שנסגרו לאחרונה במסגרת המרוץ להפרטת השירות. כתבת הצרכנות של ynet וידיעות אחרונות, מירב קריסטל, סיפרה ב"כסף חדש" מה קרה כשביקשה מדואר ישראל וממשרד התקשורת את הרשימה המסודרת של הסניפים שנסגרו ולמה היא הוסתרה מהציבור, אילו עוד סניפים צפויים להיסגר בהמשך ועל 650 עובדי הדואר שקיבלו מכתבי שימוע לפיטורים.
בנוסף, דיברנו על המלחמה של שופרסל ביצרניות, והכניעה החלקית שלה בפני תנובה. שופרסל הודיעה כי תייקר חלק ממוצרי תנובה, לטענתה, בגלל דרישת הצרכנים. הרשת הודיעה כי היא מחזירה למדף, בין השאר, חמאה, עמק 400 גרם, יוגורט עיזים ויופלה, ובכך היא מאשרת את עליית המחירים של החברה. בין המוצרים שלא יחזרו: יולו, עמק 200 גרם, פיראוס, באדי ונפוליאון. בנוסף, במסגרת המלחמה בתנובה תוציא את כל הנקניקים של טירת צבי וחלק ממוצרי סנפרוסט ומעדנות.
נזכיר כי תנובה ייקרה לאחרונה מוצרים בשיעור של עד 4.9% - ורוב רשתות השיווק יישרו קו וגלגלו את עליית המחירים לצרכן. חלק מהמוצרים התייקרו לצרכנים בקרוב ל-13% מעבר לשיעור ההתייקרות של תנובה.
>>לקטע המלא עם כתבת הצרכנות מירב קריסטל:
שר השיכון המיועד "לא יודע שיש משבר דיור". ואתם?
עוד אמירה שהסעירה השבוע את ענף הנדל"ן ומחוצה לו, הייתה זו של שר השיכון המיועד, יצחק גולדנקופף מיהדות התורה, לפיה הוא "אינו רואה משבר דיור". עורך מגזין הנדל"ן של ידיעות אחרונות, אורי חודי, סיפר לנו ב"כסף חדש" על התגובות של גורמים בענף לאמירה ובכלל לאיוש של גולדקנופף לתפקיד שר השיכון, על השינוי שמתחיל לחלחל לענף בעקבות כניסתה הקרבה של הממשלה החדשה, וכמובן - על משבר הדיור עצמו, שלא נעלם לרגע על אף האמירה של גולדקנופף, ומה הסיכוי לצנן את העלייה הדרמטית במחירי הדירות שכבר הגיעה ל-19.8% בשנה האחרונה.
>>לקטע המלא עם עורך מגזין הנדל"ן אורי חודי:
מה יעלה בגורל עובדי המפעל בנהריה?
השבוע פורסם כי לאחר מעל 50 שנות פעילות, מפעל "טכנולוגיית להבים" לייצור להבי מנועי סילון בנהריה צפוי להיסגר וכ-900 מעובדיו צפויים להיות מפוטרים. העובדים קיבלו השבוע לראשונה את הבשורה על סגירת המפעל שצפויה להתרחש במהלך שנת 2025, והוסבר להם כי המפעל ייסגר מ"שיקולים עסקיים בעקבות הפסדים הולכים וגדלים".
רבים מהעובדים הופתעו והתקשו לקבל את ההודעה על הסגירה, שתשאיר רבים מהם ללא מקום עבודה. כתב הגליל והגולן של ynet וידיעות אחרונות, יאיר קראוס, שהלך להיפגש עם העובדים ולשמוע מה אומרים בהנהלת החברה, סיפר ב"כסף חדש" מה התחושות בקרב העובדים, למה הם לא אופטימיים, איך זה ישפיע על התעסוקה בצפון ומה הסיכוי שהמאבק של ההסתדרות והעובדים ימנע את סגירת המפעל.
>>לקטע המלא עם כתב הגליל והגולן יאיר קראוס:
הסערה סביב המינוי של מעוז: "צריך לשנות שיטה"
האם צריך "לתת כסף" להורים כדי שיבחרו את החינוך של ילדיהם? בצל הסערה סביב מינויו של אבי מעוז לאחראי על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך, היזם ואיש העסקים מייקל אייזנברג טען בריאיון ל"כסף חדש" שהבעיה היא לא במינוי, אלא בשיטה: "הריכוזיות של משרד החינוך לא עובדת. צריך לבזר את הכוח, לתת יותר כוח למנהלים ולתת יותר כוח לרשויות. אנחנו כן צריכים למצוא שפה משותפת ותכנים משתופים, וזה נכון שצריך לחיות פה ביחד על בסיס משותף. אבל יש מספיק בסיס משותף ורחב".
אייזנברג הסביר כי שיטת השוברים היא הפתרון המתבקש לדעתו, והסביר כי "בשיטה זו אנחנו נותנים כסף, שמגיע בצורה של שוברים, להורים, והם בוחרים בבית הספר שהם רוצים שמציע את התכנים שהם רוצים. בתי הספר עצמם או רשתות חינוך יתחרו על ליבם אותם תלמידים והורים. אני חושב שהמדינה יכולה להציב רגולציה מינימלית סטנדרטית עם קריטריונים מינימליים, וכל רשת או בתי ספר יחליטו איך ליישם את הדרישות. לא צריך מפקחים אלא רק סטנדטים, כמו שעושים ברוב התחומים".
>>לריאיון המלא עם מייקל אייזנברג:
ח"כ רייטן: "אם הממשלה תקפיא את שכר המינימום הציבור יתחשבן איתה"
ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה היוצאת ומי שנלחמה ב"עסקת החבילה" שנחתמה בין האוצר להסתדרות והמעסיקים וקבעה עליה מדורגת בשכר המינימום, התייחסה בראיון לתוכנית "כסף חדש", לזינוק האסטרנומי הצפוי בשכר השרים, חברי הכנסת וכל נושאי המשרה הבכירים, וגם לעלייה הצפויה בשכר המינימום באפריל בשל ההצמדה לשכר הממוצע.
"כל פעם שמעלים את השכר לח"כים ולשרים זה באמת מאוד צורם. בפעם הקודמת כשהוועדה הציבורית החליטה להעלות ב-900 שקל אני מיד פרסמתי שזה לא ראוי. השיעור הגבוה הוא כמובן בגלל אותה הקפאה של השכר הממוצע. לכן לא ייתכן שהדברים נעשים בכזו הלימה באותה תקופה באותו זמן, שאתה רואה מסביב אזרחים שלא יכולים לגמור את החודש, לא מעלים את שכר המינימום וכן מעלים את השכר של כל הבכירים, לא רק ח"כים.
"יש פה ממשלה חדשה שבאה ואמרה אני חברתית רואים את הציבור נעשה סדר ורואים את יוקר המחיה. יש להם קואליציה, הכוח בידם, הנטל הוא עליהם. הם היו כל כך חברתיים אמרו לציבור שיעשו שינויים מקצה לקצה, בבקשה. אם הממשלה הזו תהיה כל כך אכזרית ותקפיא את שכר המינימום אז בסוף הציבור יראה את זה ויתחשבן איתה בבחירות הבאות".
>>לריאיון המלא עם ח"כ אפרת רייטן:
ח"כ לזימי: "זינוק בשכר הח"כים? אי אפשר להגן על זה"
ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה התראיינה לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, והתייחסה גם היא לזינוק המטאורי בשכר הח"כים והשרים שצפוי להתממש בעוד פחות מחודש אם אף אחד מהכנסת לא יעצור זאת: "זה נראה פשוט נורא מבחינה ציבורית, אי אפשר להמשיך להתעלם מזה, ולא נראה לי שיש ח"כ אחד שיוכל להגן על העלאת שכר כזו אל מול המציאות בישראל", אמרה לזימי.
בנוסף, לזימי התייחסה בריאיון גם לאימרה הבעייתית של שר השיכון המיועד, יצחק גולקנופף, שטען כי הוא לא יודע על משבר דיור בישראל: "זה אסון שהוא אומר את זה. הזוי. אחת האמירות המנותקות שיכולות להיות".
על הפיטורים הנרחבים בדואר, במכון הרישוי ובמפעל בנהריה, אמרה: "במודל מסודר של מדינה, אפשר לפטר והמדינה לוקחת אחריות על ההסבה המקצועית ועל תקופת האבטלה. על אף כל הרצון הטוב, זה לא מתפקד עדיין ברמה שההכשרות יכולות לתת גיבוי למצב כזה". ועל ההעלאת שכר המינימום: "או שיעלו את שכר המינימום כמו שצריך, או שנעשה משהו שיקשור בין שכר המינימום לשכר הח"כים והשרים - אולי ככה מישהו יתעורר".
>>לריאיון המלא עם ח"כ נעמה לזימי:
המשבר החמור בכוח אדם בעמותות
סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית עמותת אקים, סיפרה בריאיון ל"כסף חדש" על המשבר החמור בכוח אדם במקצועות הטיפול והסיעוד, וטענה כי אם לא יימצא פתרון מהיר, בעוד מספר שנים לא יהיה מי שיטפל באנשים והנטל ייפול על משפחות הנעזרים. "זה הנושא הכי בוער מבחינת כל אנשי המקצוע שעוסקים בתחום. כולם יגידו שהנושא המרכזי זה משבר כוח האדם בימי הפוסט קורונה. גם לפני זה היה קושי, אבל אחרי הקורונה זה החריף".
בין השאר סיפרה פרץ יהלומי כי "היום יש לנו מעל 1,000 מתנדבים מסורים ואחראים ו-1,100 עובדים, כשבפועל אנחנו צריכים 1,200 ומעל זה. המשרות שחסרות לנו הם של ניהול, הדרכה, עובדים סוציאליים, אחיות במרפאות. בעצם כל התחומים שבהם אנחנו עוסקים. הקושי לאייש אותן נובע מכך שרבים מהאנשים שרוצים לעבוד בעבודה משמעותית ומספקת - רוצים גם לפרנס את המשפחות שלהם בכבוד. וזה קשה".
>>לריאיון המלא עם סיגל פרץ יהלומי:
הנפילה של ביונד מיט - ומה זה אומר על הענף?
בגזרת הפודטק ושוק ההון, נגענו השבוע גם במשבר של ביונד מיט - ששנים הייתה אחת החברות שהובילה את המהפכה של ענף תחליפי הבשק, ועכשיו נאבקת על העתיד שלה. סמנכ"ל תשתיות טכנולוגיות ברשות לחדשנות, אביב זאבי, סיפר בריאיון ל"כסף חדש" כי מדובר בתחום שהושקע בו כספים רבים על ידי המדינה, וכזה שרואים בו צמיחה מאוד גבוהה.
זאבי הסביר כי "אנחנו נמצאים בעידן שבו חברות שונות נאבקות על דרכן וקשה מאוד להשליך מהצלחתה על חברה מסוימת על חברות אחרות. אנחנו בהחלט רואים צמיחה בכל התחום של תחליפי החלבון, ומסתכלים על זה גם מבחינת נתח השוק. היום נתח השוק של תחליפי החלבון הם כחמישה-שישה אחוזים מנתח השוק של הבשר. חשוב להבין שאם חברה מסוימת לא מצליחה, זה אולי בגלל שהתחום הפך להיות כל כך פופולרי שיש עכשיו הרבה מאוד חברות שנכנסות לשוק, ובסופו של דבר הציבור טועם ואומר 'טעים לי/לא טעים לי' ובוחר עם מי הוא ממשיך".
עוד סיפר כי "יש בישראל המון פעילות בתחום הזה, ולמעשה ישראל מדורגת במקום השני בעולם מבחינת ההשקעות וגם מספר החברות שעוסקות בתחום. ביונד מיט נמצאת בפעילות של תחליפים צמחיים, ובמקביל אנחנו מפתחים היום תעשיה שלמה של בשר מתורבת - מהפרויקטים הגדולים ביותר בעולם, אני חושב שאפילו הגדול ביותר בעולם בתחום הזה. אנחנו מנסים לפתור בעיות רגולציה, מנסים לפתור את הבעיות של עלויות הייצור, מסתכלים על הצורך בלפתח יכולות שונות של צמחים שיאפשרו לספק את החלבון בצורה מספיק טובה ולכן יש לנו המון שיתופי פעולה סביב הנושא הזה. בסופו של דבר יהיו המון פתרונות, וביונד מיט היא רק פתרון אחד ממגוון עצום של פתרונות שנשים על השולחן שלנו".
>>לריאיון המלא עם אביב זאבי:
