בית משפט השלום בראשון לציון הכריע לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית וקבע שהמדינה תפצה בכ-395 אלף שקל בני זוג שטענו לפגיעה בפוריות האישה עקב התנהלות בית החולים ברזילי באשקלון לאחר ניתוח קיסרי שעברה. השופט יוני לבני קבע כי בשל רישום חסר בית החולים לא הוכיח שנעשתה סקירה יסודית של הרחם לאחר הניתוח, מה שמבסס התרשלות.
באוגוסט 2005 התקבלה האם לחדר לידה בבית החולים. נוכח הערכת משקל גבוהה של העובר ובשל סוכרת היריון הוחלט לבצע ניתוח קיסרי באותו יום. בתום הניתוח נולדה לבני הזוג תינוקת בריאה, שהייתה בתם השלישית.
בחלוף כשבועיים האם הופנתה לבית החולים עקב דימום חזק עם קרישי דם. באותו יום בוצעה גרידה שבה הוצאו מקטעי שלייה שעברו תהליך זיהומי. בבדיקה שנערכה בהמשך נמצא כי במהלך הגרידה הייתה פגיעה ברירית הרחם, ובשנים שלאחר מכן התובעת ניסתה להיכנס להיריון ללא הצלחה.
לטענת בני הזוג, בית החולים התרשל באופן ביצוע הניתוח הקיסרי, כשלא ערך סריקה ממצה של חלל הרחם לשם בדיקה אם הוסרו מהרחם כל מקטעי השלייה שהיו בו. לדבריהם, ההימנעות מעריכת בדיקה היא שהביאה להותרת מקטעי שלייה בחלל הרחם, מה שהוביל בהמשך לביצוע הגרידה ולפגיעה ברחם.
בכתב התביעה שהוגש נגד המדינה, כבעלת בית החולים, טענו בני הזוג גם לפגיעה באוטונומיה, בכך שלא הוסברו להם השלכות ביצוע הגרידה בשלב כה מוקדם אחרי הלידה.
בית החולים טען מנגד כי לא הייתה רשלנות באופן ביצוע הניתוח הקיסרי, והותרת שאריות שליה בהיקף קטן כפי שאירע במקרה זה אינה מעידה על התרשלות. עוד נטען כי לפי הרישום הרפואי השליה הוצאה בשלמותה וניתן להסיק מכך שבוצעה בדיקה של הרחם לפי אמות המידה המקובלות.
עו"ד ירון מויאלאבי נועההשופט יוני לבני הבהיר כי הותרת שליה ברחם היא דבר שעשוי לקרות ואין בו כשלעצמו להצביע על רשלנות. ואולם, במקרה זה עיון במרשם הרפואי העלה כי זה נעדר תיאור של טיב הפעולות שבוצעו כדי להבטיח שמקטעי השליה אכן הוצאו מרחמה של התובעת בתום הניתוח הקיסרי. כל המפורט במרשם הוא שהשלייה "הוצאה בשלמותה".
בנסיבות אלה, צוין, יש מקום להעביר את נטל הראיה לבית החולים להוכיח כי הבדיקה בוצעה כהלכה, והוא לא הוכיח זאת. לפיכך נקבע כי בית החולים התרשל באופן ביצוע הניתוח הקיסרי.
עוד נקבע, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט ועל רקע סמיכות הזמנים שבין הגרידה לבין קשיי הפריון, כי הוכח קשר סיבתי בין הניתוח הקיסרי (והגרידה הנובעת ממנו) לבין בעיות הפריון שמהן סבלה התובעת.
כמו כן הגיע השופט למסקנה כי נשלל מהתובעת מידע מהותי בנוגע לסיכונים הכרוכים בגרידה, סיכונים שאינם נדירים ושתוצאתם עשויה להיות פגיעה ביכולתה של התובעת להרות. לפיכך נקבע שבית החולים התרשל גם באי קבלת הסכמה מדעת. בסופו של דבר נפסק לטובת בני הזוג פיצוי בסך 320 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 75 אלף שקל והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
