תחנות המשטרה מהתקופה הבריטית יוסבו לבתי מלון: ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (ולנת"ע), בראשות מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, צפויה לאשר מחר (שלישי) תיקון לתוכנית המתאר הארצית לתיירות (תמ"א 12) שקודם על ידי מנהל התכנון ומשרד התיירות, במסגרתו תתאפשר הסבת כלל מצודות "הטיגארט", שהוקמו כמערכת אסטרטגית של מצודות שיטור וממשל בתקופת המנדט, למוקדי תיירות ומלונאות. כך נודע ל-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הטיגארטים" הוא שם כולל למיזם רחב היקף של הקמת תחנות שיטור וממשל, שתוכנן ונבנה כחלק מתפיסת הביטחון הכוללת הבריטית. במהלך תקופת המנדט, כ-63 מבנים הוקמו בפריסה ארצית בין השנים 1943-1940, מהם כ-27 מבנים באזורים בנויים בתוככי הערים וכ-36 באזורים פתוחים. המבנים, שהוקמו בנקודות אסטרטגיות לאורך דרכים ראשיות ובמרכזי יישובים, נועדו לשרת את צרכי הביטחון וההגנה ולספק מגורים לשוטרים. כיום מבנים רבים הם בבעלות מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר ובשימוש של גופים שונים, בהם צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר (שב"ס) ומשרד הרווחה.
עד היום ניתן היה לקדם הסבת שימושים של מבנים אלה לצורכי ציבור באזורים בנויים בלבד בתוך הערים. בקריית שמונה, למשל, אושרה תוכנית התחדשות עירונית במרכז העיר, במסגרתה מבנה הטיגארט ההיסטורי, שבו ממוקם מתחם המשטרה, יהפוך למתחם עירוב שימושים של תיירות, מסחר ומגורים; ותוכנית עירוב שימושים ושימור אתרים אושרה גם בסמוך למתחם מצודת טיגארט ברמלה. התיקון לתוכנית המתאר לתיירות, שצפוי כאמור לקבל אישור מחר, נועד לאפשר את הסבת המבנים לטובת שימושי תיירות ומלונאות גם במצודות הקיימות בשטחים שמחוץ לערים וליישובים – ולא רק באזורים בנויים. המשמעות היא לאפשר לכלל המתחמים לשנות את ייעודם.
לדברי ליאת פלד, סמנכ"לית לתכנון מרחבי במינהל התכנון, "הטיגארטים נחשבים לאחד ממיזמי הבנייה הציבורית הרחבים שבוצעו בארץ. היקף המיזם, פריסת המצודות וכן התפקיד שלהן והשימוש בהן לאורך זמן, מהווים נקודות ציון חשובות בהיסטוריה האדריכלית והצבאית של ארץ ישראל ובמורשת הביטחון שלה ואף תופעה בינלאומית ייחודית".
פלד מסבירה כי כדי להבטיח את שימור המבנים, נוסח מסמך מדיניות על ידי מינהל התכנון בשיתוף מינהל הדיור הממשלתי והמועצה לשימור אתרים, הכולל עקרונות שיאפשרו שימור המאפיינים האדריכליים המקוריים במצודה והחצר שלה, שמירת המבנה כמבנה המשמעותי ביותר במרחב, ובחינה של העצמת זכויות וכן התייחסות להשמשת המבנים כחלק מתפיסת השימור והאפשרות לשימוש במבנים כעוגן ציבורי ותיירותי".
מלונות בוטיק ותיירות מורשת
כיום מצויות על שולחן מוסדות התכנון שתי תוכניות הכוללות הסבה של מבני הטיגארט למוקדי תיירות – במועצה האזורית מגידו ובמועצה האזורית עמק המעיינות בצפון הארץ. עם אישור התיקון הצפוי, ניתן יהיה לאשר תוכניות אלה ולאפשר את שימורם והנגשתם לציבור של המבנים.
לדברי פלד, מדובר במצודת טיגארט לג'ון, כיום חלק ממתחם בית כלא מגידו, שנבנתה ב-1941 בצומת מגידו. המצודה נקראה ע"ש הלגיון הרומי שחנה במרחב – הלגיו. בסמוך לטיגארט התגלה אתר ארכיאולוגי קדום הכולל בית תפילה נוצרי ורצפת פסיפס. "תוכנית המתאר הכוללנית למועצה האזורית מגידו מציעה לנצל את התוכניות העתידיות של יציאת שב"ס מהמתחם ולבסס אותו כמבואה דרומית לפארק תיירות בינלאומי מגידו, שיכלול את תל מגידו, מתחם הלגיו והאמפיתיאטרון הרומי. במתחם מוצע מוקד תיירותי, שיכלול אתר ביקור צלייני חדש (בית התפילה עם פסיפס לשימור), גן ארכיאולוגי ושחזור מצודת הטיגארט ושימורה כמלון בוטיק", היא אומרת.
בעמק המעיינות מדובר במצודת טיגארט משטרת גשר, שנבנתה בתקופת המנדט בסמוך לקיבוץ גשר (היום חצר גשר הישנה) כדי לשמור על תחנת הרכבת של גשר שהייתה חלק מרכבת העמק ועל שלושת הגשרים שעל הירדן באתר ג'יסר אל מג'מעה. "תוכנית המתאר הכוללנית למועצה אזורית עמק המעיינות רואה במקום עוגן חשוב של תיירות מורשת, הכולל אתרים בצד הירדני וסיורים משותפים חוצי גבול. מבנה הטיגארט, העומד היום נטוש, מוצע לשימור ושיקום כמלון בוטיק, במקביל לשיקום מבנה תחנת רכבת גשר והשמשתה לשירותי תיירות".
רפי אלמליחצילום: לע"מאלמליח מסר: "מינהל התכנון פועל בדרכים רבות כדי להרחבת המלאי התיירותי בארץ. למהלך להסרת החסם לעידוד הסבת מבני טיגארט למלונאות יש החשיבות כפולה: שימור המבנים ההיסטוריים, שהם חלק מההיסטוריה הלאומית שלנו, והרחבת המלאי המלונאי בארץ".
בנוסף, צפויה הוועדה לדון בתיקונים נוספים שקידם משרד התיירות, בין היתר הקצאה של עד 25% עירוב שימושים של מסחר ודיור בשטח מיועד לתיירות; הגדלת מספר החדרים שניתן לבנות באזורים כפריים; וביטול האיסור להקמת חדרי לינה במרקם כפרי משולב במעטפת הערים. שר התיירות חיים כץ ציין: "התוכנית שאנו מקדמים תגדיל את היצע חדרי הלינה בישראל, תוביל לגיוון במוצר התיירותי ותגביר את התחרות. התיקון יתמרץ יזמים ובמקביל יסיר רגולציה עודפת וצפוי לשנות את מפת התיירות".
