איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת גת-שבת, רמת גן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: גליה (51), דנה (47), רותם (7 וחצי), נטע (7 וחצי), אלה (7 וחצי) והכלב מיקו.
הדירה? דירת 4 חדרים בבעלותן, מסיימות בקרוב את המשכנתה. גרות בדירה 7 וחצי שנים. גליה: "היום היא שווה כ-2.5 מיליון שקל. אנחנו עכשיו עושים בבניין מרפסות בעלות של 109 אלף שקל לדירה". דנה: "לפני גרנו בשכירות בשיכון ותיקים בר"ג שזה מעבר לכביש. זו שכונה מהממת והלוואי שיכולנו לקנות שם אבל זה מאוד-מאוד יקר. ההחלטה הכי טובה שעשיתי הייתה שקניתי דירה בתל אביב ב-2002 וכשמכרתי אותה ב-2010 עשיתי סכום יפה ואת רוב הכסף הכנסתי כדי לקנות את הדירה הזו וגליה לקחה משכנתה קטנה".
רמת גן? גליה: "היינו מעדיפות לגור במושב אבל בסך הכל אנחנו אוהבות את הסביבה. קנינו דירת גן בבניין שמיועד לפינוי בינוי אבל עוד אין היתר ואנחנו בציפייה שייצא מזה משהו". דנה: "מבחינתי בקורונה הבנתי שצריך קצת מרחב. תמיד רציתי לגור במקום יותר פתוח". גליה: "יש אילוצים. אבא של נטע הוא אבא בהורות משותפת ואנחנו צריכות להישאר קרוב. אז דירת גן זה הפתרון". דנה: "אני אוהבת שזה אזור מרכזי, קרוב לפארק הירקון ובסך הכל אנחנו מרוצות. יש דברים שמפריעים לגליה יותר כי היא מנהריה במקור וזה קצת צפוף לה פה".
מה עושות? גליה: "אני מנהלת פרויקטים בתחום של מערכות מידע. לפעמים כעצמאית ולפעמים כשכירה. בשנה האחרונה אני עצמאית. בפועל זו עבודה מאוד תובענית. הכנסה של מערכות קשרי לקוחות ומערכות שממחשבות את כל המלאי והמכירות. בתור עצמאית יש לי גמישות בשעות וזה הכי חשוב לי. אני מתחילה לעבוד ב-4 בבוקר, אני מתעוררת מרצון בשעה הזו ואז יכולה לעבוד. בתור שכירה זה לא תמיד ככה אבל אני תמיד בין לבין. השבוע אני מתראיינת לעבודה כשכירה בחברה ממשלתית וההתלבטות הגדולה היא אם ללכת לכיוון של יציבות אבל במחיר של שעות עבודה פחות גמישות ואין עבודה מהבית. בתור עצמאית יש תמיד דאגה מה יהיה, ולא סתם אני הולכת לראיון אבל אני כל הזמן מבשלת את הדבר הבא. יש לי את הביטחון שאדע לייצר לעצמי עבודה וגם צריך לזכור שזה תחום נדרש. הקורונה האיצה את התהליכים בתחום הזה כי כולם רוצים אוטומציה וכולם רוצים לחסוך בכוח אדם וזה בדיוק המערכות שאני מספקת".
דנה? "אני מומחית לתוכן שיווקי ומלמדת בעלי עסקים איך לכתוב תוכן כדי למשוך לקוחות. אני מאוד אוהבת לנהל את עצמי. הכי חשוב לי זה הכתיבה והיום אני מתמקדת בזה. בקורונה היה קשה מאוד, אבל עכשיו זה מתחיל קצת יותר לפרוץ".
איך זה עובד? דנה: "אני כותבת בשם הלקוחות פוסטים ותוכן. אני מוציאה מהם את התוכן כי היום אתה צריך לתת איזה ערך ללקוחות ואני מוציאה את הסיפור. או כותבת בשבילם או מלמדת אותם לכתוב פוסטים שיווקיים. לעסקים קטנים זה מאוד קשה ליצור תוכן, הם לא ממש מבינים בזה". גליה: "יש לי מומחית שיווק בבית ואני לא מצליחה לעבור את המחסום הבסיסי ולפרסם פוסט אחד שיווקי". דנה: "דווקא עבדנו על איזה פוסט אחד שעשה את העבודה. אפילו הייתה פנייה של לקוח. זה קצת כמו אימון להתמודד עם הפחדים".
את מצליחה להתפרנס מזה? דנה: "זה לא קל ובקורונה אפילו את המענקים היה לי קשה לקבל, אבל אני ברת מזל שהייתה לי ירושה שאפשרה לי לקיים את עצמי. בלי זה היה לי קשה לשרוד". גליה: "היית שורדת. בעיקרון הסידור הכלכלי בינינו הוא הפרדה מוחלטת, למעט חשבון משותף שאנחנו מפקידות אליו לניהול משק הבית אם הוא נכנס למינוס אנחנו מכסות אותו. זה לדברים של הבית ושל הילדות. אבל אם אני רוצה ללמוד אני לא חייבת דין וחשבון וזה מהחשבון האישי שלי. אבל ברור לנו שאם מישהי תהייה בתקופה קשה - נעזור אחת לשנייה ולכן אני אומרת לדנה שהיא הייתה מסתדרת בכל מקרה".
והחשבונות האישיים במינוס? דנה: "לי יש רזרבה מהדירה שמכרתי". גליה: "לא".
3 בנות? דנה: "אני הייתי המון שנים בטיפולים כדי להביא ילדים לבד. לא מאוד חיפשתי זוגיות אבל אז הכרתי את גליה בפייסבוק והיא גם ניסתה להרות אבל בחרה בדרך של הורות משותפת. לה היה חשוב שיהיה אבא בתמונה ויצא ששתינו נכנסנו להיריון די במקביל כשאני עם תאומות. כך שפתאום היו 3 תינוקות בבית. בהתחלה זה היה מלחיץ". גליה: "צריך להודות לסבתות ולאמנון, האבא של נטע, שעוזר לנו הרבה. נהיינו קומונה".
רק לנטע יש אבא? דנה: "הן נולדו עם הידיעה הזו וכרגע זה לא נראה שזה מוזר להן". גליה: "לא שמעתי מהן אף פעם שאלה כמו 'למה לנטע יש אבא ולנו אין'. אין קנאה". גליה: "אנחנו צוות מנצח. אני מתאמת הפעולות בשטחים, שרת התרבות והחוץ ודנה שרת החינוך".
חופשה אחרונה? גליה: "היינו עם הילדות במלון צובה ליד ירושלים. הן יזכרו את הקיפצובה עוד הרבה זמן". שנה: "היינו לבד בירושלים בסילבסטר. זה הרגיש ממש כמו חו"ל".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
