בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של בעלי דירה בבת ים, שדרש מיזמית פינוי-בינוי של הבניין דירה גדולה יותר מזו שיועדה לו. השופטת דלית ורד קיבלה את עמדת היזמית שלפיה בקשתו כבר נדונה ונדחתה על ידי המפקח על המקרקעין.
מדובר בפרויקט התחדשות עירונית שמתרחש בימים אלה בבניין ברחוב דניאל בעיר. התובע סירב לחתום בתחילת הדרך על ההסכם לביצוע הפרויקט, והוא עשה זאת רק אחרי ששכניו תבעו אותו אצל המפקח על המקרקעין.
בתביעה שהגיש בדצמבר 2022 הוא טען כי בהליך אצל המפקח נדונה האפשרות שהוא יחתום על ההסכם ויגיש תביעה נפרדת בשל התמורה הנמוכה שקיבל במסגרת הפרויקט. זוהי למעשה תביעתו הנוכחית. לטענתו, לאורך כל הדרך הוא טען בפני היזמית שדירת התמורה שהוצעה לו אינה תואמת באופן שוויוני לדירות האחרות בפרויקט.
הגם שלפי הסכם הפינוי-בינוי זכאים דיירי הבניין להרחבה של 25-23 מ"ר בלבד, התובע טען שביחס לדירתו המקורית יש להעניק לו תוספת של 31 מ"ר לפחות.
בתגובה הגישה היזמית בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת שיהוי, העדר סמכות עניינית והשתק פלוגתא (מצב משפטי המונע מבעל דין להעלות טענות שנדונו כבר ונדחו). לטענתה, בקשת הדייר כבר נדונה ונדחתה בהליך אצל המפקח, כך שבפועל מדובר במעשה בית הדין שחוסם את גישתו לתביעתו הנוכחית. היזמית הוסיפה שכיום מצוי הפרויקט בשלב מתקדם מאוד והושקעו בו מיליוני שקלים, כך שאין מקום לפתוח מחדש את עניין התמורות לדיירים.
עו"ד עוז רדיעהשופטת ורד קיבלה את טענת היזמית לקיומו של מעשה בית דין. היא ציינה אמנם שהתובע היה פאסיבי בהליך אצל המפקח וכלל לא הגיש כתב הגנה או התייצב לדיונים, אולם השתק פלוגתא חל גם ביחס לטענות שניתן היה להעלות והתובע ולא העלה.
"הייתה לתובע הזדמנות להעלות את טיעוניו בפני המפקח על מנת לטעון כי דירת התמורה שקיבל אינה שוויונית לדירה שקיבל שכן מסוים, אך הוא נמנע מלהעלות סוגיה זו", כתבה. "ככל שהתובע היה בדעה כי דירת התמורה שקיבל אינה תואמת באופן שוויוני לדירות אחרות בפרויקט, הרי המקום להעלות טענה זו הייתה בפני המפקח בעת שהוגשה התביעה כנגדו על ידי הדיירים האחרים".
השופטת הביעה דעתה כי התביעה הנוכחית למעשה מנסה לעקוף את פסק הדין של המפקח, שעל פיו נחתם הסכם הפינוי בינוי, ואין לאפשר זאת. בתוך כך היא קיבלה את עמדת היזמית לפיה הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה למפקח, ולא בית המשפט.
בשולי הדברים צוין בפסק הדין כי התביעה נשענת על יסודות רעועים, שכן מבוקשת בה תוספת בנייה של לפחות שישה מ"ר מעבר לזו המעוגנת בהסכם הפינוי-בינוי. בנסיבות אלה נדחתה התביעה על הסף והתובע חויב בהוצאות משפט של 2,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עוז רדיע עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
