בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל לאחרונה את הרשעתו של אדם שדיווח למשטרה בכזב על שהמשאית שלו נגנבה במטרה לקבל כסף מהביטוח. השופטים התייחסו לנתוניו האישיים ותרומתו לחברה, ולעובדה שבסופו של דבר הוא התחרט ולא פנה לחברת הביטוח כדי לקבל את הכסף.
באוקטובר 2021 הורשע בעלי המשאית בבית משפט השלום בבאר שבע: במסגרת הסדר טיעון הוא הודה במסירת ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי ו-100 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).
לפי כתב האישום, במרץ 2017 הוא השאיר את המשאית שלו בכניסה למושב פעמי תש"ז שבצפון הנגב, בתיאום עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה. זמן קצר לאחר מכן, אותו אדם לקח את המשאית והעביר אותה למקום אחר. באותו יום הוא מסר תלונה כוזבת בתחנת משטרת נתיבות שהמשאית שלו נגנבה. מטרתו הייתה לקבל כספי ביטוח, אך לבסוף הוא התחרט ולא פנה לחברת הביטוח.
למרות המלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה, בית משפט השלום הותיר אותה על כנה תוך שקבע כי העובדה שהנאשם לא קיבל לידיו את דמי הביטוח לא מרפאה את הפגיעה בשלטון החוק, חוסר הכבוד לרשויות האכיפה, והפרת האמון הבסיסי שבין האזרח לרשויות.
בערעור על ההרשעה שהגיש למחוזי טען בעלי המשאית כי בית המשפט צריך היה לתת משקל להמלצת שירות המבחן, לעובדה שאין לו עבר פלילי ולכך שרף העבירה אינו גבוה.
המדינה ביקשה לדחות את הערעור וטענה שסוג העבירה לא מאפשר הימנעות מהרשעה גם אם בסופו של דבר המערער לא פנה לחברת הביטוח. עוד נטען כי הרשעתו לא גרמה לו נזק קונקרטי המצדיק את ביטולה.
השופט איתי ברסלר-גונן, שכתב את פסק הדין העיקרי, הסביר שהימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים, כאשר היא פוגעת באופן חמור בשיקום הנאשם וסוג העבירה מאפשר זאת. הוא ציין כי מסירת ידיעה כוזבת למשטרה היא אמנם מעשה חמור, אך המערער לא השלים את התכנון שלו ולא פנה לחברת הביטוח מכיוון שהבין את המשמעות של חומרת מעשיו, לקח אחריות והתחרט.
עוד צוין כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהמערער משרת במילואים במג"ב, שם הוא מגלה מסירות ודוגמה אישית, מגייס מתנדבים ליחידה ולפני כשנה אף קיבל תעודת הערכה ממשטרת ישראל לאחר שהציל נהג בכביש שנקלע לסערה.
בנוסף, המערער מנהל משק חקלאי ומכהן כחבר בוועד המושב. במסגרת תפקידו הוא קשוב לתושבים, עוזר לנזקקים ומפעיל טיולים לילדים עם צרכים מיוחדים. כמו כן, הוא מגיע מרקע משפחתי עם מערכת ערכים גבוהה המתבטאת בהתנדבות רבת שנים. שירות המבחן התרשם שנוכח ההליך שילם המערער מחירים משמעותיים והרשעתו תפגע בדימוי העצמי והחברתי שלו.
בנסיבות אלה סבר השופט ברסלר-גונן כי יש הצדקה לביטול ההרשעה גם אם לא הוכח נזק קונקרטי. סגן הנשיאה אליהו ביתן והשופט גד גדעון הסכימו עם התוצאה, ולפיכך והוחלט פה אחד לבטל את הרשעת המערער ולהסתפק בעונש השל"צ שהוטל עליו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד נתי טרבלסי
• ב"כ המדינה: עו"ד תהילה גלנטה – פמ"ד
• עו"ד איתמר צור עוסק בפלילי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
