בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישו אישה ואחד מחמשת ילדיה על פסק דין שהכיר באחותו כבעלים הבלעדית של בית בגדרה, שאותו קיבלה במתנה מאב המשפחה בשנות ה-90. המערערים טענו שמדובר בעסקה פיקטיבית שנעשתה משיקולי מס, אבל השופטים נפתלי שילה, גלעד הס וסיגל יעקבי קבעו שהטענה לא הוכחה.
ההורים הביאו לעולם חמישה ילדים. באוקטובר 1996 חתם האב על מסמכים שבמסגרתם התחייב להעביר לבת אחת את הקרקע בגדרה במתנה. העסקה דווחה לרשויות המס ושולם בגינה מס רכישה, אך הבת מעולם לא נרשמה כבעלים בטאבו. 15 שנה לאחר מכן הלך האב לעולמו.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בפברואר 2020 עתרה הבת שלה ניתנה המתנה להצהיר עליה כבעלי הנכס, ולפני כשנה קיבל בית המשפט למשפחה בתל אביב את תביעתה. זאת בהסתמך על כך שלא הוכחה חרטה כלשהי של האב לאורך השנים, ועל כך שבזמן אמת נראה היה שהמתנה אמיתית ולא פיקטיבית. כך למשל, כשנתיים לאחר המתנה רכשה הבת כלים חדשים לבית.
האם ואחד האחים התקשו להסכים עם נישולם מהבעלות על הבית והגישו בדצמבר האחרון את הערעור למחוזי. לטענתם, לאב מעולם לא הייתה כוונה לתת לבתו את הבית במתנה. לשיטתם, הדבר נעשה משיקולי מס ומדובר בחוזה למראית עין. הם הסבירו שהבית ניתן כביכול דווקא לבת הזו מפני שהיא הייתה רווקה באותה תקופה, ולא היה חשש שיקום בן זוג שידרוש חצי מהנכס.
עו"ד חני קורנזעו"ד חני קורנזעמיר צור
מנגד טענה הבת שעסקת המתנה הייתה בהסכמת כל בני המשפחה וכי אימה ואחיה הצהירו לאורך השנים על היותה בעלת הבית, כך שהם מנועים כעת לטעון אחרת. לדבריה, כלל לא הובהרו מהם "שיקולי המס" שבבסיס העמדה של אימה ואחיה, והטענה שמדובר בחוזה למראית עין הועלתה לראשונה במחוזי כך שיש לדחותה.
ואכן, גם השופט שילה סבר שהאם והאח לא ביססו לעומק את עמדתם: "הטענה כי המתנה ניתנה 'לצורכי מס' נטענה בעלמא ואף אחד מהמערערים לא הסביר את פשרה של טענה זו ולא הוכיח אותה. המילים 'לצורכי מס' אינן מילות קסם ומי שטוען טענה זו, שמשמעותה היא שמדובר בעסקה למראית עין, חייב להביא ראיות להוכחת טענה זו", כתב.
עדות נוספת לכך שמדובר בעסקה אמיתית הוא מצא בהצהרת האם והאחים בתקופה שלאחר פטירת האב, שלפיה הבית שייך הלכה למעשה לבת: בינואר 2012 הצהירה האם בפני ביטוח לאומי שאין לה רכוש פרט לבית המגורים, על מנת לקבל קצבת השלמת הכנסה. שנה וחצי לאחר מכן הצהירו האם והאחים בפני עיריית אשדוד שהם "לא ירשו דבר" מהמנוח וכי הבית בגדרה שייך לבת - בניגוד מוחלט לעמדתם כיום.
ואם בכך לא די, ציין השופט, במהלך 2017 חתמה האם על שטר מכר לצורך העברת הזכויות בבית לבתה, מה שמלמד על כך שאין לה דרישות לגביו. נוכח כל האמור נקבע שהערעור יידחה תוך חיוב האם והאח בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערים: עו"ד אבי עמבר • ב"כ המשיבה 1 (הבת): עו"ד יעקב אביעד • ב"כ המשיב 2: עו"ד אורן גרוס • עו"ד חני קורנז עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין