ניכור הורי הוא תופעה כואבת שבמסגרתה אחד ההורים מונע באופן שיטתי קשר בין הילדים להורה השני, ובכך משבש את דינמיקת המשפחה וגורם להם נזקים רגשיים ופסיכולוגיים חמורים. כשמדובר במקרים שבהם אחד ההורים עוזב את הדת, התמונה נעשית הרבה יותר מורכבת: הסכסוך המשפחתי הופך למאבק אידיאולוגי שבו עוסק הילד לא רק במערכת היחסים עם הוריו, אלא גם בניסיון להבין ולהתמודד עם תפיסות עולם מנוגדות של דת וחילוניות. המאבק, שהופך פעמים רבות לנושא פוליטי וקהילתי, עלול להוביל את הילדים למצבים של ניכור כלפי ההורה שהחליט לעזוב את הדת – ובכך להחמיר את הסכסוך המשפחתי.
במקרים שבהם אחד ההורים יוצא בשאלה, הבעיה אינה מוגבלת רק למורכבות של מערכת היחסים הזוגית. הסיטואציה נעשית חמורה במיוחד כאשר הקהילה הדתית רואה במעשה של עזיבת הדת בגידה, ומגייסת את הילד למאבק כנגד ההורה שעזב.
ההשלכות הרגשיות של הניכור על ילדים הן רחבות וכוללות תחושת אובדן ובידוד רגשי, ובסופו של דבר עשויות להוביל לפגיעות משמעותיות בהתפתחות האישית והחברתית. הילד לא נקלע רק לסכסוך בין שני הורים, אלא גם לקרע כואב בין שני עולמות מנוגדים. הוא נדרש להתמודד עם תסבוכת רגשית של געגועים מצד אחד, ומצד שני הסתה אידיאולוגית וערכית כלפי ההורה שהחליט לעזוב את הדת. מצב זה גורם להורים שחושבים לעזוב את הדת לשקול זאת מחדש, וחלקם נשארים כלואים בתוך הקהילה והמשפחה רק כדי לא לאבד קשר עם ילדיהם.
עזיבת הקהילה החרדית
הקהילה החרדית המגובשת והסגורה מובלת על ידי הנהגה חזקה ושולטת של רבנים ועסקנים שעל פיהם יישק דבר. כדי לשמור על הקהילה שמורה ומורחקת מרוחות ההשכלה והחילוניות, נהוג בפלגים מסוימים להוקיע את מי שנוטש אותה. מי שמחליט לעזוב לוקח בחשבון שיתמודד עם נידוי וחרם מצד הקהילה והמשפחה. לנגד עיניהם של ההורים מביניהם עומדת הסכנה לאבד את הילדים.
לא אחת פגשתי הורה שעזב את הקהילה החרדית כשהוא מנותק מילדיו, וכדי לפגוש אותם עליו להילחם לבד לא רק במערכת המשפטית, אלא מול המערכת החרדית כולה: הקהילה, המשפחות משני הצדדים, מוסדות החינוך, והרבנים שחלקם אף מעודדים את ניתוק הקשר בבחינת "המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".
יש לציין כי בשנים האחרונות מתעוררת תופעה חיובית של קירוב וקבלת ילדים שעזבו את הקהילה. המודעות לקבלתם ושמירת קשר עימם, למרות השוני והפער, מוביל לשינוי מבורך, אך עדיין קיימים לא מעט מקרים בהם היוצאים בשאלה סובלים מחרמות, נידוי וניכור הורי אידיאולוגי.
התמודדות המערכת המשפטית
המערכת המשפטית פיתחה מגוון כלים להתמודדות עם תופעת הניכור ההורי, ובתי המשפט לענייני משפחה מפעילים כיום מסלול מהיר לטיפול במקרים אלו. התיקים מקבלים קדימות ונדונים בפני שופט "מוקד" תוך שבועיים. הפתרונות כוללים הפניה להליך טיפולי על חשבון ההורה המנכר, סנקציות כספיות משמעותיות ואפילו שינוי משמורת במקרים חמורים.
בשנים האחרונות המערכת המשפטית פועלת בהבנה שכאשר מדובר במאבק אידיאולוגי על בסיס דת, יש לתת לילדים את האפשרות לשמור על קשר עם שני ההורים, גם אם אחד מהם בחר לעזוב את אורח החיים הדתי.
פסק דין שניתן על ידי שופט המחוזי בירושלים משה דרורי הציג עמדת ברורה בנושא זה. בפסק דין זה, שהתייחס למקרה של זוג הורים חרדים שהתגרשו, עזב האב את החברה החרדית והחל לנהל אורח חיים חילוני, בעוד האם נותרה בקהילה החרדית ופעלה לנתק את הקשר בין האב לילדים.
השופט דרורי קבע כי "לא ניתן לחייב אדם להישאר דתי אם אינו מאמין בכך". הוא הדגיש כי מערכת משפטית לא תכפה על אדם אורח חיים הנוגד את מצפונו. הוא הוסיף כי החברה החרדית פועלת מתוך אמונה כנה בהגנה על ערכיה וילדיה, אולם "הנתונים החברתיים והסוציולוגיים של החברה החרדית אינם מחייבים את בית המשפט לקבל אותם באופן אוטומטי".
הפסיקה מבהירה שזכויות ההורות אינן תלויות באורח חיים דתי, ושבעד טובת הילד יש להבטיח קשר משמעותי עם שני ההורים. ניכור הורי בעקבות שינוי באורח חיים דתי עלול ליצור צלקות עמוקות אצל כל המעורבים, והילדים עלולים לאבד קשר עם הורה אחד, ובכך להפסיד את האפשרות לפתח זהות בריאה ואיתנה המשלבת בין שני עולמות. המערכת המשפטית נדרשת להגן על הזכות של הילדים לקשר משמעותי עם שני הוריהם, תוך מתן תשומת לב למורכבות התרבותית והדתית.
פרויקט "חידוש הקשר" ועיקרון טובת הילד
פרויקט חדש בשם "חידוש הקשר", שנשקל בבתי המשפט לענייני משפחה, מציע תהליך טיפולי שנועד לגשר בין שני עולמות מנוגדים. הפרויקט שם דגש על הכשרה מיוחדת של המטפלים, המיועדת להתמודדות עם ניכור הורי על רקע דתי. העבודה במסגרת פרויקט זה כוללת סיוע לשני ההורים ולילדיהם, במטרה להבטיח שמירה על קשר בריא ומאוזן, תוך התחשבות במורכבות האידיאולוגית.
עו"ד מינדי ארליךבאדיבות פסטיבל טאליןכמו כן, במערכת המשפטית קיימת הבחנה בין בית הדין הרבני לבין בתי המשפט לענייני משפחה. בעוד שבתי המשפט למשפחה נוטים להתמקד בחוות דעת מקצועיות ובתסקירים של עובדים סוציאליים, בבתי הדין הרבניים הסוגייה נתפסת גם לאור עקרונות דתיים ומנהגי הקהילה החרדית. במיוחד כאשר מדובר בניכור על רקע יציאה בשאלה, קיימת מורכבות נוספת והתסקירים לעיתים נוטים לצד החרדי, במיוחד אם העובד הסוציאלי הוא חרדי בעצמו. מכיוון שבית הדין הרבני לעיתים מתמהמה בנוגע לקביעת הסדרי שהות בהורים שעזבו את הדת, פעמים רבות ההחלטות יעמדו בסימן שאלה.
בבתי המשפט טובת הילד נקבעת על פי קווים מנחים בחוק ובפסיקה, תוך הסתמכות על חוות דעת מקצועיות ותסקירים מטעם שירותי הרווחה. בית המשפט מתייחס לניכור הורי כהתעללות ומטפל בכך בהתאם, תוך התמקדות בטובת הילד וברווחתו הנפשית והפיזית.
גם בבית הדין הרבני עקרון טובת הילד נשען על מקורות משפטיים לצד ערכים מהמקורות. החלטותיו בדרך כלל מונחות על פי דברי הגר"א גולדשמידט, ששם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, תוך הדגשת חובות ההורים בגידול ילדיהם.
האם יש תקווה למיגור התופעה?
האתגר האמיתי הוא שינוי תפיסתי רחב, שמחייב שיתוף פעולה עם גורמים בקהילה הדתית, בעיקר רבנים, שיוכלו לתווך בין העולמות. אני מאמינה כי שיתוף פעולה כזה יוכל לסייע בהקלת הכאב ואפילו במניעת ניכור הורי.
בפני מערכת המשפט ניצב אתגר שהוא לא רק משפטי, אלא גם חברתי ותרבותי. הקטבים האידיאולוגיים שבין הדת לחילוניות יוצרים קרע לא רק בין בני הזוג, אלא גם בין ההורים לילדיהם. על כן, הפתרון טמון בעבודה מקצועית ורגישה, ובגישור בין העולמות השונים, כדי להבטיח את טובת הילד והמשפחה כולה.
בתקווה להעלות את המודעות לנושא לסדר היום, ולסייע להורים ולילדיהם להתמודד עם האתגר בצורה מיטבית, יצרתי את הסרט הקצר "ווקי טוקי" שעוזר להבין את המורכבות שבמצב זה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד מינדי ארליך ממשרד עורכי דין דקר פקס לוי עוסקת בניכור הורי
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
