קרב גדול במיוחד, בעת תהליך הקמת הממשלה החדשה כנראה כבר בימים הקרובים ביותר, יהיה ללא כל ספק על תיק האוצר. מדובר מאז ומעולם בכמיהה של פוליטיקאים בכירים לכהן בתיק הכלכלי החשוב ביותר, ובאחד משני התיקים הרגישים והמבוקשים ביותר, לצד הביטחון.
התוצאות בעשרות השנים האחרונות היו כמעט זהות: שרי האוצר - כמעט כולם - יצאו חבולים ומוכים מהתיק כפוי התודה הזה, שגדע ברוב המקרים את הקריירה הפוליטית המזהירה שלהם.
6 צפייה בגלריה
אריה דרעי, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ' וניר ברקת
(צילומים: אופיר אייבי, משרד הפנים, אלכס קולומויסקי, קובי קואנקס)
היסטוריה עגומה של שרי אוצר
כך למשל, יהושע רבינוביץ, שכיהן כשר האוצר עד יוני 1977 והיה אבי האינפלציה הגבוהה שפרצה בתקופתו, וסיים את הקריירה במצב כלכלי קשה עם המהפך הפוליטי, שמחה ארליך שנאלץ להתפטר בשל האינפלציה הדוהרת ב-1979, יגאל הורוביץ, שצעק "אין לי, אין לי" ו"מטורפים רדו מהגג", ונטש ב-1981 בקול ענות חלושה, יורם ארידור, שניהל "כלכלת בחירות" חסרת תקדים וסיים את כהונתו בשל המצאת תוכנית הדולריזציה ב-1983, יגאל כהן אורגד, שהודח אחרי 11 חודשים ב-1984.
6 צפייה בגלריה
כחלון. עשה המון בתפקידו כשר האוצר, אבל סיים את הקריירה הפוליטית מיד
(צילום: אבי מועלם)
דן מרידור, שכיהן בדיוק רק שנה אחת עד 1997, יעקב נאמן - פחות משבעה חודשים בתפקיד, עד 1998, מאיר שטרית - היה רק ארבעה חודשים וחצי בתפקיד ב-1999, אברהם הירשזון, שסיים בכלא אחרי 14 חודשים בתפקיד, משה כחלון, שסיים קריירה פוליטית מפוארת אחרי חמש שנים בתיק כפוי הטובה הזה ב-2020, ישראל כ"ץ, שלא הביא תקציב ונפרד מהתיק הבכיר ביוני 2021, ואביגדור ליברמן, שעוזב אחרי שנה וחצי כשר אוצר.
מהתיק הזה יצאו פחות פגועים רק בודדים, שאף הגיעו לעמדות ראש הממשלה: לוי אשכול, שיאן הכהונה כשר האוצר של מדינת ישראל במשך 11 שנים, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט, שכיהנו כראשי ממשלה אחרי שהיו שרי האוצר, ויאיר לפיד, שאמנם פוטר על ידי נתניהו מתיק האוצר לפני שמונה שנים, אך מכהן עדיין בימים אלה כראש הממשלה.
ההיסטוריה הקשה של רוב שרי האוצר לא משפיעה כנראה לפחות על שישה פוליטיקאים בכירים, שמבקשים/מועמדים כעת להתמנות לתיק. עדיין לא ברור מי יקבל את הג'וב, למרות שראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הכריז שהוא יישאר בליכוד. אגב, שלושה מוך ששת המועמדים העיקריים הם מהליכוד.
תזכורת: נתניהו הכריז שהתיק יישאר בידי הליכוד גם בעבר, כאשר בסופה של הקמת הקואליציה נאלץ להתכחש להבטחתו ולמנות את לפיד ("יש עתיד") וכחלון ("כולנו"), שכידוע לא ממש סרו למרותו.
מהי התוכנית של נתניהו?
היום (ראשון) בבוקר ייפגש ראש הממשלה הנבחר נתניהו עם ראשי המפלגות שירכיבו איתו את הקואליציה, אבל נתניהו צפוי למשא ומתן מורכב עם השותפים שלו, בעיקר עם בצלאל סמוטריץ' ועם איתמר בן-גביר.
6 צפייה בגלריה
שוקל להעביר את אגף התקציבים אליו ולהשאיר אוצר "מוחלש" למישהו אחר. בנימין נתניהו
(צילום: AFP)
סמוטריץ' (42), עו"ד בהשכלתו, הוא תושב הישוב הדתי חיספין ברמת הגולן, יו"ר רשימת הציונות הדתית ומפלגת האיחוד הלאומי ברשימה המאוחדת עם עוצמה יהודית. מכהן כח"כ מאז הכנסת ה-20. בעבר שימש כמנהל הפעילות של תנועת "רגבים" ומנהל ישיבת קדומים. סמוטריץ' כיהן 11 חודשים כשר התחבורה וזכה לשבחים רבים על פועלו במשרד, לאחר 10 שנות כהונה של קודמו, ישראל כץ.
אחת הערכות הן, כי יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' יציב אולטימטום במהלך המשא ומתן הקואליציוני כדי לקבל לידיו את אחד משני התיקים הבכירים והחשובים: ביטחון או אוצר. סמוטריץ' צפוי לדרוש גם את תיק המשפטים למקורבו ח"כ שמחה רוטמן, אבל גם דוד אמסלם, יריב לוין ואמיר אוחנה מהליכוד לוטשים לעיניים לתיק.
בכירים בליכוד אמרו אמש, כי נתניהו אינו מוכן לתת את אחד משלושת התיקים האלה לציונות הדתית והוא יציע לסמוטריץ' את תיק החינוך. יחד עם זאת, ראש הממשלה הנכנס מכין תוכנית נוספת במקרה שייאלץ להיפרד מתיק האוצר לאחת מהשותפות בקואליציה. נתניהו שוקל להוציא את אגף התקציבים במשרד האוצר ולהעביר אותו למשרד ראש הממשלה. המטרה: להעביר את תיק האוצר מוחלש וכמעט ריק מתוכן כאשר אגף התקציבים הנחשב לחשוב והמשמעותי ביותר במשרד האוצר - יישאר באחריות ראש הממשלה.
כדי למנוע מתיק האוצר להגיע לידיו של סמוטריץ, הציע נתניהו ליו"ר ש"ס אריה דרעי לבחור ראשון כל תיק שירצה עבור ש"ס, כאשר תיק האוצר מונח על השולחן. נתניהו מעריך כי אם האוצר יהיה בידיו של דרעי, הוא יוכל לשלוט עליו טוב יותר מאשר התיק יהיה בידיו של סמוטריץ'. יחד עם זאת, גורמים בש"ס אומרים, כי דרעי לא שש לקבל את תיק האוצר שאינו נחשב "תיק חברתי", אולם הוא יעבוד בשיתוף פעולה מלא עם נתניהו. גורם בליכוד אמר בעקבות הקרב על התיקים: "יש חזית של נתניהו ודרעי נגד סמוטריץ' כדי להוריד אותו עץ הגבוה שעליו הוא טיפס".
אריה דרעי (63), יו"ר מפלגת ש"ס וממייסדיה, ומקורב מאוד בעבר לרב עובדיה יוסף המנוח. דרעי הוא פוליטיקאי מהוותיקים והמשופשפים בכנסת, שכיהן פעמים אחדות כשר הפנים - לראשונה כשר הצעיר אי-פעם עד אז בישראל, בן 29 בלבד - כבר ב-1988. עוד קודם לכן הוא כיהן כמנכ"ל משרד הפנים וגם בתור מזכיר מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס. כמו כן, היה גם השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שר הכלכלה וחבר ותיק ובכיר בקבינט המדיני-ביטחוני. את השכלתו רכש בישיבת חברון ובישיבת פורת יוסף.
בש"ס אומרים כי דרעי מאוד רוצה לחזור ולכהן כשר הפנים, אם בשל קלון לא תיפסל כהונתו כשר, אולם בסביבתו היו גם מי שציינו כי "תיק האוצר מעניין אותו". רוב הסיכויים שיתמנה בסופו של דבר לשר הפנים.
מי עוד עשוי להיות מועמד לתפקיד?
ח"כ אלי כהן (50) רואה עצמו כמועמד מוביל, במיוחד אחרי שהגיע למקום השלישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-25 והוא מקורב מאוד לנתניהו. כהן הוא רואה חשבון בהשכלתו, שגם כתב הפעם חלק נכבד ממצע הכלכלי של מפלגתו לבחירות. הוא כיהן כבר כשר הכלכלה והתעשייה, שר המודיעין, חבר הקבינט המדיני-בטחוני ויו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ומכיר היטב גם את המגזר העסקי שבו כיהן בעבר בתפקידים בכירים. להתמנות לשר אוצר זו משאת נפשו.
ניר ברקת (63) כבר כמעט מונה לשר האוצר, כאשר נתניהו הבטיח לו את התפקיד, הזעיק אותו מביקור בארה"ב, אך ברגע האחרון העדיף על פניו את כ"ץ. ברקת כיהן עשור שלם, עד 2018, כראש עיריית ירושלים, נחשב לראש עיר שקידם את הבירה ודאג לה, אך עימותיו עם שר האוצר כחלון על רקע דרישת תקציבים, לא היטיבו עם העיר. בעבר היה יזם ומשקיע מצליח בהייטק והונו מוערך במאות מיליוני שקלים. לאחרונה ראה בו נתניהו כמי שמבקש לרשת אותו במהרה, לאחר שאף קיים כנס ענק של תומכים מהליכוד בעלות גבוהה במיוחד על חשבונו.
ישראל כץ (67) רוצה מאד לחזור לתיק הבכיר שבו כיהן כשנה תחת נתניהו בשנת הקורונה הראשונה. כץ הוא שועל פוליטי ותיק, שמכהן בכנסת כבר 24 שנים, יותר מממתחריו על התפקיד מהליכוד, ועשה לא מעט תפקידים נוספים כמו למשל שר החוץ, שר החקלאות והשר לענייני מודיעין, אך להצלחתו הרבה זכה כשר התחבורה, תפקיד שבו הודבק לו הכינוי "הבולדוזר", כמקדם בהצלחה פרויקטים גדולים, ושבו גם הגיע לשיא כהונה של 10 שנים ושלושה חודשים, עד יוני 2019. יחד עם זאת, הצעתו אשתקד להחליף את נתניהו בשל משפטו כראש ממשלה זמני, הפחיתו ממניותיו אצל ראש הממשלה המיועד.
יצחק גולדקנופף (71, המבוגר מבין המועמדים), אב ל-10 ילדים, הוא מנהיג הסיעה המרכזית באגודת ישראל וראש המפלגה. מדובר בפוליטיקאי טרי, חרף גילו, אך שועל ותיק כעסקן מוביל מטעם חסידות גור. תפקידיו הקודמים מרשימים בקרב הקהילה החרדית: מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, מנכ"ל רשת גני הילדים ומעונות היום של בית יעקב ובית פתחיה. בנוסף, הוא כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים. בעבר שימש גם מנהל חינוכי בתלמודי התורה קמניץ, המסורה, מגן דוד, סנהדרין וכמובן גם ברשת גור, שבה היה הסמנכ"ל. גולדקנופף הוביל את מאבקי השבת נגד חברות אל על, שפע שוק, ביג ומפעלי פניציה. הוא מקורב במיוחד לאדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, ומחליף כבכיר נציגו את יעקב ליצמן שפרש לביתו. על אף חשיבותו לשמירה על גוש הימין של נתניהו, סיכוייו לקבל את תפקיד האוצר ככל הנראה נמוכים.
ויש עוד תפקיד אחד שרוב המועמדים (למעט סמוטריץ' ודרעי) חושקים בו: יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. אם אלי כהן, ניר ברקת, ישראל כץ או יצחק גולדקנופף, לא ימונו לשר האוצר, נראה שלפחות חלקם יעדיפו להתמנות לראשות הוועדה בעלת הסמכויות הנרחבות ביותר בכנסת, שיש בה גם כוח רב, מינוי שהוביל בעבר את ראשיה לכוח פוליטי עצום ולתפקידים בכירים מאוד. דומה, שמי מתוך המועמדים, למעט דרעי, שלא ימונה לאחד משני התפקידים הבכירים ביותר במשק מחוץ למגזר העסקי, יראה בכך כישלון מסוים.
במקביל, מפלגת דגל התורה, הפלג הליטאי ברשימת יהדות התורה שבראשו עומד ח"כ משה גפני, הודיעה אמש כי חבריה לא יכהנו כשרים בממשלה הצפויה בראשות נתניהו כפי שעשו בקואליציות קודמות שבהן הייתה חברה. גפני ככל הנראה מעוניין לחזור לתפקידו הקודם בתור יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. "חברי הכנסת של התנועה יכהנו בתפקידים בכירים אחרים, כמו יושבי ראש ועדות וסגני שרים", נמסר בהודעה מטעם המפלגה.
