מהפכת הריבית יוצאת לדרך: לאחר שוועדת החוקה אישרה בקיץ לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה להפרדת מנגנון הריבית מדמי הפיגורים, לראשונה מזה 20 שנים יעודכנו מנגנוני הריבית וההצמדה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. המשמעות היא כי חובות שנפסקו בפסקי דין הנגבים בהוצל"פ לא יתפחו עוד בשיעורים ניכרים (אלפי שקלים ויותר) עד התשלום בפועל.
במשרד המשפטים מציינים כי התיקון צפוי להכניס שינויים דרמטיים בעיקר במנגנון ריבית הפיגורים, ולהוביל להפחתה של כ-70 עד 80 אחוזים בשיעור התוספת שחייב יצטרך לשלם בגין איחור בתשלום החוב, אם יתמיד בפריסת התשלומים שנקבעה לו.
כך, למשל, לפי המצב הישן חוב של 10,000 שקל יתפח לכ-14,600 שקל בחלוף חמש שנים ולכ-24,400 שקל בחלוף תשע שנים. לפי המצב החדש כפי שנקבע בתיקון החקיקה, שינוי אופן חישוב דמי הפיגורים וביטול מנגנון ה"ריבית דריבית" על רכיב הפיגורים יפחיתו את קצב תפיחת החוב כך שבחלוף חמש שנים יעמוד החוב על 13 אלף שקל ולאחר תשע שנים על כ- 17,500 שקל. בנוסף לכל אלו, אם החייב יתמיד בתשלום החוב בהתאם לצו התשלומים שנקבע לו, יגדל החוב רק לכ-11,300 שקל בחלוף חמש שנים ולכ-13,500 שקל בחלוף תשע שנים.
מטרת התיקון לחוק היא להבטיח שהריבית בגין חובות בישראל, שהחוק חל עליהם, תהיה מידתית ומאוזנת, כך שתבטיח לנושים פיצוי הולם מצד אחד, ומצד שני לא תייאש את החייבים אלא תתמרץ אותם לשלם.
"תוספות הפיגורים יחתכו ב-70%"
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), מאיר לוין מסר כי "אחרי 20 שנה שבהן הסדר הריביות על חובות בישראל לא עודכן, התיקון לחוק נכנס לתוקף בעיתוי הכרחי ונדרש יותר מתמיד. הרפורמה בריביות תבלום את כדור השלג של תפיחת חובות החייבים בהוצאה לפועל, ותחתוך את תוספות הפיגורים עבור חייבים המשלמים בתשלומים בשיעור של 70% ויותר. מדובר במהלך חקיקתי מורכב מאוד, שהוא פרי יוזמה של ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, אשר יהפוך את גביית החובות בישראל להוגנת יותר ולאפקטיבית יותר".
לרפורמה השפעה דרמטית על חלק גדול מציבור החייבים, כדוגמת חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו למשל עקב חובות שמקורם בצ'קים חוזרים, בחוזי שכירות, בחוזים צרכניים, בחובות לפי חוק (כ-1.8 מיליון תיקים כיום בהוצאה לפועל); חייבים שהם צד לחוזה פרטי שמאמץ את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; או חייבים שנושאים בחובות כלפי המדינה בגין תשלומים שקבועים בחוקים שונים.
במשרד המשפטים מציינים כי התיקון נועד להתמודד עם עיוות היסטורי שגרם לריבית פיגורים לא מידתית. כאמור, תיקון החוק משקף שינויים דרמטיים בעיקר במנגנון דמי הפיגורים. הוא מפריד את רכיב ריבית הבסיס הכלכלית מרכיב דמי הפיגורים התמריציים, וקובע כי דמי הפיגורים "יתנהגו" כרכיב מתמרץ – הם יהיו נמוכים יותר משיעורם היום כדי לא לייאש; הם ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם; הם לא ייצברו כריבית דריבית; והם יתווספו בתחנות מוגדרות בזמן ולא על בסיס יומי.
עוד מציינים במשרד המשפטים כי הרפורמה תוביל לריכוך דמי הפיגורים ותתמרץ תשלום באופן שיועיל גם לנושים וגם לחייבים. הצורך בתיקון היה קיים עוד בשגרה. הוא התגבר מאוד נוכח המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה, התעצם נוכח עליית הריבית בשנים האחרונות, ולצערנו, קיבל משנה חשיבות בימים אלו נוכח ההשלכות הכלכליות של המלחמה על משקי בית ועסקים רבים. הרפורמה תאפשר להקל על חייבים לשלם את חובותיהם ותבטל באופן אוטומטי את דמי הפיגורים לחייבים שישלמו את חובותיהם בתשלומים. כמו כן התיקון מאפשר לרשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים שנצברו על החוב במקרים המצדיקים זאת, כך למשל ביחס לחובות שנוצרו בתקופת המלחמה.
התיקון לחוק אימץ את המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל והסיוע המשפטי .
שר המשפטים, יריב לוין, מסר כי "הרפורמה בריביות על חובות בישראל היא בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתירה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה על הכלכלה. התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך. הוא יוביל למידתיות בגביית החובות בישראל, יהפוך את דמי פיגורים לכלי מתמרץ ולא מייאש, ובכך יפעל לטובת החייבים והנושים גם יחד. אני מודה למאיר לוין שהוביל יחד עם צוותו את הפרויקט, בשיתוף עם משרד האוצר".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר כי "התיקון לחוק מבטל עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים וזאת באמצעות שינוי מנגנון הפיגורים, ביטול מנגנון ריבית דריבית, הפחתת דמי והתאמתם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".
