כבר תקופה ארוכה שההשקעה בתשתיות נמצאת בירידה, ואינה תואמת את הצרכים האמיתיים בישראל. במינהל התכנון שבמשרד הפנים התריעו בנושא, וגם הקבלנים טוענים שאחרי עשור של הזנחה מדובר בתחום שמחייב טיפול, בוודאי אחרי המלחמה. המחסור בעובדים לענף, בעקבות סגירת השערים בפני פועלים פלסטינים, חמור - והשאלה היא כיצד מתמודדים עם המצב הנוכחי ואיך נערכים ליום שאחרי. כפי שפורסם ב"ממון" וב-ynet, ביום ראשון הקרוב צפויה הממשלה לדון בהצעת החלטה של משרד התחבורה להביא לראשונה לענף התשתיות 10,000 עובדים זרים מסרי לנקה כדי להתמודד עם המשבר.
"מאז 7 באוקטובר לקבלני התשתיות אין כמעט עובדים", אומר סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, צביקה דוד. "הפלסטינים, שעליהם מבוסס חלק גדול מהעבודה בתחום שלנו, לא יכולים לעבוד פה, על פי החלטת המדינה, ורבים מהישראלים בתחום מגויסים למילואים. בנוסף, חלק לא מבוטל מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) שלנו גויסו לטובת הלחימה. דווקא החלק הזה של המשק הישראלי אמור לקבל תמיכה רחבה בהרבה מאשר בימים כתיקונם, ובשטח קורה ההיפך. אנחנו באחת התקופות הקשות בתולדות המדינה, ולעניות דעתי הקשה ביותר שחווה ענף הבנייה והתשתיות".
דוד מוסיף כי "המרחב שבו פועלים כיום קבלני התשתיות הפך למלכודת עסקית – לא פחות. אנחנו מנהלים עסקים בלי יכולת לתכנן או להגיב כמעט בכלל לסיכונים שהמלחמה יצרה. תפיסת המדינה את הענף שלנו היא של מי שיכולים לעמוד בכל גזרה בלי להיפגע. אני קורא לממשלה להתעורר ולהבין שענף התשתיות על סף קריסה. הגיעו אליי דיווחים על מאות קבלני תשתיות שכבר נמצאים על סף או בתוך הליך דיווח על חדלות פירעון".
לדבריו, "המשימות שלפתחם של קבלני התשתיות אדירות. אנחנו אלה שכעת מצילים חיים בשטחי הלחימה, מטפלים בהרס רב שיוצרת המלחמה תחת אש, ואחרי המלחמה נהיה הראשונים שיזנקו לשקם את העורף ואת הצפון. מי בדיוק יעשה את זה, אם העסקים שלנו לא ישרדו? משרד ראש הממשלה חייב למנות פרויקטור מתכלל עם סמכויות, שיקבע נהלים ויפקח על ביצועם, יתקצב מול האוצר את הפעילות ויכלול בתקציב תמיכה הרבה יותר רחבה מזו שניתנה בינתיים לקבלני ביצוע, ובראשם קבלני תשתיות. משימת העל שלו צריכה להיות טיפול במחסור בעובדים. אחרי כן, בהדרגה, יהיה עליו להפנות משאבים רבים להרחבת כוח האדם הישראלי בענף ולהבטיח רציפות עבודה של הקבלנים בתחום".
"משבר חסר תקדים"
גם דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות בהתאחדות, מתריע: "תחומי התשתיות והבנייה הציבורית בתוך ענף הבנייה והתשתיות נמצאים במשבר מתמשך, שהחל בתקופת הקורונה עם עליות תלולות במחירים של חומרי הגלם ופגיעה בשרשראות האספקה והתובלה הימית, המשיך ביתר שאת עם עליית הריבית והתגברות הפשיעה הכלכלית, ובחודשים האחרונים נוספה על כל אלה המלחמה, שהביאה עמה איום ממשי על חברות הביצוע בישראל בפרט, ועל ענף הבנייה והתשתיות בכלל".
יהלומי מציין כי "מתחילת המלחמה, הבנייה והתשתיות נעצרו לחלוטין למשך מספר שבועות, וכיום הענף עובד באופן חלקי בלבד, תוך מחסור של למעלה מ-100 אלף עובדים, בעיקר עקב הסגר המוחלט על הפלסטינים. זהו משבר חסר תקדים, שמאיים לא רק על הבנייה והתשתיות בישראל, אלא על המשק כולו. כבר היום ניתן לכמת את הירידה בהכנסות המדינה מהענף בהיקף של עשרות מיליארדים, ואם ממשלת ישראל לא תתעשת, הנזק הכלכלי יגיע לממדים אדירים, עד למצב של פשיטת רגל של חברות רבות וקריסת הענף כולו".
יהלומי מסביר עד כמה חשוב הענף למשק: "תשתיות אינן עומדות בפני עצמן, הן הבסיס שעליו נע המשק כולו. ללא כבישים וגשרים, אין תחבורה. ללא בתי ספר וגני ילדים, אין חינוך. ללא בתי חולים ומרפאות, אין בריאות. וללא תשתיות תומכות מגורים, אין מגורים. נדרשת כאן מעורבות מערכתית אסטרטגית של הממשלה, מתוך מטרה לעצור את הדימום של הענף ולתת סיוע חירום מקיף".
"הסיוע צריך לכלול מענה מיידי למחסור החמור בעובדים, חבילת פיצויים הולמים כנגד ההפסדים שנכפו על חברות הביצוע, שורה ארוכה של הקלות ברגולציה מותאמת חירום, העברת תשלומים לקבלנים בגין פרויקטים שהסתיימו ללא דיחוי, העמדת אשראי ממשלתי והעמדת תקציבי ענק לפרויקטים הגדולים, בעיקר התחבורתיים, מתוך אסטרטגיה של השקעה ולא הוצאה", הוא מוסיף.
לדבריו, "המלחמה שנכפתה עלינו קשה ומורכבת, וחוסר הוודאות עדיין עומד ותלוי כחרב על צווארנו. אבל בכל משבר יש הזדמנויות, וזאת ההזדמנות שלנו, דווקא מתוך המשבר העמוק, לעשות את הדבר הנכון. לבנות תנאים נכונים, רגולציה נכונה, משאבים נכונים ותוכניות נכונות, שלא רק שיסייעו בידינו לעבור את המשבר עם 'הראש מעל המים', אלא ייצרו ענף בנייה ותשתיות יציב, חזק ובר קיימא".
היזם רוני בריק, נשיא כבוד של התאחדות הקבלנים, מתאר את המצב בשטח כ"מחדל וקטסטרופה", לא פחות. "בהתאחדות מזהירים שנים רבות מפני המצב שהגענו אליו. החלטת הממשלה בתקופתו של קבינט הדיור והשר משה כחלון הייתה להביא עובדים זרים לבניית דירות בלבד במסגרת מחיר למשתכן, ובכלל לקדם בנייה מהירה בתקופת המשבר. כבר אז, למרות הלחץ שלנו כגוף המייצג את הענף, לא עזר לנו כלום ונפלנו על אטימות מוחלטת מצד משרדי הממשלה. אופי העבודה המיוחד של הענף, שכולל עבודה באזורים גיאוגרפיים מאתגרים, מוביל לכך שהפגיעה בענף התשתיות חמורה אפילו יותר מענף הבנייה, שגם בו כידוע הפגיעה אנושה".
בריק מציין כי "הממשלה אישרה עד היום תוספת של עשרות עובדים זרים לטובת בנייה, מבלי להתייחס לענף התשתיות. יש שורה של פרויקטים משותקים ומושבתים, ובממשלה לא מפנימים ולא מבינים את הקטסטרופה. ענף התשתיות לא מסוגל לספק עבודה לצרכים תומכי הבנייה, כמו תשתיות מים, תחבורה, תקשורת, מוסדות ציבור, גני ילדים, בתי ספר, מכללות, קווי רכבות קלות ועוד".
בריק מתריע כי אם לא יחול שינוי במציאות בשטח, המשמעות היא ש"הקבלנים יבנו בשנים הקרובות בניינים חדשים, שכונות חדשות, ערים חדשות בכל המדינה, אבל ראשי הערים לא יאשרו אכלוס של דירות אם לא יהיו תשתיות של מים, ביוב, כבישים מוסדות ציבור וכבישי גישה – שהם הבסיס, ובצדק. הממשלה חייבת להתעורר ולבנות מתווה מיוחד שיתבסס על שילוב עובדים זרים וישראלים ביחד".
"מנוע מרכזי לשיקום והנעת המשק"
שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, מחזק את הדברים. "המלחמה הובילה את ישראל למשבר כלכלי קשה. לאורך ההיסטוריה ראינו כי דווקא השקעה בתשתיות, ובמיוחד לאחר תקופות משבר, סייעה בחיזוק הצמיחה", הוא אומר. "ישראל סובלת מתת השקעה בתשתיות תחבורה, אבל לא רק בסקטור הזה. כבר שנים רבות תוכניות המדינה היו להאיץ את ההשקעות הללו, וכעת אנו רואים הזדמנות שלה להמריץ את הכלכלה, ובמקביל לסגור פערים בתשתיות. זה הזמן לקדם פרויקטים מעודדי צמיחה, תוך חיזוק האזורים שנפגעו בצפון ובדרום. זו הציונות החדשה. בתחום זה המדינה יודעת לקדם פרויקטים לא תקציביים במימון הסקטור הפרטי".
משה לייבו, סמנכ"ל חטיבת התשתיות בקבוצת ההנדסה ברן ישראל, סבור כי ההשקעה הנרחבת הדרושה בענף התשתיות תשתלם למדינה: "ההשקעה בתשתיות הציבוריות, ובמיוחד בשעת המשבר הנוכחית, היא אחד המנועים המרכזיים לשיקום והנעת המשק, אשר ללא כל ספק תוביל לצמיחה מהירה. כך נהגה מדינת ישראל גם בעבר ובעיתות משבר. להמחשה, ההשקעות בתחום התשתיות בלבד הן בשיעור של כ-13.6% מהתוצר".
לדברי לייבו, "ההשקעה בתשתיות נדרשת כדי להדביק את קצב גידול האוכלוסייה, להעניק פתרונות תחבורתיים יעילים, חיסכון באנרגיה באמצעות בנייה ירוקה ולא פחות חשוב, גם בשל הצורך לפרנס עשרות אלפי בתי אב בישראל - עובדי משרדי ממשלה ורשויות, יזמים וקבלנים, נותני שירותים, יבואנים, ספקים ועוד חברות רבות במשק. מכאן מצופה מהמדינה להעלות הילוך באופן מיידי בכל הקשור לקידום התכנון הסטטוטורי, לצד התקדמות בתכנון המפורט".
ואולם, הוא אומר כי בפועל, "קיימים פרויקטי תשתיות רבים אשר 'חונים' במוסדות התכנון השונים כבר שנים רבות ללא קידומן ואף ללא תוכנית עבודה סדורה, המגדירה יעדים ברורים לסיום הליכי התכנון. על המדינה לפעול ללא דיחוי לשינוי מציאות עגומה זו, בין היתר באמצעות הצבת יעדים ברורים ותחומים בזמן וצמצום שיקול הדעת של הפקידים בשלבי התכנון השונים".
הכתבה פורסמה במוסף "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 01.03.24
