יום הזיכרון ויום העצמאות בפתח ומעסיקים ועובדים רבים אינם בהכרח מודעים לזכויותיהם וחובותיהם בימים אלה. עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה, עזרה לנו לקבל תשובות על כמה מהשאלות הבולטות שמתעוררות בתחום התעסוקה בימים מיוחדים אלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יום העצמאות הוא יום שבתון. הוא אינו חג דתי, אלא חג לאומי. בעוד שעבודה של עובדים יהודים בימי חג דתיים מחייבת קבלת היתר מיוחד מאת זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, עבודה ביום העצמאות אינה אסורה, כשלעצמה, ואינה מחייבת קבלת היתר מיוחד. כלומר, ניתן להסכים על עבודה ביום העצמאות.
"ראש הממשלה מוסמך לקבוע הוראות לגבי מקומות עבודה מסוימים שלדעתו אין להפסיק את פעילותם ביום העצמאות, וכן את שיטות וסדרי העבודה באותו יום", מסבירה עו"ד ברומברג. "במקומות שכאלה חלה חובה להמשיך ולעבוד. יחד עם זאת, רשימה שכזו טרם פורסמה. ניתן להניח, כי מעסיקים הנדרשים להמשיך את פעילות עסקם בימי חג ושבתון (וכמובן אוחזים בהיתר לעשות כן, כחוק) צריכים להמשיך ולפעול גם ביום העצמאות. מדובר, בין היתר, באספקת שירותים חיוניים, הקשורים בביטחון המדינה והציבור, או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם".
מה לגבי עובדים שאינם מועסקים במקומות שאין להפסיק את פעילותם - האם ניתן לחייב אותם לעבוד ביום העצמאות?
כאמור, עבודה ביום העצמאות אינה אסורה. ההחלטה להפעיל את מקום העבודה ביום העצמאות מסורה לשיקול דעתו הניהולי של המעסיק, וראוי שנושא זה של עבודה יובהר בין הצדדים מראש, למשל עם קבלת העובד לעבודה. אם הנושא לא הובהר מראש או אם דרישת המעסיק להפעיל את מקום העבודה היא דרישה חדשה, יש לבחון את השלכות סירוב העובד לעבוד ביום העצמאות על מקום העבודה כמו גם את טעמי הסירוב.
ככל שהעבודה ביום העצמאות דחופה או דרושה לניהולו התקין של מקום העבודה, ייתכן שתהיה הצדקה לדרישת המעסיק לעבודה ביום העצמאות. ככל שהעובד מסרב לעבודה ביום העצמאות והמעסיק יכול למצוא חלופות סבירות לעבודה ללא שהדבר מטיל על המעסיק נטל כספי או ניהולי – מן הראוי לבחון גם חלופות שכאלה. להכריח לעבוד, בכל מקרה, אי אפשר, אולם ייתכן שלסירוב לעבוד יהיו השלכות.
האם ניתן לפטר עובד שאינו מוכן לעבוד ביום העצמאות?
גם כאן התשובה לשאלה מורכבת. עו"ד ברומברג מסבירה כי אם העובד יודע מראש שעליו לעבוד או אף עבד בעבר ביום העצמאות והוא מסרב לעבוד או לחזור ולעבוד כעת, ניתן לשקול את סיום עבודתו בשל הסירוב. לעומת זאת, כאשר מדובר בסירוב לעבוד כתוצאה מדרישה חדשה או שרירותית של המעסיק - התשובה לשאלה אם ניתן לפטר את העובד על רקע הסירוב לעבוד תלויה בנסיבות המקרה, סיבת הסירוב, הצורך העסקי בפעילות מקום העבודה ביום העצמאות, אובדן פרויקט חשוב למקום העבודה וכו'. חשוב לזכור שפיטורים אינם מעשה שרירותי, אלא מחייבים בחינה עניינית וקיום הליך שימוע, בכל מקרה.
האם עבודה ביום העצמאות מחייבת תגמול גבוה יותר?
עבודה ביום העצמאות במקום עבודה המופיע ברשימה אותה יקבע ראש הממשלה, מזכה בתשלום בשיעור 150% מהשכר הרגיל וכן ביום מנוחה חלופי.
במקומות עבודה שאינם נמנים על אותה רשימה, המצב פחות ברור. עו"ד ברומברג מציינת כי בהתייחס למקומות עבודה שאינם מחויבים לפעול ביום העצמאות, בית הדין האזורי לעבודה פסק שעבודה ביום העצמאות מזכה בתשלום של 150% מהשכר, אולם לא הכריע בנוגע ליום המנוחה החלופי.
בית הדין הארצי לעבודה, לעומת זאת, פסק כי עובד שעבד בחג מתוך הכרח זכאי לתשלום בסך 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לתשלום עבור יום עבודה רגיל בסך של 100%, כלומר תשלום כולל בסך 250%.
האם עובד שנעדר מעבודתו ביום העצמאות זכאי לתשלום, ואם כן, מה מהות התשלום?
כאמור, יום העצמאות הוא יום שבתון בתשלום, שאינו מנוכה ממכסת ימי החופשה של העובד. עובדים שאינם עובדים ביום העצמאות זכאים לדמי חגים. עובדים המקבלים משכורת חודשית, זכאים להמשיך ולקבל את משכורתם הרגילה, גם בחודש הרלוונטי לחג העצמאות.
עו"ד ברומברג מציינת כי מנגנון שונה מעט חל לגבי עובדים המשתכרים שכר שעתי או יומי. כדי שעובד המקבל שכר שעתי או יומי לא ייצא בחסרון כיס לעומת חברו המקבל משכורת חודשית, עובד שכזה זכאי לתשלום דמי חגים, בתנאים מסוימים. התנאי הראשון לכך הוא ותק של שלושה חודשים ויותר במקום העבודה. תנאי נוסף הוא שאותו עובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג וביום שלאחריו (אלא אם המעסיק נתן הסכמתו להיעדרות). כאשר המעסיק אינו משבץ את העובד יום לפני או יום אחרי החג למשמרת בהתאם לשיקולי המעסיק, חזקה היא שהמעסיק הסכים לכך שהעובד ייעדר מהעבודה בימים אלו, ולכן העובד זכאי לתשלום דמי החג. בנוסף, העובד יהיה זכאי לתשלום אם הוא מועסק בימים קבועים, ויום העצמאות נופל על אחד מימי העבודה הקבועים הללו.
האם יש לשלם תגמול נוסף עבור עבודה ביום העצמאות גם לאחר צאת החג?
על פי החוק "יום" מתחיל בחצות הלילה ונמשך עד לחצות הלילה שלאחריו. יחד עם זאת, יום העצמאות מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות וגבולותיו אינם חופפים בהכרח את הגדרת המונח יום בחוק. בעבר, ניתנו הנחיות לפיהן יום העצמאות מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 למחרת. בהתאמה, ניתן לומר שעובד המתחיל לעבוד לאחר צאת החג זכאי לשכרו הרגיל, בלבד.
מה הדין לגבי עבודה ביום הזיכרון?
יום הזיכרון הוא ערב חג ועל כן, זהו יום עבודה מקוצר. יחד עם זאת, על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, ויש לראות בעובד שכזה כאילו עבד. קרובי משפחה של חלל מערכות ישראל מוגדרים בחוק - הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
"חשוב לציין", אומרת עו"ד ברומברג, "שבני משפחה נוספים יכולים להיעדר מעבודתם ביום זה מכוח הסדרים אחרים. כאלה הם למשל הסכמים קיבוציים (כלליים ומיוחדים) וצווי הרחבה מסוימים המרחיבים את רשימת הזכאים להיעדר מעבודתם מעבר לרשימה הקבועה בחוק. בנוסף, ובהתייחס לעובדים שלא חלים עליהם ההסדרים המאפשרים היעדרות בתשלום על חשבון המעסיק, חוק חופשה שנתית מאפשר לעובדים להיעדר ביום הזיכרון על חשבון ימי החופשה השנתית שלהם (כמעין יום בחירה), וזאת בכפוף למתן הודעה בת 30 ימים מראש למעסיק (כלומר ללא צורך בהסכמת המעסיק להיעדרות) וללא קשר לדרגת הקרבה המשפחתית".
פורסם לראשונה: 08:03, 21.04.22