"אם בעבודה הקודמת הייתה לי תקרת זכוכית ברורה, היום כמות הכיוונים שאני יכול להתפתח בהם היא בלתי מוגבלת, ואני באינטרקציה עם האנשים הכי חכמים שיש בסביבת עבודה נוחה ותומכת מכל הבחינות, עם שכר ותנאים טובים בהרבה". כך מספר גיא מייץ, בן 29 מתל אביב, שעבר לפני שנה וחצי מניהול אופרציה בחברה שעסקה במכירת ירקות ופירות אונליין לאותו התפקיד בסטארטאפ לטכנולוגיית סאונד חכמה שנקרא Insoundz.
מייץ הוא לא היחיד שהחליט בשנים האחרונות לעשות את המעבר להייטק גם בלי להיות מתכנת. לפי דו"ח של רשות החדשנות ומכון SNPI שפורסם בשבוע שעבר, מספר המשרות הלא טכנולוגיות בהייטק זינק ב-250% בשנת 2021, מה שמעיד על כך שלא מעט אנשים שעבדו בחברות שחלקן רחוקות מאוד מהתעשייה היוקרתית - הצטרפו לחגיגת התנאים והשכר בהייטק באותו המקצוע שעבדו בו לפניכן, גם בלי לימודים אינטנסיביים בתחומי הטכנולוגיה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
העובדים שעברו עם התפקיד שלהם לתוך תעשיית ההייטק
(צילום: לירון וייסמן, דרור עינב, מיכל כהן)
והאמת, אם מסתכלים על הפערים בשכר באותו המקצוע בהייטק ומחוצה לו, עוד לפני שדיברנו על התנאים ועל סביבת העבודה - המניע למעבר להייטק די ברור. מניתוח נתונים שמחלקת המחקר של אולג'ובס ערכה עבור ynet, עולה כי הפערים בשכר בין אותו תפקיד בהייטק ומחוצה לו מגיעים, כצפוי, לעשרות אחוזים. הנתונים, שמסתמכים על סקר שכר שמקיף למעלה מ-630 אלף שעובדים במגוון תפקידים וחברות, נאספו בשנתיים וחצי האחרונות מינואר 2020 ועד יוני 2022, והם נכונים לעובדים ממחוז המרכז עם 5-2 שנות ניסיון.
לפי הסקר, אנשי שירות לקוחות בחברות שאינן הייטק מרוויחים בממוצע 8,250 שקל לעומת 12,600 בממוצע בהייטק, וגם אצל אנשי שיווק הפערים דומים, כאשר מחוץ להייטק השכר הממוצע עומד על 10,000 שקל לעומת שכר של 15,600 בהייטק. רכזי משאבי אנוש מרוויחים בממוצע 8,650 לעומת שכר ממוצע של 14,700 באותו התפקיד בהייטק.
גם בעריכת דין וניהול חשבונות הפערים משמעותיים: לפי הסקר, מנהל חשבונות מרוויח בממוצע 8,300 שקל לעומת 14,100 בחברת הייטק, ועורך דין שמרוויח בממוצע 12,700 שקל מחוץ להייטק מרוויח 23,600 בממוצע בהייטק.
"עובדי המעטפת הם הראשונים שיפטרו"
אולם, המשבר המסתמן בתעשיית ההייטק, שמתבטא בגל פיטורים ועצירת גיוסים, מתחיל לשנות את התמונה. בעוד בשנת 2021 ובמחצית הראשונה של 2022 המשכורות הגיעו לשיא ומספר עובדי המעטפת (העובדים הלא-טכנולוגיים) גדל משמעותית, בחודשים האחרונים ההאטה שנרשמת בתעשייה משפיעה קודם כל על העובדים האלה ועל השכר שלהם.
"למעשה, הצמיחה של חברות ההייטק הישראליות בשנתיים האחרונות היא מה שהכניס כמות גדולה של עובדים לא טכנולוגיים לתעשייה", מסביר אורי גבאי, מנכ"ל SNPI. "ראינו שהחברות הישראליות צמחו ב-30% בכמות העובדים, וזה זינוק מטורף, במיוחד בהתחשב בעובדה שרוב העובדים שנוספו לחברות האלה הוא מהעולמות הלא טכנולוגיים כאמור, כמו עולמות המוצר, המכירות, השיווק, האופרציה ועוד. זה קורה בגלל שהחברות הישראליות שפעם היו קמות במטרה להימכר לחברות בינלאומיות מתנהלות היום בזכות עצמן, ולכן הן צריכות לא רק לפתח את המוצר כמו פעם, אלא גם לשווק, למכור, לעצב ולנהל אותו - מה שמכניס מגוון רחב של מקצועות לתוך החברות".
5 צפייה בגלריה
"העובדים הראשונים שנפגעים מה'קאט' של חברות הצמיחה הישראליות הם אנשי השיווק, המכירות, התמיכה ובמיוחד אלה שגוייסו בתקופה האחרונה בשכר מאוד גבוה". אורי גבאי, מנכ"ל SNPI
(צילום: מיכה לובטון)
כעת, גבאי מסביר כי העובדים הלא-טכנולוגיים הכי חשופים לפגיעה מהמשבר - הן בכמות המשרות שיוצעו להם והן בגובה השכר. "עכשיו אנחנו רואים שאותן חברות ישראליות שצמחו בשנתיים האחרונות עושות 'קאט' בגלל ההאטה. הן מגייסות פחות ומפטרות יותר, כאשר העובדים הראשונים שנפגעים מכך הם אנשי השיווק, המכירות, התמיכה, ובמיוחד אלה שהגיעו בתקופה האחרונה וגוייסו בשכר מאוד גבוה שלאו דווקא ריאלי במצב של השוק היום. כל עובדי המעטפת האלה הם הראשונים שיפטרו, כי הם לא עובדי הליבה של החברה כמו אנשי הפיתוח למשל.
"בהתאם לכך, המשכורות של העובדים החדשים שיגייסו במקום אלה שפיטרו יהיו נמוכות יותר, ובאופן כללי השוק יעבור עכשיו משוק של עובדים לשוק של מעסיקים שיש להם יותר מרחב תמרון. זה מגיע אחרי תקופה ארוכה שהמעסיקים סבלו מהמצב בשוק ולכן העלו משכורות".
למרות התחזית המטרידה-משהו של גבאי לטווח הקרוב, הוא מציין כי "כל עוד מדובר על האטה של רבעון אחד-שניים לא נראה שינוי דרמטי אצל החברות. אם אנחנו בדרך למיתון של שנה ואפילו יותר יש סיכוי שהצמיחה שנרשמה בשנתיים האחרונות בתפקידים הלא-טכנולוגיים בהייטק תימחק לגמרי, אבל בכל מקרה צריך לזכור שהחברות הישראליות החזקות יוכלו לספוג את זה. הן יתכנסו בעצמן לשנה-שנתיים, יצמצמו את כוח האדם, ואז יחזרו לצמוח ולגייס.
"ברמת המיקרו, זה לא יעזור לעובדים שיפוטרו במהלך התקופה הזאת, כי להם עדיין יהיה עצוב וקשה, אבל ברמת המאקרו, זה לא שחברות הצמיחה הישראליות ייעלמו ולא יהיה יותר ביקוש לעובדי מעטפת בהייטק. בשורה התחתונה - עדיין הייתי ממליץ למי שיכול להיכנס לתעשייה הזאת לעשות את זה, כי בטווח הארוך אין ספק שהביקוש יגדל".
"התנאים טובים יותר - אבל תחושת המחוייבות גדולה"
מייץ, שכאמור עובד כיום ב-Insoundz בתור מנהל אופרציה, מספר שהשכר היה אחד מהשיקולים לעבור להייטק, אך ממש לא השיקול היחיד. "המחשבה לעבור התחילה קודם כל כי חיפשתי אתגר טכנולוגי משמעותי, ומיציתי את התפקיד הקודם", הוא מספר.
5 צפייה בגלריה
"בהייטק נותנים תנאים טובים אבל מצפים שזה יחזור בעבודה קשה, מסירות ותפוקה". גיא מייץ, מנהל אופרציה ב-Insoundz
(צילום: דרור עינב)
"מחוץ לתעשיית ההייטק, החברות בדרך כלל יודעות לנהל את עצמן ואת המשאבים שלהן בצורה מסוימת, ובהייטק חברות יותר צריכות להוכיח את עצמן למשקיעים ולכן הן נותנות לעובד הפשוט את התנאים הטובים ביותר על מנת שיחזיר להם בעבודה קשה, מסירות ותפוקה. אז אומנם המשכורות והתנאים טובים יותר בהייטק, אבל תחושת המחוייבות כלפי החברה גדולה משמעותית".
"ההחלטה לעבור מהמגזר השלישי לא הייתה פשוטה"
דורון תורן-שמיע, (35) נשואה פלוס שניים העוסקת בתחום של משאבי אנוש, הגיעה להייטק מהמגזר שנראה על פניו הכי רחוק ממנו - עבודה בעמותה ללא מטרות רווח. "המעורבות החברתית בערה בי מגיל צעיר ותמיד היה לי ברור שאעסוק בתחום הזה, כך שההחלטה לעבור לעולם העסקי לא הייתה פשוטה, אבל שילוב של תחושת מיצוי אחרי מגוון תפקידים יחד עם הרצון להביא את הגרסה הטובה ביותר שלי ולשפר את ההכנסה שלי גרמו לי לעשות את המעבר", היא מספרת.
5 צפייה בגלריה
"העשייה במגזר השלישי ממלאת את הנפש אבל השכר לא תואם את רמת ההשקעה. חבל שקיימים כאלה פערים בין שני העולמות". דורון תורן-שמיע, מנהלת תחום גיוס ב-Glassbox
(צילום: מיכל כהן)
לפני עבודתה בעולם ההייטק, עבדה תורן-שמיע בעמותת טק-קריירה, שמכשירה ודואגת להשמה של צעירים יוצאי אתיופיה לתפקידי מפתח בתעשיית הייטק. בעמותה עסקה במגוון תפקידים כמו ניהול קהילת הבוגרים, גיוס מנטורים, משאבי אנוש, סושיאל מדיה וניהול קשרים עם תעשיית ההייטק, ולמעשה עשתה סורסינג הפוך - פעלה לאתר חברות הייטק עבור המועמדים.
"בזכות הקשרים שלי עם גורמים רבים בתעשייה מעצם תפקידי, הגעתי לחברת גלאסבוקס דרך היכרות עם סמנכ"לית משאבי אנוש של החברה, שגייסה אותי לתפקיד של מגייסת כשהייתי בחודש תשיעי. לפני שעברתי להייטק הבטחתי לעצמי להמשיך להשפיע על הקהילה והחברה מתוך העשייה שלי בעולם העסקי, ומצאתי לשמחתי קרקע פוריה לעשייה חברתית. מהבחינה האישית, אפשרויות הצמיחה וההתפתחות המקצועית שלי גדולות ומשמעותיות היום הרבה יותר, והעשייה שלי מלווה בהרבה יותר השפעה לתוך הקהילות".
בנוגע לשוני בתנאים ובשכר בין שני העולמות, תורן-שמיע אומרת כי "העשייה שקשורה לתרומה לקהילה ולמגזר השלישי ממלאת את הנפש אבל השכר לא תואם את רמת ההשקעה, ולכן אנחנו רואים מעבר של אנשים טובים מהמגזר השלישי לעולם העסקי. חבל לי מאוד שקיים כזה פער, אבל זה המצב היום".
למי שעובד בתפקידים של משאבי כוח אדם ובכלל במגזר השלישי, ומעוניין לעשות את המעבר להייטק, היא ממליצה "קודם כל לבחור ארגון שמתאים לאני מאמין ולערכים שלך. חשוב מאוד לבנות מערכת קשרים ברמה האישית, לייצר קשרים עם אנשים בחברות ולייצר 'אימפקט'. ניהול רשת קשרים מאפשרת לעשות את המעבר מהמגזר השלישי לעולם העסקי, שזהו מעבר שהוא לא ברור מאליו ולכן חשוב שיהיו סביבך אנשים שיאמינו בך וביכולת שלך לסגור את הפער בין המגזר השלישי לעולם העסקי. עוד טיפ חשוב - לדעת לתרגם את השפה מהמגזר השלישי לשפה של העולם העסקי".
"יש לי הרבה יותר תחומי אחריות ומקום להשפיע"
גם שני בן מנחם (36) שעוסקת בתחום משאבי האנוש עשתה את המעבר להייטק בשנים האחרונות. "הצטרפתי לחברת Zerto המפתחת מערכות התאוששות מאסונות טכנולוגיים ומאירועי כופרה בתור מגייסת, אחרי שנים שעבדתי בתור מגייסת בחברת פיננסים", היא מספרת.
"הסיבה למעבר היה הרצון להצטרף לארגון בצמיחה, שנותן דגש על תחום הגיוס - וזה מה שמצאתי. לצוות הגיוס שאני עובדת בו היום יש קשת רחבה הרבה יותר של תחומי אחריות, והתחושה היא שהארגון מעודד למידה והתנסות ונותן הרבה מקום להשפיע. התעוזה והגמישות המחשבתית בעולמות ההייטק מאפשרת לי כל הזמן להמציא את עצמי מחדש".
5 צפייה בגלריה
"התעוזה והגמישות המחשבתית בעולמות ההייטק מאפשרת לי כל הזמן להמציא את עצמי מחדש". שני בן מנחם, מגייסת בחברת Zerto
(צילום: לירון וייסמן)
למי שעובד בתפקידי גיוס בחברות מחוץ להייטק ושוקל לנסות להיכנס לתעשייה, בן מנחם אומרת ש"קודם כל חשוב להבין את הסיבה למעבר, כי בניגוד לדעה הרווחת, לא כולם חייבים לשאוף להיכנס להייטק ויש אנשים שפורחים בתעשיות אחרות. אין ספק שיש הבדל בשכר ובתנאים, אבל זה רק חלק מהתמונה, וחשוב להבין אם סביבת העבודה מתאימה בכלל.
"אם הלכתם על זה, חשוב שבריאיון תדגישו את הכלים שאתם באים איתם וכיצד הם יתרמו לתפקיד ולארגון. אני מנהלת אצלי בצוות עובדים לא מעולם ההייטק (בדומה אלי), וההתבלטות שלהם על פני מועמדים אחרים הייתה המוטיבציה והדרך שבה הם הסבירו כיצד הכלים שהם באו איתם יתנו ערך לתפקיד".
