7.5% בשנה. זהו שיעור האינפלציה בארה"ב שפורסם היום (ה') ומזניק את התייקרות המחירים שם לשיא חדש מימי הנשיא רונלד רייגן לפני 40 שנה. אולם, בארה"ב לא הוכרזה לפי שעה שום תכנית כלכלית בגין התייקרות השיא הגדולה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחזית לאינפלציה בארה"ב הוחמצה שוב, כמו בחודשים האחרונים של שנת 2021. החזאים צפו אינפלציה מצטברת של 7.2% בלבד, אולם מדד ינואר עלה ב-0.6% והיכה שוב את כל התחזיות.
בשל האינפלציה הגבוהה, עולה היום התשואה לאג"ח הממשל האמריקני ל-10 שנים בכחצי אחוז.
האינפלציה באירופה עלתה כבר בחודש ינואר לרמה שנתית של 5.1% ובמדינות אחדות אף חצתה את רף ה-6%. גם במדינות אירופה לא גובשו לפי שעה שום תוכניות לבלימת ההתייקרויות או לפיצוי האזרחים.
לעומת זאת, בישראל פורסמה אתמול בבהילות "תוכנית חירום כלכלית" לבלימת ההתייקרויות, כאשר אלה הסתכמו בשנה האחרונה רק ב-2.8%.
נגידי בנקים מרכזיים התבטאו בשבועות האחרונים מעבר לים בכך שיש לבצע מהלך להרגעת האינפלציה ובכוונתם להעלות את הריבית בקרוב. ההערכות הן שבארה"ב יעלה הפד את הריבית כבר ב-16 במרץ ברבע אחוז לשיעור של 0.25%-0.5% והעלאה נוספת צפויה כבר בחודש מאי ל-0.75%.
בינתיים בישראל, ההערכות הן שהריבית תעלה מ-0.1% ל-0.25% ב-11 באפריל, כאשר דויטשה בנק העריך אתמול שההעלאה הראשונה מתוך שתיים השנה תתבצע רק ב-23 במאי והשנייה בחודש ספטמבר.
האם יעד הריבית בישראל בדרך לשינוי?
במקביל, בנק ישראל פרסם היום "קול קורא" לשמיעת עמדת הציבור בעניין המלצות לשינוי יעד האינפלציה ונגיד בנק ישראל צפוי להודיע לממשלה, כנראה כבר לקראת גיבוש תקציב המדינה הבא, מה היא המלצת הבנק המרכזי בנושא.
זאת, לאחר שבשנת 2019 נקבע כי בנק ישראל הוא שימליץ בפני ראש הממשלה ושר האוצר מה יהיה היעד, אולם הוא טרם עשה זאת עד כה, שכן היעד עומד על 1% עד 3% מזה כבר שני עשורים.
בשנת 2000 הממשלה החליטה שהחל משנת 2003 היעד יוגדר כתחום של עליית מחירים שבין 1% עד 3% בשנה. בשנים הללו חרג היעד 14 פעמים מהיעד שנקבע, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה.
לאחר שנים רבות בהן יעד האינפלציה לא השתנה ובמסגרת התכנית האסטרטגית עליה הודיע הנגיד פרופ' אמיר ירון לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן כעת האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם רצוי לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי - להעלותו או להפחיתו או לקבוע יעד מדוייק (למשל 2% או 3%) - הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם.
התהליך החל בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר מאוד. אולם, ל-ynet נמסר הערב כי ההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.
