בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירה בבניין ברחוב שופן בעיר נגד יזמית תמ"א 38, בטענה שזו הפרה את התחייבותה כלפיהם להשוות את גובה החצר שלהם לדירה כך שיהיו במפלס אחד. השופט דניאל מרדכי דמביץ הבהיר שהתחייבות היזמית הייתה ל"מיטב המאמצים" והיא עמדה בכך.
ביולי 2019 חתמה היזמית על הסכם שבו התחייבה לבצע על חשבונה שורת עבודות בדירת התובעים. בין היתר היא הבטיחה להשתדל "להגביה את רצפת הגינה של הדירה כמה שניתן", זאת על רקע היות הבעלים נכה 100%. אלא שבמסגרת התוכנית שהגישה לאישור ועדת התכנון, עלה שהחצר הסמוכה לדירה תהיה נמוכה ממנה ב-1.38 מ', והגישה אליה תהיה באמצעות גרם מדרגות.
בתביעה שהגישו בני הזוג הם טענו שהחברה הפרה את ההסכמות ביניהם, שכן התוכנית שהוגשה אינה כוללת את הגבהת הגינה, וכדי להגיע אליה מדירתם "יש להיעזר בלא פחות מתשע מדרגות". בין היתר עתרו התובעים להורות ליזמית לתקן את הבקשה להיתר, כך שהתוכנית תהלום את ההסכמות בין הצדדים.
מנגד טענה היזמית שלשון ההסכם הייתה כי היא "תשתדל, בכפוף למגבלות תכנוניות, להגביה את רצפת הגינה של הדירה כמה שניתן". לדבריה היא עמדה בכל התחייבויותיה, ובכלל זה הצליחה להפחית ב-42 ס"מ את הפרשי הגובה בין החצר לדירה, מ-1.8 מ' ל-1.38 מ'. היא הבהירה שמחויבותה כלפי בעלי הדירה הייתה להשתדלות ולא לתוצאה, והיא עמדה בכך.
עו"ד שאול אטיאסהשופט דמביץ ציין שההסכם בין הצדדים קבע מפורשות כי "יוקמו מדרגות מהדירה לגינה", באופן המחליש את עמדת בני הזוג שלפיה ההתחייבות הייתה להשוואת המפלסים. אכן, ציין, בהסכם יש אמנם מגמה "להגביה את רצפת הגינה של הדירה כמה שניתן", אולם ההתחייבות היא להשתדלות בלבד מצד היזמית, בכפוף למגבלות תכנוניות.
יתרה מכך, בשלב מסוים ציינה התובעת בדואר אלקטרוני ששלחה ליזמית, כי התפשרה על כך שהחצר לא תהיה מונגשת עבור בן זוגה, באופן שיקשרו בינה לבין הדירה תשע מדרגות. בפסק הדין צוין כי מדובר בראיה המלמדת בבירור על כך שידעה היטב שהגינה לא תהיה בגובה דירתה.
"ההסכמה בין הצדדים הייתה שהנתבעת תנסה להביא לכך שחצר דירת התובעים תהיה במפלס הדירה, אולם ברור היה שזו רק התחייבות ברמת מיטב המאמצים (Best Efforts) ולא התחייבות לתוצאה", נכתב. "התובעים ידעו היטב כי קיימים סיכויים ממשיים לכך שהגינה לא תוגבה למפלס דירתם ובהתאם הוסכמה בכתב התקנת מדרגות מהדירה לגינה".
השופט סבר שהיזמית עשתה את מיטב המאמצים שלהם התחייבה: "העובדות שהוצגו בפני בית המשפט מלמדות כי הנתבעת פעלה כפי האפשר לשם קיום חיוביה. משמע, לא זו בלבד שהתובעים לא הוכיחו מחדל של הנתבעת – אלא שהנתבעת הוכיחה שהיא פעלה כנדרש". לפיכך הוא הורה על דחיית התביעה וחייב את בני הזוג בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אריאל גבאי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יהודה ריסקין
• עו"ד שאול אטיאס עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
