"העברת היחידות בין משרדי הממשלה כאילו זה חפץ מעבר, פעם 'לוקחים את הדובי לגן, פעם למסיבה ופעם לביקור אצל חברים', זה ממש טראגי. יחידות כאלה צריכות לדעת שהן שייכות לעולם תוכן מסוים". כך אמרה עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע, הממשלה החדשה ממשיכה להתגבש ועל אף שמספר השרים הסופי עדיין לא ידוע, ניכר כי משרדי הממשלה צפויים לשינויי שמות, רוטציות והעברות סמכויות ויחידות רבות, בניסיון לרצות את כל שותפי הקואליציה. כך למשל, לפי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס, זרוע העבודה - שהועברה כבר מספר פעמים בין משרדים שונים - צפויה להתפרק שוב וחלק מרכזי בה צפוי לעבור ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה.
לדברי פלמור, "בדרך כלל לא מעבירים את היחידות פיזית, כי זה מסובך, ואז הרבה פעמים יחידה שצומחת בתוך משרד מסוים נמצאת במבנה הפיזי שלה, בעוד שמעבירים אותה למשרד אחר שנמצא במבנה פיזי אחר, אז האנשים מרחוקים והתפיסות המנחות מאוד משתנות. זה לא מאפשר את המיצוי המיטבי של השירות שיחידה כזו צריכה לתת.
"לפעמים יש למעבר היגיון, אבל הרבה פעמים זה נעשה כדי להעצים את כוחו של שר שמרגיש שהמשרד שהוא קיבל לא מספיק גדול ולפעמים החיבור של היחידות הוא לא באמת אורגני ולא הולם את מכלול הפעילות של המשרד", היא טענה.
פלמור התייחסה גם לשאלה האם על השר הנכנס להחליף את מנכ"ל משרדו, ואמרה כי "המנכ"ל הוא קודם כל כלי בידי השר לקדם את המדיניות שלו. לכן, חשוב מאוד שהשר יחשוב שהמנכ"ל הוא אדם שהוא יכול לעבוד איתו ושהוא סומך עליו. מעבר לזה, זה גם מוגדר כמשרד אמון - זו אחת המשרות הבודדות הבכירות ששר יכול למנות, כל עוד המועמד עומד בתנאי הסף.
"יש שרים, והיו לא מעט מקרים כאלה, שנכנסים למשרד שהם לא ציפו להגיע אליו ולפעמים הוא לא בתחום העניין או המומחיות שלהם. ואז, התלות שלהם באדם שיהיה מסוגל לחפוף אותם בתפקיד ואולי גם לתת להם את הרעיונות הטובים ביותר מבחינה מקצועית, היא גבוהה יותר. כלומר, ככל שהשר לא היה מוכן להגיע דווקא אל המשרד שאליו הוא הגיע, זה הגיוני שהמנכ"ל הקודם יישאר".
פלמור הוסיפה כי "לאורך השנים, חלק מהשרים השאירו מנכ"לים, נתנו לעצמם חודש-חודשיים, ואז החליטו אם הם רוצים להשאיר אותם או לא. גם תהליך המינוי של מנכ"ל חדש לוקח זמן, אז לפעמיים מראיינים, בודקים אופציות אחרות ובינתיים עובדים עם המנכ"ל הקיים. זה שהמנכ"ל כבר נמצא זה לא אומר שהוא בהכרח מנכ"ל טוב".
"כשמנכ"לים מתחלפים במהירות, זה מערער מאוד"
יחד עם זאת, פלמור טענה גם כי "לעיתים, במצב שבו שרים מתחלפים במהירות - כמו שראינו בארבע השנים האחרונות - דווקא אז התחלופה של מנכ"לים מערערת מאוד. כרגע כולנו צופים יציבות לממשלה הנכנסת, ולכן סביר להניח ששרים רבים יביאו מנכ"לים משלהם. שרים אחרים, שאולי אין להם מועמדים, יתחילו לעבוד עם המנכ"לים המכהנים ויכול להיות שהם יגלו שהם טובים ומתאימים להם.
"יש פה מרחב גדול מאוד של בחירה ואני חושבת שכל עוד הבחירה היא מקצועית ועניינית, צריך לאפשר למנות אנשים שהם יודעים לעבוד איתם. דיס-הרמוניה בין מנכ"ל לבין שר זה בוודאי לא לטובת המשרד ולא לטובת השירות הציבורי שהמשרד הזה אמון עליו", אמרה פלמור.
באשר לרוטציות המסתמנות בין שרים במספר משרדים, אמרה פלמור כי "זה לא קל. השר הוא אדם שיש לו השפעה עצמוה על העבודה במשרד ויש תהליכים שהם יותר ארוכים מקדנציה של שנה וחצי-שנתיים. יש משמעות עצומה ליכולת של השר לעשות גם דברים ארוכי טווח ולא להרגיש שהוא על זמן שאול ורוצה לעשות 'קוויק-ווין' (ניצחון מהיר - ד"ר) כדי להראות שהוא השפיע. זה יקבור תוכניות מורכבות וארוכות יותר. השר יגיד לעצמו: 'זה זרע שלא ינבט בתקופתי'.
"מצד אחד, זה עלול להשפיע על התיעדוף של משימות. מהצד השני, אנחנו עלולים למצוא את עצמו עם פקידות שאומרת: 'השר הזה בא רק לשנתיים ויש לו רעיון שנראה לנו עכשיו מופרע, ולכן אנחנו אומרים לעצמנו בואו נמשוך זמן'. לעומת זאת, כשאתה יודע שהשר בא לקדנציה מלאה, הסיכוי שהדבר הזה יקרה הוא נמוך יותר.
"אני מקווה שדברים כאלה לא קורים, אבל בגלל שאנחנו מדברים על הסיכונים - אז אין ספק שהרוטציה מייצרת כהונה קצרה יותר וכהונות קצרות הן פחות טובות למשרדים. יש משמעות להתמקצעות, להתחייבות ארוכת הטווח וליכולת של השר לראות דברים לטווח ארוך", היא הוסיפה.
