הרבה מאוד חברות מערביות הפסיקו למכור את המוצרים שלהן ברוסיה זמן קצר לאחר שזו פלשה לאוקראינה בפברואר 2022. אז איך יכול להיות שמותגי אופנה כמו נייקי, ריבוק וארמאני, לצד ענקית הצעצועים לגו, ממשיכים להימכר ללא כל בעיה במוסקבה וערים נוספות במדינה?
וייננד הרינקס (40), אזרח הולנדי שמתגורר במוסקבה, בנה עסק משגשג מתחילת המלחמה שמייבא את אותן סחורות מערביות לרוסיה, והוא גם לא מפחד להודות בכך. "נייקי לא רוצה שהמוצרים שלה יישלחו לרוסיה", סיפר בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס ממשרדו בפאתי מוסקבה, אבל הוסיף כי "הם לא אומרים לנו לא לעשות את זה".
אז כיצד אותו הרינקס מצליח לייבא סחורות של חברות מערביות ללא בעיה? לפי נתוני מכס, רישומים תאגידיים ומסמכים פנימיים של החברה בבעלותו, וכן לפי הצהרות של ההולנדי בעצמו, הוא משתמש במתווכים ללא קשר ישיר לרוסיה כקונים, ולאחר מכן שולח את הסחורה לרוסיה, לעיתים קרובות דרך טורקיה, ולבסוף מספק את הסחורה לחנויות השונות במדינה הענקית.
הרינקס ממש לא לבד. יש עשרות חברות שפועלות בשיטה דומה ומייבאות סחורות מערביות לרוסיה, זאת לפי ניתוח נתוני המכס שבוצע ע"י רויטרס. הפעילות של אותן חברות מראה כיצד ניסיונות של ממשלות במערב באמצעות סנקציות, או של המותגים עצמם, לבודד את כלכלת רוסיה מתרסקים מול המציאות הגלובלית. היכן שיש ביקוש, מישהו יפגוש אותו.
מצד שני, יש לציין כי ההגבלות המרכזיות של מדינות המערב היו בעיקר על מוצרים תעשייתיים שיכולים לסייע בבניית נשק למלחמה של רוסיה. מוצרים כאלה כפופים בדרך כלל לסנקציות אמריקניות ושל האיחוד האירופי. הרינקס הודה שההתמקדות שלו היא במוצרי צריכה שאינם מכוסים בסנקציות.
מעסיק 82 עובדים ברוסיה
לפי רויטרס, ערכם של מוצרי נייקי שיובאו לרוסיה צנח ב-81% ב-2022 ל-21 מיליון, אולם בשנת 2023 התאוששו והגיעו ל-74 מיליון דולר. נייקי התנערה מקשר כלשהו להרינקס או לחברות אחרות שמייבאות את מוצריה לרוסיה: "אין לנו עוד פעילות קמעונאית פיזית או דיגיטלית בבעלות נייקי ברוסיה. אנחנו לא שולחים אליה מוצרים וגם לא מאשרים לאף שותף עסקי שלנו להפיץ שם מוצרים".
עם תחילת המלחמה, כאמור, הודיעו חברות רבות שהן עוזבות את רוסיה. כשאותם מוצגים עצרו את המכירות והפסיקו לייצא לרוסיה את המוצרים שלהם, הממשל המקומי החליט לאשר לעסקים לייבא מוצרים מחו"ל בייבוא מקביל ללא אישור בעל הסימן המסחרי, כלומר החברות והמותגים הרשמיים. רוסיה אמרה שבעקבות כך הייבוא המקביל שלה הסתכם ביותר מ-70 מיליארד דולר מרגע "החרם" ועד סוף שנת 2023.
"הזמינות של אותם מוצרים מערביים מאפשרת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להראות שהמלחמה אינה מערערת את 'חייו הנורמליים' של מעמד הביניים הרוסי", אמר סרגיי גורייב, כלכלן רוסי מהאוניברסיטה למדעים בפריז.
לדברי הרינקס, החברה שלו מעסיקה 82 עובדים ברוסיה וצופה הכנסות של 37 מיליון דולר בשנת 2024, כאשר בשנה שעברה רשמה הכנסות של 23.7 מיליון דולר. ההולנדי בן ה-40 עבד עד המלחמה בכלל בחברה גרמנית שמסייעת בשינוע מוצרים, ופעלה במוסקבה, בשם Hellmann Worldwide Logistics. לטענתו הוא ניהל צוות של יותר מ-20 אנשים ששירת חברות זרות שרצו למכור ברוסיה מבלי להקים בה פעילות מקומית.
עם הפלישה הרוסית לאוקראינה הלמן החליטה לעזוב את המדינה, אבל הרינקס בניגוד אליה נשאר. הוא נשוי לאישה רוסייה ולשניים יש ילדים יחד. "החיים שלנו כאן. כל מה שיש לנו בנינו כאן", הוא מספר.
ההולנדי ניצל את העזיבה של החברה הגרמנית והשתלט על אחת מחברות הבת שלה ואף שינה את שמה ל-Herinckx Trade Solutions Rus, אותה רשם באפריל 2022 על שם אשתו. בתחילת הדרך הוא אפילו השתמש בשרתי הדואר האלקטרוני של החברה הגרמנית, וגם בווריאציה מסוימת של הלוגו שלה כדי לא להטעות את לקוחותיו.
הלמן והרינקס הודו כי היה להם בעבר הסכם שמאפשר להרינקס להשתמש בחלק מהתשתיות של המעסיק הקודם שלו, אבל הלמן מסרה כי ההסכם בין הצדדים פג באוקטובר 2022 וכי מאז נעשה שימוש בקניין הרוחני שלה ללא הסכמתה. הרינקס מצדו לא הכחיש, והוסיף כי הפסיק להשתמש בלוגו של החברה הגרמנית בינואר 2024.
לפי מסמכים שהגיעו לידי רויטרס, בין השאר מבנק ברוסיה שנתן הלוואה לחברה שלו, בין המוצרים הנוספים שהחברה שלו מייבאת ניתן למצוא גם את נעלי הספורט של ריבוק ושעוני היד של ארמאני. הרינקס הודה שאין לו אישור מאותן חברות לייבא את המוצרים שלהן. שתי החברות הכחישו כל קשר להרינקס.
החברה של הרינקס לא חושפת את לקוחותיה, אבל מעיון במסמכים שהגישה לרשויות המס ברוסיה ניתן לראות כי מדובר ברשתות סופרמרקטים גדולות וכן קמעונאים בעולם הסחר האלקטרוני. כשנשאל מדוע הוא הסכים לחשוף את עצמו למרות החשאיות בכל מה שקשור ללקוחותיו, אמר הרינקס: "מה שאנחנו עושים הוא די מגניב, אנחנו גאים בזה".
המאבק של לגו
עוד מותג שהרינקס מייבא הוא לגו. החברה הדנית מנסה בקפדנות לאכוף את מדיניותה שלא למכור לרוסיה. כאשר היא מוכרת לקמעונאים או למפיצים היא כותבת בחוזה שאסור להם למכור מחדש את מוצריה לרוסיה. כדי לעקוף זאת הרינקס סיפר שהוא הכניס שרשרת של מתווכים בין לגו לרוסיה. חלק מהמוצרים נרכשים לראשונה מלגו על ידי חברה באירופה שאין לה כל קשר עסקי לחברה שלו, הוא כמובן סירב לנקוב בשמה. לאחר מכן הוא קונה את המוצרים מאותה חברה באמצעות חברה בת שלו שרשומה בהולנד - ולאחר מכן הסחורה מועברת לרוסיה. הרינקס טוען שהוא סיפק את המוצרים השונים של לגו לכ-48 חברות רוסיות, בעיקר לקמעונאים מתחום הצעצועים.
החברה הדנית מסרה לרויטרס כי היא העבירה מכתב נוקב להרינקס והאשימה אותו בכך שבאתר של HTS נכתב שהם עובדים בשיתוף פעולה עם לגו. מיד לאחר מכן שינתה החברה הרוסית באתר בגרסה האנגלית שלה את המשפט המדובר, ואף הסירה את הלוגו של לגו - והחליפה אותו בצעצועים גנריים מפלסטיק לילדים. בגרסה הרוסית של האתר הלוגו של לגו עדיין נשאר כפי שהיה קודם לכן.
כאמור, חלק מהסחורות מהמערב מועברות לרוסיה דרך טורקיה, יעד מועדף לייבוא בשוק האפור הרוסי. הרינקס סיפר שהוא רוכש חלק מהסחורות של נייקי ולגו גם בטורקיה, דרך עוד חברת בת שלו, שלדבריו עובדת עם מפיצים טורקיים. "אנחנו עושים עסקים לגיטימיים", אמר מוראט ארבלגר, שותף באותה חברת בת.
לפי נתוני מכס, מיוני 2022 עד דצמבר 2023 חברת הבת הטורקית סיפקה סחורות של נייקי בשווי של לפחות 4 מיליון דולר לרוסיה. ברגע שהמוצרים השונים של נייקי מגיעים לרוסיה הם מועברים ללקוחות הקמעונאים של הרינקס, אחד מהם הוא האתר Footballstore.ru, שנמצא בבעלות מלאה של מועדון הכדורגל זניט סנט פטרסבורג, אחד הגדולים ברוסיה שמזוהה מאוד עם הממשל של פוטין. הספונסר הראשי של זניט היא חברת הגז הממשלתית של רוסיה, גזפרום. כמו כן, אחד מהבעלים של קבוצת הכדורגל הוא Gazprombank, אחד הבנקים הגדולים במדינה.
