"לאירוע מצער ונורא כמו זה שקרה באריאל אכן יש השפעה על דעת הקהל, וזה גורם לאנשים להתחיל לחשוב אם העסקת פלסטינית זה כדאי או לא כדאי. אבל הכלכלה הישראלית צריכה את העובדים הפלסטינים, והכלכלה הפלסטינית, או יותר נכון הפלסטינים בעצמם, צריכים את העבודה בשביל שתהיה להם הכנסה". את הדברים האלה הסביר אתמול (שלישי) גיא חצרוני, מנכ"ל עמותת לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית, בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio.
בפיגוע המשולב שהתרחש אתמול בבוקר באזור התעשייה באריאל נרצחו מרדכי (מוטי) אשכנזי (59) מיכאל לדיגין (36) מבת ים, ותמיר אביחי (50) מקריית נטפים. המחבל, מוחמד מוראד סאמי סוף (18) מהכפר חארס, החזיק בהיתר עבודה במפעל באזור התעשייה באריאל, והגיע אתמול בבוקר לעבודתו כרגיל. בכניסה למתחם המחבל דקר את אחד המאבטחים, ובהמשך דקר עוד שלושה גברים בתחנת הדלק "טן" הסמוכה. לאחר מכן נמלט ברכב ודרס למוות אזרח ישראלי. לבסוף נוטרל בירי על ידי לוחם גולני שהיה במשימה אחרת באזור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
חצרוני מסביר כי "לשכת המשחק הישראלית-פלסטינית קיימת מאז 2008, והיא הוקמה על מנת לקדם את שיתוף הפעולה המסחרי והכלכלי בין הצד הפלסטיני לצד הישראלי. יש לישראל לשכות מסחר של מדינות רבות, והישראלית-פלסטינית היא אחת מהן. ברוב הלשכות האלה יש לשכה אחות בצד השני, אבל בלשכה הפלסטינית יש לנו רק את הצד ישראלי, מפני שהפלסטינים לא מקימים לשכה כי זה נוגד את הדעה הרווחת בפוליטיקה הפלסטינית שהיא נגד שלום כלכלי. אז אנחנו מנסה למלא את החסר גם בצד השני, אבל בעיקרון אנחנו עוזרים לתעשייה הישראלית ליצור את הקשרים ולעשות עסקים עם התעשייה הפלסטינית.
גיא חצרוני"כמובן שפיגוע נורא כזה מעורר שאלות", הוא מוסיף, "אבל חשוב לראות קצת נתונים: בישראל עובדים מעל 100 אלף פלסטינים. יום-יום נכנסים לעבודה. אם למשל הם לא יגיעו לעבודה בבניין או שיהיה סגר, אז הבנייה הישראלית די נעצרת. צריך להבין שזה משהו שהוא לטובת כולם, מפני שברגע שהפלסטינים עובדים ויש להם שכר מכובד והמצב הכלכלי שלהם יותר טוב - יש להם יותר מה להפסיד ופחות עניין בלעסוק בטרור.
"בדרך כלל, וגם בטרור שהיה הפעם, מדובר על עובד בחברה שהוא לא מקבל בה משכורת גבוהה, לא עובד הייטק למשל. אני גם לא מכיר את הפרטים שלו או מה הרקע שלו, אבל באופן כללי אנחנו יודעים וזה נתון ידוע בכל העולם, שככל המצב הכלכלי טוב יותר זה מביא לשקט, וזה נכון גם פה. לכן זה אינטרס חשוב מאוד של שני הצדדים. ומדינת ישראל מאוד מעוניינת לשחרר את סיר הלחץ הפלסטיני הכלכלי.
"הבוקר היה איזשהו בלבול, כי המפגע עבד בחברה מקומית באריאל, אבל היו פרסומים שהוא עבד באינטל - ופתאום חשבו שזה עובד הייטק, מה שהתברר כשגיאה. כשחשבנו שמדובר בעובד הייטק אני חייב להודות שהיו כמה רגעים של אי נחת. חשוב לציין שעובדים שמגיעים לעבוד בארץ מהרשות הפלסטינים צריכים לקבל אישור ממשרד הביטחון, מהמנהל האזרחי, יש עליהם איזושהי בדיקת רקע. אבל זה כמובן לא מבטיח שום דבר. וזה גם לא כולל כמובן את השב"חים, שהיקף שוק העבודה שלהם לא קטן בכלל - אנחנו מדברים על סדר גודל של בסביבות ה-40 אלף איש".
בשנים האחרונות יש גידול בחברות שמעסיקות פלסטינים?
"קודם כל זה קורה, מגדילים את המכסות כל הזמן. אם נדבר רגע על חברות הייטק, אז חברות הייטק מגלות יותר ויותר עניין כי רוב המעבידים יודעים שבהייטק קיים מחסור מאוד גדול של עובדים. מחסור של כ- 20 אלף אנשי מקצוע בהייטק. החברות בישראל מחפשות כל מיני אפיקים למצוא עובדים והעובדים מהרשות הפלסטינית הם קרובים, יש הרבה מאוד יתרונות למה לקחת אותן, והעניין הוא הדדי. אנחנו צריכים את זה ומתעניינים בזה יותר ויותר והצד השני צריך את זה מהסיבות הברורות. אנחנו בהחלט רואים יותר עניין ויותר ויותר חברות מוכנות לעסוק בזה".
החברות הישראליות מסתירות שהן מעסיקות פלסטינים? כי בהרבה חברות גדולות ידוע שיש העסקה כזאת, אבל זה לא לפרסום.
"תראה, זה נושא מאוד מאוד מורכב. זה לא בגלל שהן מתביישות בזה. אחת הסיבות שהנושא הזה נמצא מתחת לשולחן זה דווקא בגלל נקודת המבט הפלסטינית, שרואה בשלום כלכלי איזשהו איום על עצם קיומם, כי זה ינציח את מה שהם מכנים 'הכיבוש'. לכן, אם עושים רעש בעיתונות הישראלית על זה, אז הפוליטיקה הפלסטינית ישר מפנה את הזרקור כנגד זה, ומתחילים כל מיני לחצים להימנע משיתופי פעולה. אבל ברגע שעושים את זה בלי רעש, ומתחת לשולחן, אז לכולם, כולל הפוליטיקאים, ברור שכדאי לעם הפלסטיני לטפח את הקשרים האלה כי בסופו של יום יש להם יותר שקט.
עוד מסביר חצרוני כי את הקשרים שלהם הם יוצרים ישירות מול חברות או יזמים פלסטינים, באופן בלתי אמצעי, ולא דרך הפוליטיקאים באופן רשמי: "רואים אותנו כזרוע ממשלתית, למרות שאנחנו עמותה, ולכן באופן רשמי אין שיתוף פעולה בכלל. אנחנו יוצרים קשרים ולא עושים מזה רעש וגם הם לא, כי ברגע שזה קורה זה יוצר בעיה. לכן חברות גדולות שומרות על פרופיל נמוך בנושא הזה".
