תשעה ימים - זה מה שהפריד בין בני זוג שקנו דירה להשקעה בירושלים לבין חיסכון של 60 אלף שקל במס רכישה: הם חויבו לשלם 8% שבוע וחצי לפני שהמס הופחת בחוק ל-5%, וכשהם פנו בעניין לבית המשפט – דחתה אותם ועדת הערר שבמחוזי בירושלים.
בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בתחילת 2020, ועל רקע החשש להאטה במספר עסקאות הנדל"ן, החליט שר האוצר להפחית את שיעור מס הרכישה על דירות להשקעה. לצורך כך בוטלה הוראת שעה שהייתה אמורה לחול עד לסוף אותה שנה, והחל מ-29 ביולי 2020 הופחת מס הרכישה על רכישת דירות להשקעה בסכומים של עד ארבעה מיליון שקל מ-8% ל-5%.
תשעה ימים קודם לכן חתמו בני זוג על הסכם לרכישת דירה חדשה בירושלים תמורת 2.29 מיליון שקל. מאחר שחויבו בשיעור המס שהיה אז בתוקף, הם טענו שנגרם להם עוול משום שנדרש מהם לשלם 183,200 שקל במקום 124,477 שקל.
בבית המשפט הם טענו שהרשויות היו חייבות לפרסם מראש את כוונתן לשנות את החוק, במיוחד לאור העובדה שמידע על השינוי הצפוי דלף לתקשורת. לדבריהם נוצרה אפליה בין רוכשים שהיו מודעים לשינוי הצפוי ועצרו את תהליכי הרכישה, לבין כאלו שלא היו מודעים לכך והסתמכו על פרסומים רשמיים של רשות המיסים.
בני הזוג הוסיפו כי מועד החתימה על ההסכם היה טכני בלבד, וכי במקור הם תכננו לחתום במועד מאוחר יותר, לאחר ט' באב שחל באותה שנה. ואולם, המוכרת הקדימה את החתימה ללא תיאום איתם. טענתם המרכזית הייתה שנפגע אינטרס ההסתמכות שלהם שלפיו שיעור מס יישאר ללא שינוי עד לסוף אותה שנה.
עו"ד איתי הכהןמנגד עמד מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים על כך שהחוק שחל הוא זה שהיה בתוקף ביום הרכישה, ואין אפשרות להחיל את החוק החדש באופן רטרואקטיבי. הוא הדגיש כי אין לאזרחים זכות מוקנית להמשך מדיניות כלכלית קיימת.
ועדת הערר בראשות השופט אביגדור דורות הדגישה כי בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, יום המכירה (חתימת ההסכם) הוא היום המכריע לחישוב המס, ולא מדובר בסוגיה טכנית. נקבע כי אף שלאחר החתימה נחקק תיקון לחוק שביטל את מדרגות המס הגבוהות, הדבר לא מסייע לבני הזוג. זאת משום שהעיקרון הבסיסי הוא ששינוי בחוק חל מעת כניסתו לתוקף ואילך, כפי שעולה הן מהתיקון לחוק והן מחוק הפרשנות.
בהחלטה צוין כי אין כל חובה בדין המחייבת את הרשות לפרסם מראש את כוונותיה לקדם שינויי חקיקה. זאת ועוד, הפרסומים בעיתונות הכלכלית בנושא לא היו חד משמעיים והתייחסו לכוונות עתידיות בלבד להפחית את המס.
הוועדה גם דחתה את טענת בני הזוג בדבר פגיעה בעקרון ההסתמכות. נקבע כי אין להם זכות קנויה לכך שמדיניות המס לא תשתנה, והמדינה מוסמכת לשנות את הסדרי המס כראות עיניה, כל עוד היא עושה זאת בהתאם להליכי החקיקה הקבועים בדין. לפיכך הערר נדחה ובני הזוג חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררים: עו"ד שלומי אשכנזי
• ב"כ המשיב: עו"ד גילה קרמר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
• עו"ד איתי הכהן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
