במשרד האוצר יתחילו כבר מחר (ראשון) דיונים בצורך לפתוח בפעם השלישית השנה את תקציב המדינה הנוכחי ולהגדיל את הצעדים הדרושים בשנת התקציב הבאה, 2025. הסיבה: גירעון עצום נוסף שצפוי השנה בשל התרחבות המלחמה בלבנון ועיכובים בהעברת כספי הסיוע מארה"ב. כל זאת לצד הדוח החמור והורדת דירוג האשראי של ישראל בשתי רמות בלילה האחרון על ידי חברת מוד'יס.
גורם בכיר באוצר התבטא בסוף השבוע, כי אין כלל ספק שהתאמות תקציביות - הטלת מיסים וקיצוצים בתקציב - בסכום שנע בין 35 ל-40 מיליארד שקל בשנת 2025, כפי שמתכנן שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא יספיקו כעת, והסכום של הצעדים יצטרך להסתכם לפחות ב-50 ואף ב-60 מיליארד שקל.
הדוח החמור של חברת מודי'ס מצביע גם הוא על מצבה הכלכלי הבעייתי של ישראל, וחוזה שהפגיעה בהשקעות ובפעילות במשק תימשך גם בשנה הבאה. "קיבלנו כרטיס אדום זוהר", אמר ל-ynet גורם כלכלי בכיר, שהבהיר כי כעת אין כלל ספק שלא ניתן יהיה להתעלם מדוח מודי'ס החמור ומההשלכות שלו על המשק.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר בסוף השבוע ל-ynet כי "הצעדים שמוצעים כעת להקטנת הגירעון ל-4% ב-2025 הם בלתי סבירים. צריך לדון מחדש בתקציב השנה הבאה ולהגדיל את ההתאמות ב-10-20 מיליארד שקל לפחות".
פריצת התקציב בפעם השלישית בדרך
עוד מתברר שבשל ויכוחים מאחורי הקלעים עם גורמים בממשל האמריקני מתעכבת העברת חלק מכספי הסיוע האמריקני בהיקף של קרוב ל-20 מיליארד שקל, כאשר יחד עם גידול עצום בהוצאות הביטחון בלבנון, המצב צפוי לחייב את פתיחת תקציב השנה הנוכחית, 2024, בפעם השלישית.
זאת, אחרי שרק בימים האחרונים אושרה בוועדת הכספים של הכנסת פריצת התקציב בתוספת של 3.36 מיליארד שקל לתקציב המדינה הנוכחי, שמסתכם כבר ביותר מ-586 מיליארד שקל. התוספת נדרשה כדי לממן את הסיוע וההוצאות של כ-80 אלף מפונים מגבול לבנון עד סוף השנה האזרחית.
חברת מודי'ס העריכה בדוח שלה שהגירעון בתקציב השנה יסתכם ב-7.5%, לעומת חוק התקציב שקבע גירעון של "רק" 6.6%. עד סוף חודש אוגוסט הגירעון מסתכם כבר ב-8.4% והוא אף צפוי לגדול בספטמבר. אולם, בשל הוצאות הענק באוקטובר ובנובמבר אשתקד, עם פרוץ המלחמה, הגירעון יקטן מעט בחודשים המקבילים השנה בחישוב לאחור של 12 חודשים ולפי האוצר יסתכם לכן בכ-7.3%, אף ששר האוצר הבטיח שלא תהיה סטייה מ-6.6% בסוף השנה.
על פי ההערכות יהיה צורך כבר בשבועות הקרובים לפרוץ את מסגרת התקציב החדשה בעוד כ-20 מיליארד שקל ולהעלות את ההוצאה מ-586 ל-606 מיליארד שקל, וזה עוד לפני ההתאמות הנדרשות בתקציב של השנה הבאה.
החלטה כזאת נחשבת לבלתי אחראית וצפויה להוביל בוודאות את חברת הדירוג הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פור, להוריד בעוד שישה שבועות את דירוג האשראי של ישראל בפעם השנייה, לאחר שהורידה אותו בראשונה באפריל השנה.
התחזיות לגירעון התופח נוכח הוצאות הענק במלחמת לבנון השלישית ועיכוב כספי הסיוע מארה"ב ייאלצו את הממשלה לדון בהקדם בצעדים כלכליים נוספים, המכונים בפי העם "גזירות", שיכללו עוד הטלת מיסים וקיצוצים כואבים בתקציבי משרדי הממשלה.
גורם כלכלי ממשלתי בכיר אמר כי לא תהיה כנראה ברירה אלא להגדיל את העלאות המיסים ולצמצם עוד הפעילויות של הממשלה, מה שצפוי לפגוע באזרחי המדינה ולהוריד את רמת החיים בישראל, שכבר נפגעה מאז תחילת מלחמת השבעה באוקטובר.
האינפלציה צפויה לזנק
גורמים כלכליים חוששים כעת מצמיחה נמוכה ושלילית לנפש מתמשכת, גידול באבטלה, ששיעוריה כיום נמוכים במיוחד, וחשש מזליגה למיתון לצד המשך גידול באינפלציה.
זאת, כאשר המדד באוגוסט עלה בשיעור גבוה של 0.9% ומדד לא נמוך צפוי גם בספטמבר - נתון שיפורסם ב-15 באוקטובר - ועלול להעלות את האינפלציה השנתית בישראל לרמה גבוהה בסביבות 4%. זאת משום שבספטמבר 2023, ערב פרוץ המלחמה, הייתה האינפלציה בישראל שלילית בשיעור של 0.1%.
לאחר מדד אוקטובר 2023, שעלה עם תחילת המלחמה ב-0.5%, הגיעו עוד שלושה מדדים נמוכים של מינוס 0.3% בנובמבר ומינוס 0.1% בדצמבר 2023. בינואר 2024 המדד עמד על אפס. לכן, כל מדד שיהיה חיובי בחודשים הקרובים יעלה גם את רמת האינפלציה השנתית ולא יאפשר הפחתות ריבית כדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, עד לקיץ 2025.
