ועדת העבודה והרווחה החלה לדון הבוקר (שני) בהצעת החוק של ח"כ אפרת רייטן מרום, שנועדה למנוע ניכויים משכרם של עובדים בניגוד לחוק. הנושא עלה לשיח הציבורי בעקבות חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" בסדרת תחקירים שחשפה את השיטה בה גובים חוסרים בקופה מקופאיות המועסקות ברשתות השיווק. אולם, ניכויים מסוג זה נהוגים גם כלפי עובדים המועסקים בעסקים אחרים כגון תחנות דלק, חנויות בגדים ועוד.
הצעת החוק, שאושרה בקריאה טרומית, מבקשת להבהיר בין היתר מה הוא חוב שמותר לנכות משכר של עובד ובאילו תנאים. בדיון היום דנו הצדדים באופן שבו נכון להגדיר את הדברים בחוק, באופן שיגן על העובדים מחד, ויאפשר איזון וגמישות בשוק העבודה מאידך.
יוזמת הצעת החוק ח"כ אפרת רייטן מרום פתחה את הדיון ואמרה: "כיום, המעסיק שהוא כוח חזק יותר יכול לנכות בכפייה כסף משכרה של קופאי או קופאית, כמו גם של עובדים מוחלשים אחרים במשק, ולנצל את תלותם של העובדים בו. מטרת התיקון הוא לתקן את העוול ולאזן את יחסי הכוחות".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטיה הוסיפה: "מדובר בהצעת החוק ראויה שבאה לתקן עוול לטובת אוכלוסיה חלשה".
עו"ד איתן פלג, שהגיש מספר תביעות ייצוגיות בשם קופאיות שחוסרים בקופה נוכו משכרן שהשתתף בדיון אמר כי: "יש 2 דגמים של נתבעים בקרב רשתות השיווק. סוג אחד הוא כאלה שמנכים את החוסרים מתלוש השכר של העובדים. במצב כזה ניתן לעקוב אחר הניכויים ובמקרה הצורך לתבוע ולאלץ את המעסיק להחזיר את הכספים. החוק המוצע מתאים למעסיקים כאלה. הסוג השני הוא מעסיקים שלוקחים את החוסרים מכיסם של העובדים במזומן, ללא שום תיעוד או רישום. כאן קשה מאוד לעקוב ולהוכיח. כדי שהתיקון יהיה אפקטיבי צריך שהדברים יהיו ברורים בחוק: לכתוב במפורש שחוסר בקופה אינו מהווה חוב למעסיק ושלא ניתן לגבות אותו - לא בדרך השכר ולא במזומן".
עו"ד דיאנה בארון, מעמותת קו לעובד, אמרה בדיון כי: "מדובר בחוק חשוב מאוד שבא להגן על העובדים המוחלשים. כיום קיימת לקונה בחוק במקרים רבים נעשה בזה שימוש לרעה ע"י מעסיקים".
גם נציגת התאחדות התעשיינים מוריה ברבי שהשתתפה בדיון אמרה: "אין חולק על כך שניכויים אסורים זה משהו שאנחנו לא רוצים לאפשר, אבל יש צורך באיזון בין עובדים ומעסיקים ובגמישות. יש שונות גדולה של עובדים במשק וקיימים מקרים שהאפשרות לנכות משכרו של העובד מיטיבה עם שני הצדדים, כמו למשל במקרה של השתלמויות והכשרות, והצעת החוק צריכה לשקף את זה".
הפשיטות על רשתות השיווק והתביעות הייצוגיות שהוגשו
נזכיר כי בחודש מאי אשתקד נחשף ב-ynet כיצד רשתות מזון גובות חוסרים מהקופאיות מכספן הפרטי בניגוד לחוק - מה שהוביל לזעם ציבורי, לפשיטות על רשתות שיווק, תביעות ייצוגיות, חקירה של משרד העבודה שעודה מתנהלת, דיונים בבית המשפט ובכנסת.
הפרשה אף הגיעה לבית המשפט במסגרת התביעות הייצוגיות שהגיש עו"ד איתן פלג נגד רשתות ויקטורי ופרשמרקט, ועו"ד צבי מנדלסון שהגיש תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי.
במסגרת התחקיר נחשף כי כמה מרשתות השיווק הגדולות בארץ - ובהן שופרסל, ויקטורי, אושר עד, רמי לוי פרשמרקט ועוד - משתמשות בפרקטיקה הפסולה של גביית חוסרים מקופאיות שמועסקות בשכר מינימום, כשלעיתים מגיעים הסכומים הללו גם למאות שקלים בחודש. מדובר במחדל של ממש שאין לו כל אחראים: החוק שאוסר את גביית החוסרים קיים, אך רבים מהעובדים לא מכירים אותו ולא יודעים שניתן לפנות למשרד העבודה כשהם מנוצלים.
על פי חוק הגנת השכר, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה. הפעולה אינה חוקית גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, כפי שהציגו בפרשמרקט, וזאת בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר.
בנוסף, חל איסור להטיל על העובד קנסות או עונשים, אלא אם כן הדבר הותר בפירוש בהסכם קיבוצי - אך גם במקרה כזה המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות להוכיח שלא מדובר בטעות שלו.
למרות החוק, כאמור, התחקיר חשף כי אכן מדובר במכת מדינה. משרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא יודעים כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים.
