בשיתוף אתר "המקצוענים"
תקופת הקורונה, הסגרים והזמן שהתפנה, גרמו למעצבת הפנים, מיכל אגם-אליסון להחליט שהיא מנצלת את הזמן כדי להיפטר מחפצים ומרהיטים שכבר עשו את שלהם, ולשדרג את הבית.
מה שאמור היה להיות רק שיפוץ של חדר הרחצה והרחבת הדק בחוץ, הפך לשיפוץ נרחב יותר, בהמשכים.
מיקום: קיבוץ שריד, עמק יזרעאל.
סוג המבנה: בית פרטי חד-קומתי.
הבית נבנה במקור: בשנת 2010.
שטח הבית: שטח המגרש הוא חצי דונם, ובו 115 מ"ר של שטח בנוי.
דיירים: בדירה מתגורר זוג באמצע שנות ה-40 עם 3 ילדים.
סוג השיפוץ: שיפוץ חלקי שכלל הלבשת הבית ושדרוג החצר והוספת מטבח חוץ.
סכום השיפוץ: 230 אלף שקל.
משך השיפוץ: חודשיים, תוך כדי מגורים בתוך הבית.
עיצוב פנים: מיכל אגם-אליסון.
מדובר בבית הממוקם בחלק ההרחבה של קיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, אשר נבנה לפני כ-10 שנים ואשר שטחו משתרע על פני 115 מ"ר בנוי. לא מדובר בשטח גדול במיוחד למשפחה בת 5 נפשות.
השהות הממושכת בבית, גרמה לי להבין עד כמה החצר שלנו לא מנוצלת. "כל שהיה נדרש הוא להקים דק חדש ומרווח ולסגור את פינת הישיבה בכיוון המערבי עם פרגולה", מתארת אגם-אליסון.
"מהר מאוד הבנו שאנו מעוניינים לנצל הרבה יותר את שטח הישיבה בחוץ, והיות שבעלי הוא המבשל בבית, החלטנו להקים מטבח חוץ מפנק.
"בהמשך נגררנו לתיקוני איטום הגג, לצביעה של כל הבית, להוספת הצללות בכניסה לבית ומעל לחלונות (מפני שמש ישירה וגשם) והלבשת הבית מחדש. בכל פעם השקענו בשדרוג של פינה אחרת בבית, בלי לחץ של זמן, ותוך כדי שאנו ממשיכים להתגורר בבית".
על החצר המחודשת
הדק הורחב לשטח של כ-16 מ"ר (עם קונסטרוקציה של יציקות בטון). המדשאה בוטלה ובמקומה נוספה פינת ישיבה וגם ערסל בין העצים. בצד הדרומי, מוקמה בריכת חוץ גדולה
"כל הקיץ רבצנו במים, וגילינו שתמורת סכום של כ-2,000 שקל, זה משדרג משמעותית את חווית המגורים המשפחתית", היא מתארת.
"אין כמו לסיים את היום עם כוס יין בבריכה שעמדה כמה שעות בשמש הקופחת של הקיץ הישראלי. אצלנו בבית באפריל-מאי כבר נפתח שוב את עונת הרחצה מחדש".
על המטבח
כשבנינו את הבית לפני 10 שנים, היינו בתקציב מוגבל, כמו זוגות רבים בארץ. ועדיין, דאגתי שתהיה לנו תשתית מתאימה לשדרוג בהמשך. בעבר, תאורת לדים איכותית באורך של 4 מטרים עלתה הרבה מאוד כסף, וחרגה מהתקציב שהקדשנו לתאורה.
במהלך השיפוץ, בדקתי שוב ושמחתי לגלות שהמחירים של גופי תאורה מסוג זה צנחו. למזלי דאגתי מראש לתשתית חשמל לתאורה בתקרה, במרחק של כ-30 ס"מ מקו הארונות. בעבר גם קניתי חזית למדיח הכלים, שהייתה תואמת לחזית המטבח, ושמרתי אותה בצד. כעת, השתמשתי בה.
זה בדיוק מה שאני ממליצה ללקוחות שבונים או משפצים. תמיד תשמרו מספיק אריחים, פאנלים או פריטים שאתם יודעים שבעתיד ככל הנראה תשתמשו בהם. למצוא אותם כעבור מספר שנים, יכול להיות קשה ואף בלתי אפשרי.
גם בשיפוץ זה, הייתה לנו מגבלת תקציב. ועדיין, רצינו להתחדש. אחת הפשרות הייתה לקנות פריטים מתצוגה. למשל, רכשתי שולחן וכיסאות לפינת האוכל בסגנון סקנדינבי, שנקנו מתצוגה. זה חסכון משמעותי במחיר, שממילא לא מורגש בסופו של דבר ביומיום. הרי פריטים אלו בשימוש יומיומי וממילא מתישהו מתבלים.
פשרה נוספת הייתה לחדש פריטים נוסטלגיים ולהרוויח גם כסף וגם אווירה. קיבלתי במתנה מחמי וחמותי מכונת תפירה עתיקה שהייתה שייכת לסבא של בעלי. הוספתי מעליה מדפי עץ ויצרתי פינה נוסטלגית שהוסיפה חמימות ואיזנה את הגוונים הבהירים של חלל המטבח והסלון.
אגב, גם לפריטים נוספים בבית עשיתי חידוש לאקססוריז ופשוט ריססתי אותם בצבע שיתאים. לא צריך לזרוק ולקנות, אפשר פשוט לחדש. וגם אפשר להוציא אותם למרפסת או לגינה ולתת להם 'תפקיד' אחר.
על הכניסה והחלל הציבורי של הבית
אחד הדברים שהכי השפיעו על תחושת ההתחדשות שלנו הוא החלפת דלת הכניסה הראשית של בית. בכל כניסה ויציאה מהבית, מיד אנו מרגישים את השינוי.
בחרנו לרכוש תאורה חדשה לכניסה ולסלון, שכן לתאורה השפעה מיידית על ההרגשה בחלל. הוספנו ארון לנעליים בכניסה לבית, בגוון בהיר שלא יהיה מורגש מיד כשנכנסים אליו.
החלפנו את הווילונות שהיו בחלל הציבורי בתריסי אור פנימיים, אשר הפחיתו מעט את עוצמת האור בחלל זה. הסלון פונה דרומה, ולאחר מגורים בבית הרגשנו שהשמש חודרת ודרושה הצללה טובה יותר.
על האחסון
"יש שלב מסוים בחיים שהתחושה היא שחיים בחלל עמוס בחפצים שהגיע הזמן לשחרר", אומרת אגם-אליסון.
"הרגשתי שתקופת הקורונה מייצרת ממילא מתח, בלגן ועומס רב, וככל ששהינו יותר בבית, כך הרגשתי שהוא צריך לאפשר לנו יותר מרחב, למתן ולהרגיע את כולנו. לכן, התחלתי מפינוי יסודי של חפצים שכבר איבדו את תפקידם בבית".
חדר השינה הזוגי
בגלל שיש לנו חדר רחצה אחד משותף בבית, החלטנו להוסיף כיור ומקלחון בנישה בחדר השינה שלנו. זה היה שדרוג משמעותי, שכן עד אז חלקנו חדר רחצה משותף, מה שגרם לריבים רבים, כמו בכל משפחה ממוצעת.
על חדר הרחצה
החלפתי את הרובה בחדר הרחצה, שכן היא הייתה בגוון לבן וכבר הצהיבה. מאז, אני ממליצה ללקוחות רק על רובה בגוון אפור או כהה. כך, הגוון נשמר לאורך זמן רב יותר, ולא גורם למקלחת להיראות מוזנחת.
על מטבח החוץ
בן-זוגי הוא הבשלן של המשפחה, והוא בהחלט השף הפרטי שלי שחובב בישול בשטח. תקופת הקורונה גרמה לנו להבין שהחצר שלנו לא מנוצלת מספיק, ולהקים מטבח חוץ שכולל תוספת של דק חדש מעץ. המטבח הזה מקל עלינו גם כשאנו מארחים, שכן את הכנת האוכל אפשר להשלים בחוץ, יש פחות ריחות של בישול ופחות בלגאן בתוך הבית.
מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ?
האתגר הגדול ביותר היה לחיות בבית תוך כדי השיפוץ, ועוד בתקופת קורונה שבה כולנו סגורים בבית מבוקר ועד ערב.
זה גרם לכך שהייתי צריכה בסיום כל יום עבודה לסדר ולנקות, כדי שניתן יהיה להמשיך להתגורר בבית, עם מינימום של הפרעה.
"אני מודה שזה מאוד מעייף פיזית ונפשית לנקות כל הזמן במהלך שיפוץ, אך הייתה לי חברה שליוותה אותי וסייעה לי בהתלבטויות. למרות שזה המקצוע שלי, ואני מורגלת בקבלת החלטות, כשזה מגיע לעיצוב של הבית שלך, אתה גם רוצה חוות-דעת שנייה, ובעיקר מישהו שיעודד אותך ויזכיר לך שזה לא לכל החיים, אלא זמני, וזו תקופת שיפוץ שמתישהו תסתיים".
איך היית מגדירה את סגנון העיצוב האישי שלך?
"תמיד העדפתי את הסגנון המודרני, אך כשעברנו להתגורר באזור הזה, היינו מוקפים בבתים בסגנון כפרי", מתארת אגם-אליסון.
"לכן, הרגשתי שאני בורחת לכפריות שפחות התאימה לי, אבל כן השתלבה עם הסגנון האקלקטי שהיה בבית. כשאתה מעצב, וחשוף כל היום למגוון גדול של סגנונות, אתה רוצה קצת מהכל, ולפעמים קצת מאבד את זה".
"בשיפוץ הזה, חזרתי למקור שהוא מודרני עם נגיעות של עץ שמוסיפות חמימות", היא מוסיפה.
"גם מבחינת גוונים אני אוהבת יותר חומרים טבעיים, אוספת אצטרובלים ופרחים שאני מייבשת, ומסתפקת בהכנת צבע רק באקססוריז, ולא בצבעים השולטים של הבית. המאסה אצלי היא בהחלט מונוכרומטית, מה שמאפשר לי לעשות שינויים עם נגיעות של צבע במשך הזמן".
על שילוב הילדה בשיפוץ
"בתקופת הקורונה, בתי אופק, השקיעה מאוד בתחביב הציור שלה", מתארת אגם-אליסון. "היא עיצבה בעצמה את החדר וכחלק מההעצמה שלה והחיבור שלה לבית, בחרנו לתלות ציורים שציירה על קירות הבית".
על חדרי הילדים
חדרי הילדים הם החדרים הכי דינמיים בבית בדרך-כלל, שכן ילדים גדלים והטעם שלהם והצרכים שלהם משתנה בקצב הרבה יותר מהיר משל מבוגרים.
אגם-אליסון: "את החדר של אופק, שדרגנו והחלפנו לה את מיטת היחיד למיטה זוגית. העברנו לה את המיטה שלנו, והחלפתי לה בעצמי את ריפוד המיטה בעזרת אקדח סיכות.
"החלפתי את רגלי המיטה והגבהתי אותה מעט, כדי ששואב האבק הרובוטי יוכל להיכנס בקלות מתחת למיטה. בעיני, קלות התחזוקה והניקיון של הבית הוא מרכיב חשוב מאוד בבחירת פרטי הריהוט".
שולחן הכתיבה שלה הוחלף בשולחן גבוה יותר, ונוסף ארון בגדים חדש עם מראה גדולה בחזית. הקונספט של העיצוב נעשה בתכנון משותף עם הילדה, וכללה גם שילוב של הגיטרה וציוד הציור שלה.
בתי הבכורה, גוני, לקחה חלק פעיל בעיצוב הבית במהלך השיפוץ, ולא רק של עיצוב חדרה. היא בחרה תמונות מבלוגים, הייתה שותפה מלאה להחלטות ולבחירות והמעורבות הזו גרמה לי להבין שככל הנראה היא תהיה מעצבת-פנים כשתגדל.
החדר של גוני הותאם לגילה כנערה שהתבגרה, והוא עוצב עם קווים נקיים יותר. "סגרנו את פתח האוורור המובנה של הממ"ד עם תמונה, החלפנו את הווילון לתריס אור שמונע סנוור בשעות המוקדמות של הבוקר", היא מתארת.
על הדינמיקה המשפחתית בעיצוב הבית
"העובדה שאני מעצבת-פנים ומלבישת בתים של אחרים במשך שנים, גרמה לי לנהל את הפרויקט", אומרת אגם-אליסון. "זו גם ההמלצה שלי ללקוחות שאני מלווה במהלך שיפוץ והלבשת הבית".
"כדאי מאוד שרק אחד מבני-הזוג יוביל את הפרויקט, אבל שישאיר גם מקום לקבלת החלטות בתחומים שמאוד חשובים לבן-הזוג. למשל, אצלנו אני ניהלתי את מרבית השיפוץ, אך בתחום שהיה מאוד חשוב לבעלי: המטבח והחצר, נתתי לו להוביל. זה המתכון לצליחת השיפוץ בצורה מוצלחת, עם כמה שפחות מתחים מיותרים, ושמירה על זוגיות טובה".
