המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסנקציות שהוטלו בארה"ב ובאיחוד האירופי ממשיכים להעסיק את בתי המשפט בישראל. בית משפט השלום בתל אביב נעתר לבקשת חברה ישראלית והוציא ביום רביעי צו ארעי המורה לבנק אגוד להימנע מהשבת כ-46 אלף אירו שקיבלה התובעת, חברה ישראלית בשם קרוש טכנולוגיות, מחברה ברוסיה שהינה לקוחה של החברה הישראלית.
החלטת בית משפט ניתנה לאחר שהחברה הישראלית טענה כי כסף שקיבלה מלקוחה שלה ברוסיה לא מועבר אליה מאחר והבנק מסרב לעשות זאת בנימוק שקיימות סנקציות סקטוריאליות שהוטלו בארצות הברית והאיחוד האירופי בתחום הבינוי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במסגרת התביעה והבקשה שהוגשו לבית המשפט, טענה החברה הישראלית באמצעות עו"ד גלעד נרקיס כי היא חברה ותיקה, בעלת מוניטין, העובדת מזה 20 שנה בייצור ואספקת ציוד סינון וניפוי לתעשייה עם חברות גדולות בארץ ובעולם. "מזה 20 שנה שהתובעת מנהלת את חשבונה בבנק על מי מנוחות ובשיתוף פעולה מלא עם הבנק".
החברה הישראלית טוענת כי עניינה של בקשתה הינה "החלטה שרירותית, בלתי סבירה של הבנק, אשר בחר שלא להעביר לחשבון התובעת כספים שהועברו אליה בגין עסקת המשך בה התקשרה התובעת עם חברה אזרחית ברוסיה. החלטת הבנק ניתנה ללא מתן התראה מראש על אף שהודעה אודות התקבול הצפוי ניתנה לבנק 16 יום טרם קבלת הכספים".
עוד נטען כי בתחילת יולי, בחלוף 19 יום נוספים מקבלת הכספים בבנק, הודיע הבנק לתובעת כי לא ניתן לקבל את הכספים והם יוחזרו לחשבון השולח. "הבנק טען כי על אף שהבנק המעביר והחברה ממנה הועברו הכספים אינם נמצאים ברשימת הסנקציות הבינלאומיות, הרי שלא ניתן לאשר את העברת הכספים בשל סנקציות סקטוריאליות שהוטלו בארצות הברית ובאיחוד האירופי, על אף שאלו לא הוטלו בארץ", נטען בתביעה.
"משלמים מחיר גבוה בשביל 'יחסי הציבור' של הבנק"
במסגרת הבקשה לבית משפט טוענת החברה הישראלית כי החלטת הבנק משמעה בלימת עסקים מול רוסיה כליל וגזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. "אין זה ייתכן שאזרחי ישראל, אשר פרנסתם נסמכת פעמים רבות (כמו במקרה הנוכחי) על קשרים עסקיים עם חברות אזרחיות ברוסיה, שאין להן כל קשר ללחימה, ישלמו מחיר כספי גבוה בשביל 'יחסי ציבור' והשאת חן של הבנק בפני גורמים פיננסיים בינלאומיים.
"יודגש כי מדובר במקרה ייחודי שאין כל טענה או חשש אודות העסקה עצמה, אשר אין מחלוקת לגביה כי היא עסקה כשרה ולגיטימית (ואף לא נטען אחרת על ידי הבנק) ולא ייתכן כי הבנק לא יבצע הבחנה בין עסקאות הנוגעות לענייני מלחמה לאלו שנעשות בין חברות או פרטים שאין להם כל קשר למחלוקת הקיימת בין המדינות. אין זה סביר ו/או הגון כי הבנק יקריב את אזרחי ישראל, אשר הינם שומרי חוק, כ'קורבן' לוויכוחים פוליטיים ואינטרסים לאומיים ויפגע במטה לחמם".
יש לציין כי מנספח שצורף לבקשה עולה כי הבנק ציין במסגרת מכתב לבא כוח החברה הישראלית בספטמבר האחרון כי רשימות הסנקציות הבין לאומיות כוללות איסור מוחלט לאפשר פעילות בנקאית ועסקית שוטפת עם גופים בתחומים שונים הכלולים בסנקציות סקטוריאליות, כגון סקטור האנרגיה, הפיננסי, סקטור הבינוי ועוד.
"מכיוון שהתקבול עליו מרשתך (החברה הישראלית-ל.ד) מלינה מקורו במכירת ציוד המשמש לעבודות בינוי, סלילת כבישים ועבודות הנדסה אזרחיות ברוסיה, פעילות הנכללת נכון להיום ברשימות סנקציות אלה, הודיע הבנק כי אין באפשרותו לאשר למרשתך לקבל כספים אלה בחשבונה בבנק, וזאת כל עוד הסנקציות הסקטוריאליות בתוקף. הבנק הסכים לפנים משורת הדין להחזיק את הכספים בחשבון מעבר בבנק".
מבנק מזרחי טפחות, שבנק אגוד ממוזג לתוכו בימים אלה, נמסר כי "לכשתתקבל התביעה בבנק אנחנו נלמד אותה ונגיב בבית המשפט".
