בית המשפט המחוזי בחיפה אישר השבוע לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת סלקום לאחר שהוגשה נגדה בשנה שעברה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה שיגור דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30 בחוק התקשורת.
השופט מוחמד עלי מציין בהחלטתו כי "במקרה שלפנינו לא ניתן להתעלם מהתנהלות שיטתית שמפרה את הוראות חוק התקשרות על ידי גוף מסחרי שמהווה שחקן משמעותי במשק הישראלי".
מדובר על סעיף שנועד להתמודד עם הפצה המונית של הודעות פרסומיות בלתי רצויות (ספאם), ובהן: הודעות דואר אלקטרוני, מסרונים, אס.אמ.אס ועוד. הסעיף מעגן את הכלל לפיו מפרסם לא ישגר דבר פרסומת ללא הסכמה מפורשת מראש של הלקוח בכתב, אולם נקבע חריג שבמסגרתו קיימת אפשרות כי מפרסם ישלח דבר פרסומת גם אם לא התקבלה הסכמה מראש, אך זאת בהתקיים מספר תנאים.
המבקשים (שהפכו לתובעים ייצוגים) במקרה הנוכחי הם לקוחות סלקום שהתקשרו עם החברה לצורך קבלת שירותי סלולר. בבקשת האישור שהוגשה באמצעות עוה"ד עמנואל ועידו סולומונוב ועו"ד עומר פיינטוך, נטען כי המבקשים לא הסכימו למשלוח דברי פרסומת ולמרות זאת שיגרה להם סלקום דברי פרסומת באמצעות הדואר האלקטרוני וכן בהודעות אס.אמ.אס לטלפון.
מההחלטה עולה כי לאחר סיום הליך ההתקשרות בין סלקום לבין המבקשים, כל אחד מהם קיבל מסרון בו צוין כי ניתן לצפות בהסכם ההתקשרות על ידי לחיצה על קישורית. בהסכם ההתקשרות נכללו פרטים רלוונטיים באשר לאפשרות קבלת דברי פרסומת וכן לדרך בה יש לנקוט – פנייה לנציג השירות – כדי להודיע על אי הסכמה להמשיך ולקבל דברי פרסומת.
סלקום טענה מנגד כי היא פעלה כדין. לגישתה, קודם לשליחת דברי הפרסומת ולאחר שהמבקשים התקשרו עמה, נשלח להם מסרון שבו קישור המפנה להסכם ההתקשרות, בו נכתב בלשון מפורשת כי סלקום רשאית לשלוח להם דברי פרסומת, וכי אם הם אינם מעוניינים בכך עליהם להודיע לסלקום על סירובם. לאחר שלא הודיעו על סירוב, החלה סלקום לשלוח להם דברי פרסומת.
השופט כי "הפניית הלקוחות לאסופת המסמכים, שבאחד מהם מצויה הודעה המיידעת את הלקוח על זכותה של המשיבה (סלקום-ל.ד) לשלוח דברי פרסומת אלא אם הלקוח יבקש לא לעשות כן, לא מקיימת את תנאי ההודעה. הדין מטיל על המפרסם חובה להודיע באופן אקטיבי לנמען ועל כן אין להסתפק בהפניה פסיבית למסמכים בהן מוכמנת ההודעה. תכלית ההודעה, כשמה, ליידע את הלקוח כי יישלחו לו דברי פרסומת, זאת כדי שיוכל לממש את זכות היציאה. הכמנת ההודעה בתוך אסופה שכוללת מספר מסמכים ובתוך כל אחד מהם מספר סעיפים, לא מקיימת את חובת ההודעה המוטלת על המפרסם.
"יתרה מכך, הקישורית שהתקבלה אצל המבקשים כוללת את הכיתוב הבא 'לצפייה בהסכם ניתן ללחוץ על הקישור הבא' וליד הכיתוב מצויה קישורית. המסרון לא כולל ולו רמז לכך שהקישורית עשויה להכיל מידע לגבי שליחת דברי פרסומת. זאת ועוד, הלקוח לא נדרש לאשר את המסמכים שהתקבלו או לחתום עליהם, כך שאין ערובה לכך שההודעה הגיעה לידיעת הלקוח".
עוד קבע השופט כי הוא אינו סבור כי הפניית הלקוח לנציגי השירות מהווה מנגנון הסרה פשוט, סביר ואפקטיבי שמאפשר ללקוח המעוניין בכך להימחק מרשימת התפוצה. "לשיטת סלקום, נמען המבקש לממש זכות זו, עליו לפשפש באסופת מסמכים שנשלחה אליו כדי לאתר את הדרך לעשות זאת, ומשמצא עליו לפנות לנציג שירות... קיים קושי בכך שסלקום לא ציינה דרך ממוקדת לפנות לנציג השירות והותירה לנמען לחפש כיצד עליו לעשות כן... המסקנה אפוא כי סלקום לא העמידה בפני הנמענים מנגנון הסרה פשוט, סביר ואפקטיבי להיות מוסרים מרשימת התפוצה של סלקום".
השופט קבע כי סלקום תגיש כתב הגנה בתוך 45 יום. יש לציין כי עתה יתנהל המשפט ובסופו יכריע בית המשפט אם לקבל התביעה, אלא אם כן יגיעו הצדדים להסדר פשרה קודם לכן.
מטעם באי כוח התובעים, עוה"ד עמנואל ועידו סולומונוב ועוה"ד עומר פיינטוך נמסר: "אנו מברכים על החלטתו של השופט. מדובר בהחלטה תקדימית בנוגע להפרתו של חוק התקשורת ע"י סלקום".
