שלושה שבועות בלבד לפני סוף שנת התקציב 2024, אישרה היום (רביעי) ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית הנלוות לתקציב המדינה הנוסף לשנת 2024. לאחר שנדחו אלפי הסתייגויות, אושרה ההצעה הקובעת כי תקרת הגירעון תעלה מ-6.6% ל-7.7%, כאשר החשש הוא שגירעון גבוה בדצמבר אף יגדיל עוד את הגירעון לשנה התקציבית הנוכחית.
במסגרת הצעת התקציב הנוספת, השלישית לשנת 2024, מוצע להגדיל את תקציב ההוצאה בסכום של 33.2 מיליארד שקל כ-31 מיליארד מהם לתקציב הביטחון, כ-1.8 מיליארד שקל נדרשים בכדי לממן את הגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי, ולאחר שלוש תוספות יעלה התקציב בכ-107 מיליארד שקל ל-620.7 מיליארד שקל הוצאה, בהתאם תקרת הגרעון תעלה ל-7.7%.
באופוזיציה העלו מספר טענות כלפי החקיקה, בהן שישנן העברות תקציביות הממתינות על שולחן הוועדה, מה שיביא לכך שהתקציב ישתנה, וקראו לגלם את ההעברות בתוך התקציב כדי שישקף גם אותן. כמו כן, הציגו את הטענה שהציגו מתחילת הדיונים בהצעת החוק, כי הם מבקשים לדון בכל סעיפי התקציב בדומה לתקציב הנוסף הקודם שאושר בוועדת הכספים.
עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: "הובא תקציב שלישי נוסף לשנה זו, בשונה מהקודמים לא מביאים כאן את כל התקציב לרבות כל סעיפי התקציב, אלא תיקון לשני סעיפי תקציב בלבד, סעיף משרד הביטחון וסעיף ריבית ועמלות. שאלו חברי הכנסת אם יהיה אפשר לדון גם בסעיפי התקציב האחרים, ככל שהם יעלו מכוח הדיון יהיה אפשר לדון בהם. ביקשתם לראות את התמונה המלאה, בעקבות השינויים שחלו מאז אישור התקציב הקודם, פניתי לאוצר כך שיביאו את כל השינויים מאז אושר התקציב השני בוועדה, הם הועברו לעיונכם".
נציגי אגף תקציבים והייעוץ המשפטי באוצר, הסבירו גם הם כי התקציב הנוסף הנוכחי שונה מקודמו בכך שהוא מביא שינוי אך ורק בשני סעיפים, בניגוד לקודם שהביא שינוי ברוב הגדול של הסעיפים. עוד ציינו נציגי האוצר כי הבאת השינויים התקציביים שעל שולחן הוועדה כפניות תקציביות ולא כחלק מהתקציב מאפשרת דיון מעמיק ושקוף יותר באותם סעיפים, שהיו נבלעים בדיון בתקציב הכולל אם היה נעשה אחרת, וכי במידה שההעברות היו מוטמעות בתקציב הן היו מוקפאות ולא ניתן היה לדון בהן בנפרד, דבר שהיה מטיל קושי טכני מורכב על עבודת הממשלה בתקופה הזו.
לקריאת האופוזיציה לחסוך בהוצאות ממשלה מסוימות על מנת למנוע את הבאת התקציב הנוסף, ציינו באוצר כי ישנן העברות כספים מסעיפים שונים, אך אין בכך כדי להתכנס לידי 30 מיליארד שקל.
נציגי הלשכה המשפטית באוצר התייחסו לשאלות האופוזיציה לעיכוב בהגשת תקציב 2025, והודו כי יש בכך הפרה של חוק יסוד, אך ציינו כי המצב נוצר בעקבות לוח הזמנים הצפוף, והאישור המאוחר של התקציב בממשלה. כן ציינו כי הממשלה תאלץ נוכח כך להתמודד עם תקציב המשכי בתחילת 2025.
