בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו בית פרטי יד שנייה בעפולה עלית, וגילו חריגות בנייה רק אחרי החתימה על ההסכם. השופט שאהר אטרש דחה את המוכרים שטענו שמילאו את חובתם בכך שמסרו לקונים את התוכניות, וחייב אותם להסדיר את החריגות בתוך חצי שנה.
הסכם המכר נחתם בינואר 2019 והתמורה הועמדה על 1.05 מיליון שקל. הרוכשים שילמו 262 אלף שקל ואת יתרת הסכום הם ביקשו לשלם באמצעות הלוואת משכנתה. הבנק הממשכן מינה שמאי לצורך שומת הדירה ומצא כי קיימים בדירה שטחים שנבנו ללא היתר בנייה.
בתביעה טענו הרוכשים כי המוכרים הצהירו בכמה הזדמנויות במהלך המשא ומתן ובעת ההתקשרות בהסכם כי אין בדירה חריגות, שעה שידעו אחרת. לדבריהם הנתבעים הפרו את חובת הגילוי ונהגו בחוסר תום לב. הם הדגישו כי בהתאם להלכה הפסוקה, תחול האחריות על המוכר על כל אי התאמה שקיימת בנכס, אם ידע או היה עליו לדעת על קיומה. הם הפנו להצהרת המוכרים בהסכם שלפיה הדירה נקייה מכל הליכים לצו הריסה והליכים כלשהם בגין חריגות בנייה.
המוכרים טענו מנגד כי הרוכשים אישרו במעמד חתימת ההסכם שראו את הדירה וכי היא מתאימה לצרכיהם, וכי כל תוכניות הבנייה של הדירה נמצאות בידיהם. הם הוסיפו שמעולם לא ציינו בפני התובעים כי יש בידם היתר בנייה לתוספות שביצעו.
כמו כן, ציינו, הרוכשים התחייבו בהסכם לקנות את כלל זכויות הנתבעים כפי שהן as is, והצהירו כי בדקו את מצבה הפיזי, התכנוני והמשפטי של הדירה, את זכויות הבנייה, הסביבה בה היא נמצאת והתב"ע. לטענתם, הם לא היו מחויבים לגלות לתובעים את דבר קיומן של תוספות הבנייה ללא היתר, מאחר והם לא שאלו על זה.
השופט שאהר אטרש הבהיר שעם חקיקת חוק המכר בוטל עיקרון "יזהר הקונה" לטובת עיקרון "יזהר המוכר". מטרת החוק לעודד את המגמה הכללית של הביטחון המסחרי ולהגן על קונים שמעמדם נחות לעומת מעמדם של המוכרים, בשל נגישות מוגבלת שלהם למידע מהותי אודות הנכס.
עו"ד שמואל גרוסבפסק הדין נדחתה טענת המוכרים שלפיה הם לא היו מחויבים לגלות את המידע, והובהר כי חובת תום הלב מגלמת את החובה שלא להטעות את הצד השני, בין בהטעיה אקטיבית ובין בהטעיה פסיבית הלובשת צורה של אי גילוי עובדות.
השופט ציין כי לא רק שהמוכרים לא גילו לרוכשים על אי ההתאמות, אלא הוכח שהם הצהירו בפניהם בהזדמנויות שונות, בטרם החתימה על ההסכם, כי תוספות הבנייה בוצעו בהתאם להיתרים.
"חובה הייתה על הנתבעים לא רק להראות את הדירה לתובעים ולהעמיד לעיונם ניירת ותוכניות אלא לגלות להם כי אותן תוספות בנייה בוצעו ללא היתרי בנייה, אף אם לא נשאלו על כך", כתב.
בסיכומו של דבר חייב השופט את המוכרים להסדיר את חריגות הבנייה בתוך שישה חודשים. הם חויבו בנוסף בהוצאות בסך 1,500 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד הילה לב
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאת לוי
• עו"ד שמואל גרוס עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
