עוד פרק מחוק ההסדרים אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת: ועדת הכלכלה אישרה הבוקר (יום חמישי) תיקונים שנועדו להאיץ חיבור מפעלים לגז טבעי. היו"ר ח"כ מיכאל ביטון אמר בעת אישור החוק כי "מצב משק הגז בישראל מחייב בדק בית".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי ההצעה שאושרה, תעריף החלוקה שמשלמים מפעלים מחוברים וכאלה שחתמו על חוזה וממתינים לחיבור לא יעלה עד סוף 2023. יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון: "שמענו על בתי חולים שיכולים להתחבר ולא חוברו – וזה חמור מאוד. החזון הוא שבעוד שנה יהיו אפס מפעלים שממתינים לחיבור".
בכך אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לאחר שנים של הצעות חקיקה בנושא את תיקון חוק משק הגז הטבעי, כחלק מחוק ההסדרים. הישיבה הבוקר התקיימה לאחר שני דיונים שקיימה הוועדה בהצעה, במהלכם דרש היו"ר ביטון להגביל את האפשרות להעלות את מחיר החלוקה למפעלים שכבר מחוברים לגז טבעי. בהתאם לכך, נקבע כי הסמכות של מועצת הגז הטבעי להעלות את מחיר החלוקה שמשלמים מפעלים שכבר מחוברים לרשת תופעל רק בעוד שנתיים כדי להבטיח להם ודאות.
בדיון היום אישרה הוועדה פה אחד את הנוסח לתיקון החוק, בהתאם להסכמות מהדיונים הקודמים, בקולותיהם של היו"ר ביטון וחברי הכנסת לימור מגן תלם, יוראי להב הרצנו וולדימיר בליאק.
נקבע כי האפשרות של המועצה לענייני משק הגז הטבעי לשנות את תעריפי החלוקה תחול רק על רישיונות שניתנו עד 2016, ורק לאחר שמי שעשוי להיפגע מההחלטה קיבל זכות להשמיע את טענותיו. עוד נקבע היום כי שינוי התעריפים שמשלמים מפעלים שכבר חתמו הסכמים ועדיין לא חוברו וכן מפעלים שכבר חוברו, לא יכנסו לתוקף מידית אלא בעוד קצת יותר משנתיים, החל מה-1 בינואר 2024.
בהתאם לדרישות היו"ר ביטון, נוספה היום גם חובת דיווח שנתי לוועדה על מצב פיתוח רשת הגז, פיתוח קווי החלוקה והאזורים בהם היא פרוסה, היקף החיבורים השנתיים של גופים ציבוריים ועסקיים, היקף הצריכה של הגז, חסמים לפיתוח משק הגז והתקציב לעידוד משק הגז. דיווח ראשון יימסר לוועדה באוקטובר 2022.
ביטון בירך על אישור התיקונים אך הוסיף כי הוא יצר אי נוחות בוועדה, שכן הוא בא לתקן מדיניות שלא מימשה את החזון שלה ושנתנה לשוק הפרטי לעשות את שלו. "נתנו לחברה ממשלתית לסלול את קווי ההולכה וזה עבד טוב, ולחברות פרטיות לשים את קווי החלוקה והשוק הפרטי לא עשה את תפקידו. למה? בטח יהיו הסברים מגוונים אבל זה לא מעניין. די אם נזכור את המפעלים בלוד, נתניה ונהריה, שממתינים לחיבור. זה מחייב בדק בית ומאמץ הרגולטורים. לראשונה, יש לכם שיניים לפעול מול חברות חלוקה שלא מבצעות את תפקידן, ונשאל אתכם את השאלות האלה בעוד שנה.
"נשאל למה אין סינרגיה בממשלה, למה אין תוכנית בין-משרדית לניוד מפעלים עתירי אנרגיה לפי נקודות החלוקה שיש או עתידיות להיות? אני מצפה מהאוצר שיהיה בסינרגיה כי כל רפורמה שלו היא בין-משרדית. זה לא מספיק שהוא יוביל חוקים בחוק ההסדרים. בתי חולים שיכולים להתחבר לא לקחו גז, וזה חמור מאוד. החזון הוא שניפגש פה בעוד שנה ותספרו על מאה חיבורים ואפס מפעלים שממתינים וחברות שלא תפקדו וטופלו".
ועדת הכספים אישרה את חוק הבטחת הכנסה לגמלאים
כמו כן, הבוקר אישרה ועדת הכספים את הצעת חוק הבטחת הכנסה לגמלאים, זאת לאחר שאתמול מליאת הכנסת אישרה אותה בקריאה טרומית. הצעת החוק, שתגדיל את הגמלה בגיל פרישה ותצמיד אותה לראשונה לשכר הממוצע במשק, קובעת שגמלת הבטחת הכנסה לגמלאי תעמוד על סכום השווה ל-80% לפחות משכר המינימום. קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה צפויה לעלות בכ-500 שקל ליחיד ובכ-700 שקל לזוג לחודש החל מינואר 2022.
עם סיום ההצבעה אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ קושניר: "אני מוביל את הרפורמה להעלאת קצבאות לקשישים כבר יותר משנתיים, עוד מאז שהייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. העלאת קצבה לקשישים הייתה הדרישה הקואליציונית הראשונה של מפלגת ישראל ביתנו, והייתה הדיון הראשון שניהלתי כאשר התחלנו לדון בחוק התקציב בוועדת הכספים. הצעת החוק היא בשורה ענקית שלא תשאיר קשישים במדינת ישראל מתחת לקו העוני. בנוסף, נכניס תיקונים בהצעת החוק שיכניסו עוד אוכלוסיות לתוך החקיקה. השלמת הכנסה לא משולמת באופן אוטומטי, כדי לקבל אותה צריך להגיש בקשה לביטוח לאומי וכשהרפורמה תעבור, אבקש מביטוח לאומי לבצע פעולות אקטיביות בכל השפות כדי לוודא שאנשים מבינים את הזכויות שלהם ויממשו אותן עד תום.
"אני מאוד שמח שחברי הכנסת חיים כץ ואיימן עודה נכנסו ליוזמה הזאת, מבלי להיכנס למשחקי אופוזיציה-קואליציה, כי החוק הזה הוא הדבר הנכון והצודק ביותר. מקווה שעוד חברי אופוזיציה ילמדו לשים את הדברים החשובים באמת בקדמת הבמה כדי לשפר את חיי האזרחים במדינת ישראל". ישראל ביתנו הגישה את הצעת החוק כבר ב-2017.
בנוסף, אושרה היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה עוד הצעת חוק מתוך חוק ההסדרים. מדובר בתיקון לחוק התכנון והבנייה שיקבע הסדרים של פטור מהיתר בנייה בהקמה של מתקן בגובה עד 6 מטר, הקמת מתקן תקשורת בנפח של עד 65 אלף סמ"ק על קיר חיצוני, תוספת אנטנה למתקן קיים והחלפת מתקן קיים.