בית הדין הגדול בירושלים קיבל לאחרונה ערעור של אישה המצויה בהליכי גירושים, על החלטה המעניקה לה פחות משליש מדירת המגורים שלה ושל בעלה. הדיינים דוד ברוך לאו, אליעזר איגרא ומיכאל עמוס הבהירו שהרישום בטאבו הוא הקובע, ולכן חרף חלקו המוגדל של הבעל במימון רכישת הדירה – היא שייכת לשני בני הזוג באופן בשווה.
במהלך הנישואים חלה הבעל בסרטן המעי הגס וקיבל בעקבות זאת פיצויים של כ-600 אלף שקל. במרץ 2019 רכשו בני הזוג את הדירה שבמוקד ההליך תמורת 1.65 מיליון שקל, בין היתר באמצעות הסכום הזה. מקורות מימון נוספים היו הלוואה בסך 346 אלף שקל מחברה השייכת לבעל, ו-740 אלף שקל משכנתה. יוצא שרוב המימון נעשה ממקורות השייכים כביכול לו. למרות זאת, בטאבו נרשמה הדירה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים.
מאז החל הבעל לחשוד שאשתו בוגדת בו, ועל רקע זה הוא הגיש באפריל 2022 תביעת גירושים, שבה נכרכה גם שאלת הבעלות על הדירה. בית הדין האזורי קבע שיש להחריג את השקעת הפיצויים שלו בדירה, כך שהבעלות בדירה תחולק 68%-32% לטובתו.
בערעור שהגישה האישה לבית הדין הגדול באמצעות עו"ד חיה לזר-נוטקין וטו"ר אביחיל צדוק היא טענה שבית הדין האזורי טעה כשקבע חלוקה על פי השקעה - ולא שווה בשווה לפי הרישום בטאבו.
מנגד טען הבעל באמצעות עו"ד כרמית שריקי כי הרישום המשותף בטאבו נעשה על רקע האמון הרב שרחש לפרודתו, ושלדבריו התנפץ לרסיסים עם הגילוי שבגדה בו בסמוך לרכישת הדירה. לטענתו הוא השקיע את כספי הפיצויים בדירה במטרה שישמשו אותו כל החיים ויסייעו לו להתמודד עם מחלתו, ולא רק לתקופה שעד לפרידה מאשתו, ומוצדק לגלם זאת בחלוקת הדירה.
בפתח פסק דינם ציינו הדיינים כי הדעה המקובלת בפסיקה היא שרישום בטאבו מוכיח בעלות בנכס, אפילו במקרה שהכסף ששימש לקניית הנכס ניתן על ידי אחר. הם חידדו שדין זה נוהג גם בבני זוג, קל וחומר כשהדירה נקנתה מכספי שניהם רק בחלוקה פנימית שונה.
הם חלקו על החלטת בית הדין האזורי שלפיה יש להחריג את הפיצויים מחלוקת הדירה. הודגש כי משעה שהפיצויים, כמו גם ההלוואה מהחברה של הבעל, הוכנסו לחשבון המשותף לצורך רכישת הדירה – הרי שיש לראותם כמשותפים. יתרה מכך, לולא רישום הדירה שווה בשווה על שם שני הצדדים, לא בטוח שהם היו יכולים לקבל משכנתה.
לגבי טענות הבעל שלפיהן הרישום המשותף נעשה תוך הטעייתו לחשוב שאשתו נאמנה לו, ושבפועל היא לא סעדה אותו כשחלה, ציינו הדיינים שסוגיות אלה לא הוכחו.
"מכיוון שכך", סיכמו, "נראה שיש לקבוע בבירור שהבעל נתן לאשה מחצית מהכספים שקיבל במתנה, וגם אם נדחוק ונאמר שאין זה כך – מכל מקום כאשר הוא הסכים לרישום הדירה על שם שניהם בשווה, יש כאן מתנה של החלק היחסי הגדול יותר שהיה מגיע לו". בנסיבות אלה נקבע שיש ללכת אחר הרישום בטאבו, ולחלק את הדירה בין הצדדים שווה בשווה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד חיה לזר-נוטקין וטו"ר אביחיל צדוק
• ב"כ הבעל: עו"ד כרמית שריקי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
