בית משפט השלום בחיפה הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי לאישה שצברה חובות בסך של כ-1.5 מיליון שקל, ולפיו היא תוסיף לקופה כ-72 אלף שקל והגרוש שלה יוסף 50 אלף שקל בפריסה לתשלומים. ההסדר המיוחד נבע מדרישת הנאמן לבטל העברת זכויות בדירה המשותפת מהחייבת לגרוש. השופטת איילת הוך טל אישרה את ההסדר לנוכח מצבה הרפואי של החייבת שפגע בכושר השתכרותה.
צו לפתיחת הליכים ניתן במאי 2020 ומונה לחייבת נאמן. במסגרת הצו הוטל עליה תשלום חודשי של 150 שקל. נגד החייבת הוגשו 27 תביעות חוב ומתוכן אושרו תביעות בסך כולל כ-1.45 מיליון שקל.
במסגרת ההליך ציינו בעלי התפקיד שהחייבת צברה כמה מחדלים, כולל אי המצאת מסמכים ומידע נדרשים, אי מיצוי פוטנציאל ההשתכרות וחוסר שיתוף פעולה. עוד צוין כי נראה שמקום העבודה שלה קשור לעסק שניהלה ואשר לכאורה גרם למפלתה הכלכלית, ויש לבחון קשר זה. הם הוסיפו כי יש לבחון גם את העברת זכויות החייבת בדירת המגורים המשותפת לה ולבעלה לשעבר במסגרת הסכם גירושין ביניהם.
למרות התהיות שעלו, הנאמן המליץ על תוכנית שיקום שבמסגרתה החייבת תוסיף לקופה תשלום חודשי בסך 500 שקל למשך 36 חודשים (סה"כ 18 אלף שקל). מנגד, הממונה סברה שיש להמשיך ולחקור בנוגע למצבה התעסוקתי של החייבת ובנוגע להעברת הזכויות בדירה.
באוגוסט 2021 הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקת הזכויות בדירה. החייבת והגרוש טענו בתשובה לבקשה כי הדירה המשותפת נרכשה מכספים שהביא האיש ומהלוואת משכנתה, וסוכם ביניהם כי במקרה של פרידה הוא יקבל חזרה את השקעותיו.
החייבת הוסיפה כי הקימה עסק למכירת רהיטים לפני הפרידה מבעלה. במועד הפרידה העסק שגשג והיא רצתה להימנע ממצב בו הבעל ידרוש זכויות בעסק ולכן ויתרה על זכויותיה בדירה.
בחודש שעבר הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים שכללה הצעה למתן צו לשיקום כלכלי לחייבת, במסגרתו היא תוסיף לקופה סך של 110 אלף שקל. מתוך סכום זה היא תשלם 60 אלף שקל ב-60 תשלומים חודשיים והגרוש ישלם 50 אלף שקל ב-10 תשלומים חודשיים. בנוסף ימומשו כספים הצבורים על שם החייבת בסך 12,060 שקל. לא התקבלו התנגדויות של נושים להצעה.
השופטת איילת הוך-טל קבעה שההצעה ראויה. היא הבהירה שאמנם החייבת היא אישה צעירה אך נראה שמתוקף האירועים שפקדו אותה נפגע כושר ההשתכרות שלה. היא ציינה כי החייבת משתכרת כ-4,000 שקל בחודש בלבד.
השופטת הבהירה לבני הזוג לשעבר שככלל, הצו לשיקום כלכלי חל על החייבת. ואולם, בנסיבות המקרה ומכיוון שההסכמה גובשה כדי להימנע ממתן החלטה בבקשת הנאמן לביטול הענקת הזכויות בדירה, אי עמידת הגרוש בהתחייבותו עלולה להוביל לסנקציה הן כלפי החייבת והן כלפיו.
נקבע כי יש הצדקה להארכת תקופת פריסת התשלומים מעבר ל-36 החודשים הקבועים בחוק, לנוכח מצבה הרפואי של החייבת (שלא פורט מטעמי צנעת הפרט) וכדי להגשים מצד אחד את מטרות השיקום שבחוק אל מול השאת הרווח לנושים.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את ההצעה והורתה על צו שיקום כלכלי שלפיו החייבת תקבל הפטר בכפוף לכך שתוסיף לקופה 60 אלף שקל ולכך שהגרוש יוסיף 50 אלף שקל. היא הורתה כי יש לממש כספים מוגנים ולא מוגנים בסך 12,060 שקל הצבורים על שם החייבת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד מסלה אייצ'לותם עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
