"אני מודאג, אבל מהטווח הבינוני, לא מהרחוק. אני חושב על מה יקרה ומה נעשה מחר ומחרתיים, אבל רגוע ממה שיקרה אחרי מחרתיים". הדובר הוא גידי מרק, מנכ"ל הפרויקט החינוכי תגלית, שמחבר סטודנטים יהודים בגילאי 18-26 מרחבי העולם לישראל, כדי לחזק את הזהות היהודית שלהם ולחברם למדינת ישראל. ברקע הדברים: התמודדות עם ירידה במספר המשתתפים ובמקביל גם התכווצות הסכומים המתקבלים מתרומות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"אנחנו עדיין בתוך אירוע מורכב", הוא אומר. "התקופה הלא פשוטה החלה עם משבר הקורונה, שהביא לירידה בפילנתרופיה היהודית וכפועל יוצא גם בהיקף התרומות לתגלית. כתוצאה מכך, בישראל גם נפגעו קשות עסקי התיירות בפריפריה, בעיקר בשל היעדר 'תיירות אוטובוסים', שמבוססת על קבוצות שמגיעות מחו"ל לסיורים בארץ, כשהרוב הגדול של קבוצות תגלית. כך גם חלה התרחקות של צעירים יהודים ממדינת ישראל".
ובמספרים של תגלית?
"אם מספר הצעירים, שהגיעו לישראל במסגרת תגלית בשנים של עד 2019, עמד על כ-50,000 בשנה, הוא נעצר לגמרי בזמן הקורונה. ב-2022 אמנם יצאנו ממשבר הקורונה, אבל נכנסנו למשבר כלכלי שמתקיים בכל העולם. נכון לעכשיו, טרם חזרנו למספרים של 2019, ירדנו בצורה משמעותית והירידה ממשיכה. בשנת 2022 הגיעו לכאן 35,000 צעירים וב-2023 יגיעו רק 24,000. לא כל התורמים שלנו, שתרמו באופן קבוע עד 2019, חזרו לתרום, ואנחנו עובדים קשה כדי להחזיר אותם ולהביא עוד תורמים. בנוסף, יוקר המחיה, ההולך וגדל, מקפיץ את מחירי האירוח בעשרות אחוזים לעומת 2019. זו מציאות בהחלט לא קלה עבורנו. עם זאת, אני לא מודאג מהעתיד".
נראה, שאני במקומך כן הייתי מודאגת.
"כשאני מסתכל אחורה, אני מקבל חיזוק לאופטימיות. עם השנים הפכנו לארגון החינוך והתיירות הגדול בעולם ליהודים. התחלנו את פעילות תגלית עם 2,000 צעירים שהיו מגיעים לישראל בשנה והגענו לכמעט 50,000 צעירים ב-2019. רגע לפני הקורונה, כשהתכוננו לחצות את רף ה-50,000 ולהגדיל את טווח הגילאים עד 32, היא הגיעה, פגעה בנו קשות ולא מימשנו את התוכניות. עם זאת, לא עצרנו לגמרי. חלק מהתורמים שלנו המשיך לשלם לתגלית מדי חודש מיליוני דולרים, גם אם קיצצו בתרומות, כדי שנוכל להמשיך ולתחזק את הספקים שלנו, ואני מצדיע להם על כך. זה מהלך ערכי, ואני מניח שנקצור את הפירות שלו בשנים הקרובות. בנוסף, השנה זו הפעם הראשונה בה אנחנו סוגרים את ההרשמה של הצעירים שמצטרפים לתגלית ומבקשים להגיע לישראל בתוך שלושה שבועות. קצב הפניות אלינו היה כפול משנים שעברו, למרות, שבגלל הבעיה התקציבית, 'חתכנו' יותר ונוצרה רשימת המתנה ארוכה".
איך מחליטים מי מתקבל ומי לא?
"את העדיפות הראשונה אנחנו מעניקים לסטודנטים בתקופה הקמפוסית שלהם. אנחנו מאמינים שאלו השגרירים הכי טובים של מדינת ישראל בעולם. אין ספק, שתגלית ממשיכה להיות אבן שואבת לצעירים יהודים, כשחלק מהם יהיו תורמים בעתיד. רובם של התורמים שלנו הם מעל גיל 50, כשנכון לעכשיו, הבוגרים הכי מבוגרים שלנו בקרב משתתפי תגלית הם בני 45. בתוך כמה שנים יהיו עשרות אלפי אנשים בוגרים בגילאי 50 ומעלה ונקבל הרבה יותר השקעות, שיתנו מענה למטרות וליעדים שלנו".
"אגב", הוא מהרהר בקול, "המילה תרומה קשה לי. אני מעדיף להחליף אותה במילה השקעה".
למה?
"ישראל היא מדינה יהודית, אבל היא גם מדינת כל העם היהודי. חשוב להראות ליהודים בכל מקום בעולם, שלא משנה היכן הם גרים, שישראל היא לעולם המדינה שלהם. כשאתה קורא למקום מדינה שלך, אתה משקיע בה. אתה לא תורם לה ולא עושה טובה לאף אחד אחר, אלא לעצמך. לפי זה, מי שתורם למשתתף בתגלית, לא עושה טובה לתגלית, אלא עושה טובה לילדים שלו ולשכנים היהודים שלו ולקהילה".
קולט מילדות
מרק נולד בקיבוץ מעגן מיכאל וגדל ביישוב רכסים שבמחוז חיפה, שהיה עיירת עולים. "מגיל צעיר התנדבתי שם בקליטת עלייה", הוא מספר. "כשאבי נפטר, חבר שלי, שהספיד אותו, סיפר איך אבי נהג ללכת, כשהוא נושא על גבו מיטות לעולים, ואני צעדתי בעקבותיו עם סדינים. נראה שהנושא דבק בי עוד מאז".
את לימודיו התיכוניים העביר בביה"ס הריאלי בחיפה ובתום שירותו הצבאי בחיל המודיעין, היה מאבטח בשגרירות ישראל בלונדון במשך כשנתיים. כשחזר לישראל, סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומזרחנות, תואר שני במינהל עסקים ושנה במסלול הכשרה של בנק לאומי. משם פנה לקורס צוערים של משרד החוץ. בסיומו שהה במשך שלוש שנים בטורקיה ושנה בבון, בגרמניה. בשנת 1993 עבר להתגורר בניו יורק, כדובר הקונסוליה בניו יורק ואחראי על ההסברה. ואז, ביום האחרון לשהותו שם נפל דבר.
"באוגוסט 1997, כשעמדתי לעזוב את המלון בדרכי לישראל עם סיום תפקידי בקונסוליה בניו יורק, נתקלתי במקרה בסגן שר החוץ דאז, ד"ר יוסי ביילין", מספר מרק. "הוא שאל לאן מועדות פניי והשבתי שלישראל, לנהל מחלקה במשרד החוץ. באותו מעמד הוא סיפר ששני הפילנתרופים היהודים, צ'ארלס ברונפמן ומייקל שטיינהרדט, החליטו להשקיע בבדיקת הרעיון שלו, לעשות נפשות בקרב מנהיגים יהודיים בעולם, כך שיתאפשר לכל יהודי צעיר בעולם לבקר בישראל. ביילין תיאם לי איתם פגישה, שבסופה נשאלתי על ידם מתי אוכל להתחיל לעבוד במיזם הזה. השבתי מיד: 'מחר', וחזרתי לישראל. לאחר כחודשיים הם פנו אלי שוב באותה שאלה, ושוב הם קיבלו את אותה תשובה. הפעם התוכנית יצאה לפועל".
כך, ב-1 בינואר 1998, לפני 25 שנה, התחיל מרק את עבודתו כעובד הראשון של תגלית, בחדר קטן במשרד זמני בירושלים, כמנהל התפעול של פרויקט ההקמה ומנהל השיווק. ב-2008 התמנה למנכ"ל. חלק מהאג'נדה שלו היא לזכור שאין הצלחה בטווח הקצר בלי חזון לטווח הארוך.
7 מיליארד שקל תוספת למשק
לפי הנתונים, עד היום השתתפו בתגלית מעל ל-800,000 צעירים מכ-70 מדינות, מתוכם כ-115,000 ישראלים. הצעירים היהודים מסיירים בישראל במשך 10 ימים, עם חיילים וסטודנטים ישראלים. חלק מהסיורים מתקיים בפריפריה, בעוטף עזה, בירושלים ובנגב. יש לציין, שהפעילות הזו הוסיפה למשק הישראלי במהלך השנים כ-7 מיליארד שקל.
"המטרה היא לחזק כך את הזהות היהודית של אותם צעירים ואת הקשר והזיקה שלהם למדינת ישראל ולישראלים", מסביר מרק. "באוטובוסים מתקיים המפגש הראשון של הצעירים היהודים עם המדינה, והם מבינים שחלק מהמהות היהודית שלהם קשורה בישראל, כשהכוונה ליהדות כקבוצה אתנית ולאו דווקא דתית. חלק גדול מצעירים אלו הופכים שגרירים של ישראל, כשהם חוזרים למדינותיהם, ולא רק בפן הפוליטי. חלקם נשארים בישראל ומשרתים בצה"ל, חלקם מקימים משפחות בישראל. תומכיו הרבים של פרויקט תגלית רואים בו שילוב אידיאלי בין הבטחת עתיד העם היהודי ותמיכה במדינת ישראל באופן אסטרטגי וכלכלי".
אנחנו נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה מבחינת התדמית שלנו בעולם, שבסופו של דבר מקטינה את התרומות או ההשקעות בישראל. יתרה מכך, המהפכה המשפטית המתוכננת פה גוררת אחריה הוצאת כספים של חברות גדולות או הודעה שלהן שלא ישקיעו בישראל. כמה קשה ליחצ"ן את ישראל בימים אלו?
"גם אז וגם היום התפיסה שלי והתוכנית שלי זהות. צריך לדאוג שכמה שיותר יגיעו לבקר ולראות את מדינת ישראל. קל לקבוע דעה על אדם או על מקום שלא ביקרת בו, על אחת כמה וכמה על מדינה, ובמקרים רבים אין קשר בין מה שקורה בשטח למי שמדווח, שאינו נמצא בו. ראיתי ואני רואה את ההבדל העצום בין איך מדברים על ישראל לפני שמגיעים אליה לבין אחרי שמבקרים בה".
מרק מספר על שיתופי פעולה שעורכת תגלית, כדי לעמוד ביעדיה בזמנים לא פשוטים של ירידה בהיקף התרומות. כך למשל, ביחד עם רשות החדשנות סייעה תגלית לתעשיית ההייטק, בזמן שחסרו פה מתכנתים. לישראל הובאו צעירים מארה"ב וקנדה, מרוסיה ואוקראינה וממדינות נוספות, שהועסקו בזאת. שיתוף פעולה נוסף נוצר עם ארגון Onward במסגרתו מגיעים לישראל מתמחים, שמועסקים בחברות הייטק, בהדרכה במוזיאונים ועוד. "אנחנו מוצאים דרכים להגשים את היעד, שכל יהודי בעולם ירגיש שישראל היא הבית שלו".
רובם של הצעירים חוזרים למדינותיהם ונשארים שם.
"נכון, בתום הביקור או התקופה של העבודה פה, הצעירים מחליטים אם הם רוצים להמשיך לעבוד פה או לחזור לחו"ל ולהמשיך להיות שם שגרירים של המדינה, וכל החלטה שלהם טובה לנו. בסוף, השאיפה היא שכל משתתף של תגלית יהיה שותף בבניית עתיד חזק לעם היהודי".
4 צפייה בגלריה
"עשרות אלפי שגרירים נאמנים של מדינת ישראל". עם קבוצת תגלית מברזיל
(צילום: באדיבות תגלית)
"הצלחנו לא להיות משויכים לימין או לשמאל"
מרק מוסיף, כי "אין ספק, שבלי תגלית לא הייתה קהילה יהודית אורתודוכסית בארה"ב ובעולם באותו סדר גודל, ולא היו ארגונים יהודים חזקים בעולם. בלי ארגונים יהודים בארה"ב, היחס של ארה"ב לישראל יהיה יותר חלש ויותר מרוחק, ונרגיש את זה מיידית ביכולות של ישראל להגן על עצמה. תגלית זה כמו צה"ל בעולם. משם צומחים האנשים, שבשלב מאוחר יותר בחייהם תורמים לישראל. בסקרים שערכנו נמצא, כי 63% מבוגרי תגלית מרגישים מחויבות גדולה למדינת ישראל, לעומת 37% מקרב היהודים שלא השתתפו בתוכנית, זה הבדל עצום, שיוצר סיור בן עשרה ימים בלבד. כך תגלית מייצרת עשרות אלפי שגרירים נאמנים של מדינת ישראל, שממשיכים ותומכים בה לאורך חייהם ומהווים עוגן אסטרטגי של מדינת ישראל".
כמה אתם מטיפים לצעירים שמגיעים לעשות עלייה?
"בכלל לא. תגלית לא קמה כדי לעודד עלייה לישראל. יש עלייה כתוצאה, אבל לא כתוצאה מהטפה. עבורנו חשוב הקשר שנוצר בין הצעירים היהודים לישראלים, והקשר נמשך במספר עצום של קבוצות ווטסאפ ואינסטגרם ושיח ברשתות החברתיות. תגלית לא מטיפה לימין או לשמאל, לא מטיפה לדתי ולא ללא דתי. אנחנו משתדלים להראות את ישראל בצורה הכי לא פוליטית שאפשר. אני שמח לראות שעד עכשיו הצלחנו להעביר את האג'נדה הזו. אני יודע, שהתורמים שלנו באמת מאמינים לנו, ויודע, שלמרות מהמורות כמעט אינסופיות, לא נכשלנו עד היום בנושא שמשייך אותנו לימין או לשמאל. איך עברנו את זה? אני באמת לא יודע, אבל עובדה שהצלחנו להישאר א-פוליטיים מכל הצדדים. אני מקווה שיהיה לנו מספיק שכל להמשיך לעשות זאת גם בעתיד. בסופו של יום, עם ישראל ומדינת ישראל יותר חשובים מהפוליטיקה".
תקופות קשות כגון אלו מורידות או מעלות מוטיבציה למי שנמצא בארגון כבר 25 שנה?
"לגמרי מעלות. בכלל, מבחינת האנרגיה שלי, אני מרגיש כמי שרק מתחיל. ככל שהאתגרים יותר צומחים, האנרגיה צומחת איתם. אני רואה אינסוף אפשרויות שתגלית תיגע בנקודות עניין אטרקטיביות. למשל, אחת התוכניות היא להיכנס לנושא הקיימות, נושא של ישראל המודרנית. אנחנו שונים מגורמי תיירות אחרים, בוודאי בכך, שלפחות חצי מהכסף שלנו מושקע בפריפריה, ונמשיך בכך. נמשיך להביא את הצעירים למקומות שלא זוכים לקבל תיירים, כדוגמת עוטף עזה והר הנגב. אנחנו לא שוכחים שישראל זה לא רק ירושלים ות"א, אלא גם כל מה שנמצא מדרום לבאר שבע וצפונה לחיפה. כך גם הצעירים מתחברים לפריפריה וגם מאות משפחות מתפרנסות מהשרשרת שיוצרת תגלית".
