בשנת 2021 שונו שני סעיפים חשובים בחוק האזרחות הגרמני, המאפשרים היום לנרדפים ניצולי שואה וצאצאיהם לקבל דרכון גרמני. מדובר על צעד חסר תקדים שכבר מעורר ביקוש רב בקרב צאצאי נרדפים שחיו בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. זוהי הזדמנות עבור צאצאי מי שחיו בגרמניה בשנים 1945-1933 ושאזרחותם הגרמנית נשללה מהם עם עליית השלטון הנאצי, או שבקשתם לאזרחות נדחתה ממניעים אנטישמיים. דרכון גרמני הוא מהווה כרטיס כניסה למדינות האיחוד האירופי. הוא מקנה לאוחזים בו הזדמנות ללמוד, לעבוד ולחיות באחת ממדינות אירופה כולל קבלת הטבות מיוחדות בתחום הלימודים והתעסוקה.
יהודים רבים ממזרח אירופה (אוסטיודן) נמלטו לגרמניה מאימת הפוגרומים והאנטישמיות לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה. הם הגיעו מאזורים ברוסיה, פולין, אוקראינה ועוד. הם התווספו ליהודים אחרים שהגיעו לגרמניה כדי לשפר את רמת חייהם. חלקם קיבלו מעמד תושב, אישור שהייה כזה או אחר או היו כלל ללא מעמד בגרמניה וחסרי אזרחות.
בעקבות הרפורמה החדשה, הרושם הוא שממשלת גרמניה מבצעת מעין תיקון עוול היסטורי עם היהודים שחיו בה במעמד של תושבים או נטולי אזרחות. סעיף 15 החדש לחוק האזרחות, שנחקק באוגוסט לפני שנתיים, מקל על קבלת דרכון לניצולי השואה שחיו בגרמניה ולצאצאיהם. זו זכות שעד כה הוענקה רק לצאצאים של מי שהיה אזרח גרמניה.
הסעיף קובע כי יהודים שחיו בגרמניה לפרק זמן לפני 1933, כלומר שהספיקו לבסס את חייהם בגרמניה (הדוגמאות לכך: לימוד בבית ספר, רכישת מקצוע, לימודים גבוהים, עבודה במקום מסודר, הקמת עסק וכו') ונשארו לאחר מכן – זכאים עם צאצאיהם להגיש בקשה לקבלת דרכון גרמני באמצעות המסמכים הרלבנטיים.
הרחבת סעיף 116
הרחבת תת סעיף 116 לחוק האזרחות הגרמני ביטלה את האפליה המגדרית שהייתה נהוגה במשך שנים, שקבעה כי אזרחות ליהודים ניצולי שואה שחיו בגרמניה תהיה מבוססת על אזרחות של הגברים במשפחה. עתה הורחב החוק והוא קובע כי גם צאצאי נשים ניצולות שואה זכאים להגיש הצהרה.
בנוסף הוכנסו ב-2021 השינויים הבאים: זכאות לדרכון גם עבור ילדים שנולדו בנישואין לאחר 1953 לאימהות יהודיות גרמניות שאזרחותן הגרמנית נשללה מהן ובעליהן היו בעלי אזרחות זרה. בקשה לדרכון יכולים להגיש מעתה גם ילדים שנולדו מחוץ לנישואין לפני 1 ביולי 1993 לאבות גרמנים שנשללה אזרחותם, ואשר אימותיהן היו בעלות אזרחות זרה.
שינויים אלה מהווים בשורה של ממש למעוניינים בדרכון גרמני ובמקביל אליהם הוסרו תקנות מסוימות, במהלך ההופך את הבקשה לדרכון קלה וברת השגה:
- לא נדרש ויתור על אזרחות נוספת לצורך קבלת אזרחות גרמנית.
- גם מועמדים ששירתו או משרתים בצה"ל, רשאים להגיש בקשה לאזרחות.
- גם מועמדים שאחזו במשרות ציבוריות בישראל או בחו"ל יכולים לעבוד בתפקיד ממשלתי בגרמניה.
- אין הגבלה בין דורית על מבקשי האזרחות לרבות ילדים, נכדים ונינים וגם דור חמישי מבעלי האזרחות המקורית רשאים להגיש בקשה
- צאצאי ניצולי שואה וילדיהם זכאים לאזרחות גרמנית, גם אם הוריהם לא התאזרחו.
למרות ההקלות החדשות, תהליך התאזרחות הוא סבוך ומורכב ומלווה בהרבה מאוד בירוקרטיה. על פי טיוטת החקירה שהתפרסמה על ידי משרד הפנים בגרמניה, במקרים מסוימים זמני ההמתנה לקבלת האזרחות התקצרו משמונה שנים לחמש בלבד. התהליך עבור יהודים נרדפי הנאצים שונה מתהליך אזרחות רגיל. טווח הזמן שונה וגם הבקשה חייבת להיות איכותית כולל כל המסמכים והעדויות הנחוצות כדי לקבל את האזרחות.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד מיכאל דקר ממשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי ורוזנברג, עוסק בדיני הגירה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין