שנה למלחמת "חרבות ברזל": ההייטק הישראלי מפגין חוסן, אולם הצמיחה העקבית שנרשמה בתעסוקה בעשור האחרון נעצרה. כך עולה מדוח עדכני מיוחד של רשות החדשנות על מצב הענף, שנה אחרי אירועי 7 באוקטובר. אף שמבחינת גיוסי ההון הנתונים דומים לאלה של התקופה המקבילה אשתקד, בתחום התעסוקה וגיוס העובדים החדשים ניכר קיפאון מדאיג בצמיחה.
מהדוח עולה כי בעוד ענף הטכנולוגיה בעולם נמצא בסימן ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, ישראל סובלת בשנתיים האחרונות מסטגנציה מדאיגה בתחום התעסוקה בענף – כלומר לא נרשמה עלייה במספר העובדים. מאז 2022 חלה עצירה כמעט מוחלטת בעלייה במספר המועסקים, והוא נותר סביב 400 אלף עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שיעור שגם הוא הפסיק לצמוח).
המצב הזה מהווה בעיה מהותית לכלכלה הישראלית, שכן תרומתם של עובדי ההייטק להכנסות המדינה ממיסים היא משמעותית. רשות החדשנות מתריעה כי אם לא יחול שינוי לטובה בתעסוקה, יש לצפות לפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים דווקא בתקופה שבה הגירעון הולך ומעמיק.
עם זאת, במונחי גיוסי ההון, מרכז החדשנות הישראלי לא נפגע מהמלחמה, והוא עדיין השלישי בעולם אחרי עמק הסיליקון וניו יורק: גיוסי ההון בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 דומים לתקופה המקבילה בשנה הקודמת – קרוב ל-9 מיליארד דולר. למרות המצב הביטחוני, ישראל נותרה מוקד משיכה משמעותי להשקעות זרות.
פערי השכר ממשיכים לגדול
ההייטק הוא אחד הענפים המשמעותיים ביותר לכלכלת ישראל, והוא מהווה יותר ממחצית היצוא הישראלי, כשליש מכלל הכנסות המדינה (ממסי הכנסה של שכירים) וכחמישית מהתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, מחברי הדוח מזהירים כי הענף מצוי בתקופה קריטית, המאופיינת בסיכון מוגבר ובאי-ודאות גוברת, עם השפעות על המשק הישראלי כולו.
נתון נוסף שנחשף בדוח הוא כי יותר ממחצית המועסקים בענף ההייטק בששת החודשים האחרונים היו בתפקידי מחקר ופיתוח, ואילו מספר העובדים בתפקידי מוצר ובתפקידים התומכים בפיתוח ובתפעול העסקי ירד. המשמעות הישירה של הירידה הזו היא צמצום הזדמנויות העבודה בהייטק למי שאינם בעלי תפקידים טכנולוגיים. בד בבד, השכר בהייטק דווקא ממשיך לעלות, והפער מול שאר המשק ממשיך להתרחב. השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 היה כ-31.5 אלף שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק.
ריכוז השקעות דווקא בחברות בוגרות, בעיקר בסייבר
מגמה מדאיגה נוספת היא ריכוז השקעות דווקא בחברות בוגרות, ובעיקר בתחומי הסייבר. כמעט 60% מההשקעות שנעשו בתקופת המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים (מעל 50 מיליון דולר), בעיקר בחברות מבוססות. תחום הסייבר הפך דומיננטי במיוחד וריכז כ-35% מסך ההשקעות בתקופה זו, כפול מהשנים הקודמות.
הנתונים הללו מעידים על ההצלחה של תחום הסייבר בישראל, אך גם מדגישים את הסיכון הטמון בצמצום ההשקעות בסטארטאפים צעירים ובתחומים נוספים, שעלול לפגוע בפיתוחים חדשניים ולצמצם את צמיחתן של חברות חדשות, שמהוות את הבסיס לחדשנות העתידית של ישראל.
בעקבות ממצאי הדוח ממליצה רשות החדשנות בין השאר על הגדלת ההשקעות הממשלתיות בהייטק, במיוחד בסטארטאפים צעירים, בחברות בשלבי צמיחה מוקדמים ובתחומי טכנולוגיה שבהם זמינות ההון הפרטי נמוכה. "העצירה בתעסוקה היא סימן אזהרה ברור", אומר יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל. "תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, וזהו איתות ברור לכך שהצמיחה העסקית של חברות ההייטק מתבצעת מחוץ לישראל. אם תהליך זה יימשך, הוא יביא לפגיעה בצמיחה הכלכלית, והדבר ישפיע גם על ההזדמנויות של אנשים העובדים ב'תפקידי מעטפת' להשתלב במגזר הייטק".
דרור ביןצילום: רד תקשורתמנכ"ל רשות החדשנות דרור בין התייחס אף הוא לנתונים המדאיגים, והדגיש את חשיבותם של הסטארטאפים ואת חשיבותה של התמיכה הממשלתית בענף. "כדי להבטיח שההייטק יחזור לתוואי הצמיחה המהירה שלו, עלינו לוודא שההשקעות זורמות לא רק לחברות הגדולות יותר ובסייבר, אלא גם לסטארטאפים צעירים, לחברות בשלבי צמיחה מוקדמים ולכלל תחומי הטכנולוגיה", אמר בין. "אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הגדלת ההשקעה הממשלתית בהייטק גם בשנים הבאות, כפי שנעשה ב-2024".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה בעקבות הדוח את איתנותו של ההייטק הישראלי, אך הוסיפה כי על הממשלה לוודא את המשך הצמיחה של הענף. "הדוח מוכיח כי ההייטק הישראלי ממשיך להוות עמוד תווך יציב, חרף המלחמה", אמרה גמליאל. "עם זאת, זה לא מספיק רק להישאר יציבים. אנחנו חייבים לחתור לשגשוג וצמיחה, במיוחד לנוכח התחרות הגלובלית".
