במסגרת המלחמה באינפלציה המשתוללת, הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב, או "הפד") הודיע אמש (ד') על העלאה נוספת של שיעור הריבית הבסיסי במדינה ב-0.75% - העלייה החדה ביותר מאז שנת 1994. בכך, שיעור הריבית הבסיסי בארה"ב עומד כעת על 1.5%-1.75% ולפי התחזיות צפוי לעלות לטווח של 3.25%-3.5% עד סוף שנת 2022.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפד בחר אמש בהעלאת ריבית חדה במיוחד בניסיון להתמודד כאמור עם שיעור האינפלציה שהגיע ביום שישי האחרון לעלייה שנתית של 8.6% - שיא של 41 שנה. אולם, להעלאת ריבית חדה יש סכנה אחרת, ואולי אף גדולה יותר מאינפלציה, והיא מיתון.
העלאת הריבית, אשר משמעותה למעשה "התייקרות הכסף", נועדה להפחית את הצריכה. ברגע שההלוואות מתייקרות למשל, אנשים צורכים פחות, דבר שצפוי להאט את עליות המחירים ואולי אף להפחיתם.
מצד שני, מהלך חד ומהיר של העלאות ריבית - כמו זה שאנו רואים בתקופה האחרונה בארה"ב - עלול להוביל לתוצאה אחרת. מיתון פירושו תקופה של פעילות כלכלית מואטת במשק ולצד ירידות מחירים, הוא גורר עימו פעמים רבות צמצום של הייצור ושל המסחר ובשל כך גם ירידה בתעסוקה ופיטורי עובדים.
כאשר מיתון נמשך תקופה ארוכה הוא עלול להוביל למשבר כלכלי חמור אף יותר שכולל אבטלה רחבה, פשיטות רגל של עסקים וכיוצא בזה.
כיצד הגיבו השווקים להחלטה?
היסטורית, העלאת שיעור הריבית הבסיסי במשק משמעותה ירידה בשוקי המניות. הסיבה לכך היא שהשפעת הריבית על שוק ההון דומה להשפעתה על הצרכנים - הם קונים פחות. בנוסף, בסביבה בה הריבית במשק גבוהה, חלק מהמשקיעים בוחרים להעביר את הכספים שלהם ממניות להשקעות אחרות שמבוססות ריבית - כמו פיקדונות למשל.
יחד עם זאת, נראה כי גם הפעם, בדומה להעלאת הריבית הראשונה של הפד השנה בחודש מרץ האחרון, השווקים הגיבו דווקא בעליות שערים. בנעילה אמש בניו יורק מדד נאסד"ק עלה ב-2.5%, דאו ג'ונס עלה ב-1% ו-S&P 500 ב-1.46%.
אחת התשובות האפשריות לשאלה מדוע השווקים הגיבו בחיוב להודעה, היא שהחשש מהעלאת הריבית כבר גולם בירידות החדות במחירי המניות שנרשמו בימים שקדמו להחלטה עצמה. כך, בשבוע שקדם להחלטה איבד נאסד"ק 11%, דאו ג'ונס ירד ב-8.5% ו-S&P 500 ב-10%.
צפו: שוק המניות נפל ואיתו גם הביטקוין שצנח ל-20 אלף דולר
(צילום: נויל האריס)
סיבה אפשרית נוספת לעליות השערים שנרשמו אתמול היא הוודאות שנוצרה כאשר הפד אכן העלה את הריבית ואותת שהוא מתכוון להמשיך להילחם באינפלציה הגואה. שכן, אחד הדברים שהכי משפיעים לרעה על השווקים הוא חוסר הוודאות של המשקיעים, וייתכן כי עצם ההחלטה - לכאן או לכאן - סייעה לקידום המגמה החיובית.
מה המשמעות של מיתון על השווקים?
באופן שאולי יפתיע חלק מהאנשים, מיתון אינו בהכרח משפיע לרעה על שוקי ההון, לפחות לא לאורך זמן. למעשה, אם מתייחסים למיתון לפי הגדרתו "היבשה": שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ"ג - בכל תקופות המיתון מאז שנת 1945 מדד S&P 500, המייצג את ביצועי המניות של 500 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בארה"ב, דווקא עלה בכ-1% בממוצע.
הסיבה העיקרית המיוחסת לכך היא שלרוב, שוקי ההון מציגים את סימני המיתון לפני שהוא מתחיל וכך גם מציגים את סימני ההתאוששות מהמיתון טרם הוא נגמר. כלומר, "הרע ביותר" מסתיים לרוב בשוק המניות לפני שהוא נגמר עבור שאר הכלכלה.
כך, לפי נתוני חברת ניתוח הנתונים CFRA שפורסמו בפורבס, כמעט בכל מיתון באותה תקופה מדד S&P 500 מגיע לשיא חיובי כשבעה חודשים לפני תחילת המיתון ומפסיק את תקופת הירידות החדות כארבעה חודשים לפני סופו של המיתון.
יחד עם זאת, בארבע תקופות המיתון האחרונות שנרשמו מאז שנת 1990, מדד S&P 500 ירד בכ-8.8% בממוצע בשנה. כך למשל, במהלך המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008 נפל המדד בכמעט 40% ובשנה שלאחר מכן הצליח "להתאושש" רק בכ-23.5%.
מנגד, בתקופת המיתון האחרונה שנרשמה בין החודשים פברואר 2020 לאפריל 2020 - עם פרוץ מגפת הקורונה והכניסה של מדינות רבות לסגרים נוקשים במיוחד - מדד S&P 500 עלה ב-16.3% בחישוב שנתי ובשנה שלאחר מכן, 2021, זינק בכ-27%.
