גם הכלכלנים והאנליסטים הפסימיסטים ביותר הופתעו הערב. למדד יולי שזינק בשיעור גבוה של 0.6% בחודש קייצי שבדרך כלל יש בו מדדים נמוכים יחסית הם לא ציפו.
בתוך דקות הפכה ההפתעה לדאגה אמיתית. שלושה ימים אחרי הורדת דירוג האשראי, שבוע אחרי שהתברר שהגירעון זינק וימים ספורים אחרי שנודע שגם אם יכינו בסוף בזמן תקציב מדינה לשנת 2025 הוא יחסר חוק הסדרים ורפורמות דחופות - בא המדד עם העלייה המשמעותית והבהיר לכל מי שטרם עיכל זאת שהכלכלה הישראלית מצויה כבר במדרון חלקלק שעלול להוביל למשבר בדומה לזה שחווינו לפני 50 שנה, בעשור האבוד לאחר מלחמת יום הכיפורים.
ומדוע אנו קרובים לכאוס כזה? כיוון שהנתונים 10 חודשים אחרי השבעה באוקטובר מזכירים את הימים שאחרי אותה מלחמה קשה: הגירעון התקציבי עצום ורב, ההשקעות במשק ובחברות הישראליות פוחתות, המשקיעים הזרים כבר הוציאו 50 מיליארד שקל מהבורסה בת"א, האינפלציה מרימה ראש, מחירי הדירות מזנקים שוב, המטבע הישראלי מאבד מערכו מול המטבעות הזרים ורק דבר אחד, מהותי מאוד, שונה תכלית השינוי ממה שהתרחש בשנים 1973 ו-1974: אז ממשלת ישראל גיבשה בתוך שנה ארבע תוכניות חירום כלכליות, בניסיון לחלץ את המשק מהצרות שהוא נקלע לתוכן. לפחות חלקן הצליחו, למשל בהפחתת הגירעון אף כי הציבור חווה גזירות לא קלות של העלאות מיסים וקיצוצים כואבים בתקציבי משרדי הממשלה. ב-2024 ממשלת ישראל פשוט לא נכנסה לאירוע ואפשר להכריז על בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' כנעדרים. בינתיים הם רק מקפיאים את דיוני התקציב ומפרסמים הודעות הרגעה דמיוניות שתכף דירוג האשראי של ישראל יחזור לעלות למרות שתחזית שלוש חברות הדירוג היא דווקא שלילית, דהיינו שהדירוג צפוי חלילה לרדת עוד.
כישלון ממשלת ישראל בתחום הכלכלי הופך לעובדה, כפי שמעידים בפני כתבי הכלכלה כמעט כל בכירי המשק. הדאגה נשמעת גם בחדרי ההתייעצויות בבנק ישראל, בקרב חברי דירקטוריונים של החברות הגדולות בישראל ואצל בכירי משרד האוצר לשעבר לצד ראשי ענף ההייטק.
הכל מתריעים - ובממשלה יושבים שרים שחלקם לא מבינים את גודל הסכנה ואחרים בטוחים שבעזרת השם נפגין ניצחון מוחלט גם בכלכלה.
"חייבים תוכנית דחופה לחודשיים הבאים - לא לשנתיים הבאות"
במצב הנוכחי דומה שאפילו המבוגר האחראי, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, כבר מאבד את הסבלנות. לאחרונה שותף בדיון הזוי שנועד כביכול להתחיל בגיבוש התקציב החדש, עם ראש הממשלה ושר האוצר. הצילום מהאירוע שנמשך 40 דקות הראה שולחן ריק, ללא שום מצגת, טבלה, או שרטוט של דף עם תוכניות, כפי שנתניהו תמיד אהב להציג. פני המשתתפים נראו עגמומיות. תקציב מדינה לא גובש בדיון הזה. אולם, מישהו כביכול מטעם ראש הממשלה כבר הדליף השבוע שאולי יגובש דווקא תקציב דו-שנתי. גורם בכיר מאוד שפוגש את ראש הממשלה מדי יום נידב לנו במקביל מידע כי "ראש הממשלה טרם החליט משהו בנושא התקציב".
בכירי משרד האוצר וראשי המשק ששמעו על הרעיון של תקציב דו-שנתי הגיבו בתדהמה: בימי אי ודאות, בימי מלחמה ב-2024 הדבר האחרון שנכון לעשות הוא לתכנן תקציב גם לשנת 2026.
אחד הבכירים ביותר במשרד האוצר אמר לנו: "מה שצריך לתכנן זאת תוכנית דחופה לחודשיים הבאים ובוודאי לא לשנתיים הבאות". וזאת כל התורה על רגל אחת. אם הממשלה לא תיצור בקרוב תוכנית חירום לחילוץ המשק מהצרות שרק מתגברות בו בשבועות הקרובים יורידו שתי חברות הדירוג הגדולות בעולם את דירוגה של ישראל פעם נוספת.
ביום ראשון יפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני המשק לרבעון השני של השנה. הם לא יהיו טובים ואולי ימריצו את נתניהו וסמוטריץ' לכנס לראשונה מזה חודשים ישיבת ממשלה שבה יוכרז על תוכנית חירום כלכלית. מילת המפתח לדאבוננו היא - אולי. במצב הפוליטי הנוכחי, ועוד לפני שידוע אם וכיצד יפעלו איראן והחיזבאללה בימים הקרובים, קשה להניח שהממשלה תעז לגבש תוכנית כמו אחת מהארבע שעליהן הכריזה ממשלת ישראל בשנה שאחרי מלחמת יום הכיפורים.
