כשנמרוד שפירא בר אור היה בן 7 הוא טבע בבריכה. דודו, הוא מספר, משה אותו מהמים והציל את חייו. באותו זמן, לא הוא ולא אף אחד אחר סביבו העלה בדעתו שיהיה זה דווקא הוא שיהפוך לשחיין ויהיה לאלוף ושיאן ישראלי. במשך שנותיו כשחיין, שפירא בר אור ייצג את ישראל באולימפיאדות בייג'ינג 2008 ולונדון 2012, ובשלוש אליפויות עולם.
היום, בגיל 36, הוא כמעט ולא שוחה. הוא איש עסקים מצליח, שבנה בארה"ב, שבה התגורר ב-18 השנים האחרונות, אימפריה של בריכות ללימוד שחייה. בראיון מיוחד, בעודו עושה את צעדיו הראשונים בישראל כאיש עסקים לאחר ששב עם רעייתו, קריסטינה צ'רנישב, גם אלופה ושיאנית ישראל בשחייה, הוא מספר על הדרך הלא פשוטה שעבר כדי להגיע למקום שבו הוא נמצא.
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור
שפירא בר אור
שפירא בר אור
(צילום: תומר אבני)
"התחברתי לשחייה כילד צעיר וכאוב, לאחר שהוריי התגרשו", הוא מספר. "בריכה עבורי הייתה מפלט - מקום להוצאת האגרסיה. עשיתי לעצמי טיפול נפשי פעמיים ביום, שעתיים בכל פעם. למים יש מנגנון מדהים. כשאתה נכנס אליהם אתה מתנתק מכל הרעשים ונכנס לפוקוס. כמי שגם מאובחן עם בעיית קשב וריכוז קשה, בתוך המים היה לי דף לבן חלק".

"זה לא היה קל, אבל סימנתי מטרה"

הקריירה הספורטיבית הבינלאומית שלו החלה לנסוק כשהגיע לארה"ב ב-2007, והחל ללמוד ולשחות בתיכון. "הגעתי לארה"ב בעקבות השחייה. קיבלתי תמיכה ומלגה מהוועד האולימפי הישראלי, איגוד השחייה והאגודה שלי. לא היה קל לנער צעיר להיות במרחק של כ-16 שעות טיסה מהמשפחה שלו, להתאקלם במקום עם שפה חדשה ועם צורת אימון חדשה. אבל סימנתי מטרה".
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור
שפירא בר אור
נמרוד שפירא בר אור. התגורר 18 שנים בארה"ב
(צילום: חסר)
בשנה הזו זכה שפירא בר אור באליפויות, ואף נבחר לשחיין השנה (2007) של פלורידה. שנה לאחר מכן החל ללמוד ולהתאמן באוניברסיטת אריזונה, וגם שם הגיע להישגים ולתארים משמעותיים. באותה השנה, 2008, כשבוע לפני פתיחת האולימפיאדה, צורף לסגל האולימפי של ישראל. במשחקים עצמם הוא הגיע על לחצי הגמר. "כחודש לפני האולימפיאדה נתפס אחד השחיינים האולימפיים על סמים. ביטלו את השתתפותו, התקשרו אליי ושאלו אם ארצה להצטרף, מה שהיה כמעט בלתי אפשרי. המאמן המדהים שלי אז, מנו מאי, הכין אותי לתחרות בתוך יומיים, שזכייה בה הייתה מסדרת לי כרטיס כניסה לאולימפיאדה. אמנם שחיתי משחה מדהים של פעם בחיים, כדי להגשים את החלום, אבל הייתי רחוק מהרף בעשירית השנייה.
"כך גם היה בתחרות אליפות ישראל, שהתקיימה כשבועיים לפני האולימפיאדה. הודיעו לי שהלך החלום, שלא הגעתי לקריטריון. קיבלתי את זה ויצאתי לחופשה מהשחייה, הייתי כבר אז דג מחוץ למים. שלושה ימים לפני האולימפיאדה התקשרו והודיעו לי שהמלחמות שעשו בשבילי, כאן בישראל, עזרו. עליתי מיד על הטיסה לבייג'ינג. לאוניד אמר לי 'הגעת במזל, רק תשחה ותהנה'. המשפט הכניס בי אש מטורפת. אני הגעתי במזל? עבדתי מאוד קשה כדי להגיע למקום הזה. נתתי את הנשמה ועשיתי, מבחינתי, את מה שנחשב לבלתי יאומן. הפתעתי את כולם עם שיא ישראלי חדש ב-200 מטר חופשי ועם מקום בחצי גמר".

"העולם העסקי יותר אובססיבי מעולם הספורט"

מתי ולמה החלטת לפרוש מהשחייה? "זה קרה באחת התחרויות ב-2013. סיימתי את המקצה, נגעתי בקיר, ובאותו רגע הבנתי שסיימתי את חלקי בשחייה התחרותית. האש והדרייב שלי כבו. בהתחלה הרגשתי אבוד. לא ידעתי מה יחליף את האובססיה והאהבה שלי לשחייה. באותו זמן היו לי 480 דולר בחשבון הבנק ולא הייתה לי ויזה. עד היום, התמונה של הסכום שהיה לי בבנק באותו זמן תלויה אצלי על הקיר במשרד בארצות הברית. לזכור מה נתן לי מוטיבציה באותו זמן להוכיח את עצמי ולמצוא פתרונות, וגם שלא אשכח לעולם עם מה התחלתי ומהיכן הגעתי".
אתה עדיין שוחה? "כמעט ולא, אבל אני עושה הרבה סאונות. זה מסייע לי באותו אפקט של שקט".
לאחר שעזב את עולם השחייה, עבר להתגורר במישיגן, והקים שם בית ספר לשחייה ונבחרת שחייה, AQUA CLUB, שרשומים באיגוד השחייה האמריקני. בהמשך פתח רשת שכוללת בתי ספר ללימוד שחייה באותה מתכונת גם בפלורידה, ובמקביל רכש נכסי נדל"ן. "כשנכנסתי לעולם העסקי הבנתי שהוא אף יותר אובססיבי וממכר מעולם הספורט".
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור וצ'רנישב
שפירא בר אור וצ'רנישב
שפירא בר אור וצ'רנישב
(צילום: תומר אבני)
מתי נכנס בך ה"ג'וק" של העסקים? "בגיל 7", הוא צוחק ומרצין באותו רגע. "לסבים שלי היו עסקים, להוריי היה עסק במושב. שמעתי את הסיפורים, חוויתי את ההצלחות ואת הכשלונות, ובתוכי ידעתי שאהיה איש עסקים. בגיל הזה החלטתי לגדל גורים של עכברים וחולדות ולמכור אותם יחסית בזול. מהרווחים קניתי את המחשב הראשון שלי. בתיכון גם מכרתי ספרים. תמיד חיפשתי מה לעשות מהמקום העסקי והיזמי. תמיד גם נחשבתי לטיפוס שורד. הייתי חייב לעבוד, כי אמנם קיבלתי מלגות מלאות ללימודים ולשחייה, אבל לא הייתה לי שם משפחה שתעזור לי כלכלית. בסיום האוניברסיטה פגשתי את אשתו של המאמן שלי באריזונה, שהייתה לה אקדמיה קטנה לשחייה. התלהבתי מהחיבור של המים עם העולם העסקי".
מה משותף לספורט ולעסקים? "תראי, שחיין אולימפי מתאמן לאולימפיאדה במשך ארבע שנים. הוא נחוש, ממוקד ומנסה להגיע למטרה בטווח רחוק מאוד. כך אני רואה את העסקים שלי. ידעתי שייקח זמן, אבל המטרה הייתה ברורה: 100 עובדים, כמה בריכות, שיטת לימוד מיוחדת. בניתי לעצמי תוכנית אימונים אולימפית בתוך העסקים".

"כשראיתי אותה ידעתי שתחושות הבטן שלי היו נכונות"

אתה נשוי לקריסטינה, גם היא בעבר שחיינית נבחרת ישראל, היום שותפתך לעסקים. "קריסטינה, שעלתה לישראל בגיל שנתיים מאוזבקיסטן, היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הכרנו בבריכה בווינגייט לפני שיצאנו לאליפות אירופה לנוער. היא הייתה בת 14 ואני הייתי בן 17. עד היום היא לא מאמינה לי כשאני אומר שהתאהבתי בה בפעם הראשונה שראיתי אותה יושבת שם ליד השולחן. במשך השנים הייתה לנו כימיה וחברות נהדרת. אני התברגתי ברגע האחרון לאולימפיאדה ב-2008, היא פספסה אותה בגלל 8 מאיות השנייה. שנינו למדנו במכללות בארה"ב, אבל במקומות שונים, אז הקשר די התנתק. שנינו גם היינו בזוגיות באותו זמן. אני הייתי נשוי פחות משנה לאחר קשר של ארבע שנים עם אישה מטקסס, וקריס היתה בזוגיות משלה. כשנתיים לאחר שהתגרשתי קריס חזרה לחיי. היא סיימה אז ללמוד באוניברסיטה בקליפורניה, ולי כבר היה עסק לשחייה. יום אחד, בזמן שהייתי בבית של חברים בפלורידה, היא התקשרה. גם עכשיו אני זוכר במדויק כל פרט מהשיחה".
מה היה שם? "השיחה הגיעה בזמן שצעדתי יחף על הדשא, כמו אותו נער מושבניק מפעם. היא סיפרה שיצאה בכאב מקשר רציני ושהיא מחפשת עבודה, ופנתה אליי כחבר. איך שהתחלנו לדבר כבר ידעתי שזהו, שאיתה אני מתחתן. הזמנתי אותה למישיגן לעבוד איתי. כשהיא באה הלסת נשמטה לי. ידעתי שתחושות הבטן היו נכונות. רק שלקח זמן עד שזה קרה".
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור בבייג'ינג
שפירא בר אור בבייג'ינג
שפירא בר אור באולימפיאדת בייג'ינג
(צילום: ראובן שוורץ)
למה? "כשקריס הגיעה למישיגן היא לא הייתה עדיין בנויה לקשר. עזרתי לה כחבר, ממקום של 'לא משנה מה יהיה בינינו'. אבל עמוק בלב ידעתי שאני מאוהב בה. לאט לאט הקשר התחזק וחזרנו להיות החברים הכי טובים. בשנים שעברו קריס שינתה אותי ואת ההתנהלות שלי בעסק, והפכה ליד ימיני. לאחר כשנתיים אמרתי לה שאני מבקש פגישה אחת על תקן דייט כדי לשתף אותה במה שאני מרגיש, אבל היא סירבה. אחרי כמה חודשים היא ביקשה שנצא לדייט. ישבנו ודיברנו כמעט חמש שעות, ופחות משנה לאחר מכן הצעתי לה נישואין. באוקטובר 2023 התחתנו, ובימים אלו אנחנו חוזרים לישראל".
אתם חוזרים לישראל באחת התקופות הקשות של המדינה. "בכל השנים שהתגוררתי בארצות הברית תמיד המטרה והחלום היו לחזור הביתה, לישראל. כל מה שקרה כאן חיזק עוד יותר את הצורך שלי לחזור לפה. איך אני יכול להיות באמריקה ולפתוח עוד בריכה ולעשות עוד עסקים כשיש לי חברים ומשפחה ואנשים שאני מרגיש שייך אליהם, כשהם שם ואני פה? לדעתי מוזר לראות את אלו שעוזבים את ישראל בגלל המצב או את אלו שלא רוצים לחזור לישראל בימים האלו.
"גדלתי במושב, רצתי יחף בשבילים, הרגשתי את הקהילתיות ואת השייכות. הגעתי לארצות הברית בגלל השחייה ונשארתי, אבל תחושת השייכות והזיקה לישראל לא עזבה אותי לרגע. ב-7 באוקטובר היה לי ברור שאני חוזר מיד. בתוך שבועיים הייתי בארץ והתחלתי בתהליכים לקראת שובנו לישראל".
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור באליפות ישראל בוינגייט
שפירא בר אור באליפות ישראל בוינגייט
שפירא בר אור בתקופתו כשחיין
(צילום: אורן אהרוני)

"אני חוזר לגור במושב, זו סגירת מעגל עבורי"

כאמור, הזוג שפירא בר אור חוזרים להתגורר בישראל לאחר שמכרו את העסק שלהם בארה"ב בעסק שמוערכת במיליוני דולרים. "בגלל חובת סודיות, לא אוכל לתת מידע על גודל העסקה", הוא אומר. "בנינו חמישה בתי ספר לשחייה, העסקנו יותר מ-100 עובדים, שירתנו אלפי משפחות מדי שבוע, לימדנו מעל מיליון שיעורי שחייה. הגשמתי את המטרות שסימנתי. את העסק התפעולי מכרנו לארגון גדול של בתי ספר לשחייה שנשלט בידי קרן השקעות של מורגן סטנלי. אבל הנדל"ן שעליו יושבים בתי הספר נשאר בבעלותנו. זו הייתה העסקה הכי גדולה בתחום, והיה מעניין להיות חלק מזה וללמוד מהתהליך".
6 צפייה בגלריה
שפירא בר אור
שפירא בר אור
שפירא בר אור
(צילום: אורן אהרוני)
איך התנהלה המכירה? "ב-2023 כמעט ומכרנו את העסק לאחת מקרנות ההשקעה הגדולות בארצות הברית. ברגע האחרון קלטתי שהעסקה לא טובה מספיק מבחינתי ומבחינת העסק. כמי שחושב מהראש אבל גם מהרגש, סירבתי למכירה והמשכתי את העסק. לא ידעתי אם אקבל שוב הצעה כמו שהם נתנו. בדיעבד, זו הייתה ההחלטה העסקית הכי טובה שעשיתי.
"בסוף הסכום שקיבלנו הכפיל את מה שהיינו אמורים לקבל בעסקה הראשונה. אני יכול לתת שקט למשפחה שלי לתקופה מאוד ארוכה. בינתיים הקמנו רשת לבתי ספר לשחייה FINtastic Swim Academy, כשחלק גדול מהעסק מתמקד בזכיינות ובייעוץ איך לפתוח ולפתח את המודל שלנו. יש לנו זכיין בפלורידה ויש זכיין פעיל באורלנדו, שם קנינו לאחרונה בניין בסכום של 3 מיליון דולר, שנמצא בשיפוצים וייפתח במאי השנה".
עד כמה שינה אותך הכסף? "ממש לא שינה. למרות שאני לא חייב לעבוד יום אחד בחיי, אני נוסע באוטו פשוט, חוזר לגור במושב, אני לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אני רק שמח שאני לא צריך לשרוד יותר עם 480 דולר בארנק".
מה התוכניות העסקיות לגבי ישראל? "ראשית, אנחנו מרגישים ברי מזל שהצלחנו לעשות את המעבר כדי לבנות פה בית ומשפחה, וכדי להיות חלק מהעשייה והבנייה של המדינה המיוחדת שלנו. הדרך לא תהיה קלה, אבל היא ברורה. עכשיו אנחנו מתגוררים ברמת גן ובונים את הבית שלנו באביגדור, סגירת מעגל עבורי. לגבי העסקים, נכנסתי לפורום אסקימוס, פורום עסקי של בכירי ובכירות במשק מ-40 תעשיות שונות, שמסייעים לי במעבר, ואני בודק את האפשרויות העסקיות".