בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שהעירייה תשלם 123 אלף שקל לבעלת נכס בעיר, בשל רשלנות שלה בשמירה על היתר בנייה לדירה שפוצלה. השופטת מוריה צ'רקה התרשמה שהעירייה היא שאיבדה את המסמך.
התובעת היא בעלת דירת שלושה חדרים ברחוב אנטיגונוס בירושלים. מדובר בדירה שנבנתה במקור כהרחבה לדירה קיימת, ובהמשך פוצלה ממנה. היא רכשה אותה ביולי 1989, וחודשיים לאחר מכן תוקן צו רישום הבית המשותף ונרשם הפיצול, כך שבמקום שמונה דירות בבניין נרשמו בו תשע.
לאורך השנים נטלה בעלת הדירה מעת לעת הלוואות מהבנק תוך שהשתמשה בדירתה כמשכון. אלא שב-2018, כמעט שלושה עשורים אחרי רכישת הדירה, סורבה לפתע בקשתה למשכן את ביתה לצורך נטילת הלוואה. בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם הבנק, פיצול הדירה נעשה ללא היתר ומשכך אין באפשרות הבנק לאשר את המשכנתה.
בעלת הדירה המופתעת פעלה להוציא היתר בנייה ושילמה את ההוצאות הכרוכות בכך, ובמקביל הגישה את התביעה לבית המשפט, בין היתר נגד עיריית ירושלים. היא טענה שאמנם לא היה היתר לבניית הדירה ופיצולה, אולם ככל שהיה היתר ואבד – הדבר נובע מרשלנות העירייה בשמירת תיקי ההיתר ועליה לפצותה.
העירייה, לעומתה, עמדה על כך שמעולם לא ניתן היתר לבניית הדירה ופיצולה. בין היתר היא הסתמכה על עדות הבן של מי שמכרה את הדירה לתובעת, שסיפר כי בתקופה שבה פוצלה הדירה לא היה מקובל לבקש היתרי בנייה.
עו"ד יובל בוקרהשופטת צ'רקה הסבירה שעליה להכריע בשאלה אם היה היתר לבניית ופיצול דירת התובעת והוא אבד, או שמלכתחילה לא היתר שכזה. הערכתה הייתה שאכן התקבל בעבר היתר והוא אבד בגלל רשלנות העירייה בשמירת תיקי ההיתר ותיוקם.
מסקנתה נשענה בעיקר על שלל עדויות עובדי עירייה, שאישרו כי קיימת תופעה של אובדן תיקי נייר של היתרי בנייה. "הצטברות מדאיגה זו של עדויות מלמדת על שכיחות התופעה, עד כדי כך שהדבר ידוע לכל העוסקים בתחום", צוין בפסק הדין.
לדברי השופטת ניתן לקבוע שבגלל שכיחות הטעויות בסריקה ובתיוק, היעדרו של היתר בנייה בארכיב העירייה אינו מלמד שהוא לא ניתן, "אלא רק שאם ניתן היתר - הוא לא אותר. הא ותו לא".
בתוך כך היא דחתה את ניסיון העירייה להיבנות מעדות בנה של מוכרת הדירה. נקבע שהוא בסך הכול אמר שאינו יודע מה היה מקובל באותן שנים, ושמדובר בעד שקשה להסתמך על גרסתו.
בסיכום העניין קבעה השופטת שעל העירייה לשלם לבעלת הדירה כ-109 אלף שקל כהחזר על ההוצאות לקבלת ההיתר החדש (והמיותר) וכפיצוי על עוגמת הנפש. עוד חויבה העירייה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 14 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד בצלאל עמואל
• ב"כ הנתבע: עו"ד שאול איבצן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דורון מלכא
• ב"כ צד ג': עו"ד עז אלדד
• עו"ד יובל בוקר עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
