1 צפייה בגלריה
גירושים אפורים
גירושים אפורים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעה של גבר להכרה בו כבעלים של מחצית מבית במושב שבו התגורר עם הידועה בציבור שלו, והורה על פינויו מהנכס. עם זאת, השופטת יפעת שקדי שץ קבעה שהאישה תפצה אותו ב-320 אלף שקל בגין הוצאותיו על השבחת הנחלה.
מדובר בזוגיות פרק ב' לאחר שלצדדים היו קשרי נישואין קודמים. הבית שבו התגוררו נבנה על ידי האישה ובעלה הקודם בסוף שנות ה-70 בנחלה של אביה. המועד שבו הצדדים הכירו ועברו לגור יחד שנוי במחלוקת: לגרסתו היה זה ב-1993 ולדבריה ב-2001. בהמשך, ב-2005 הזכויות בנחלה הועברו לאישה מאביה במתנה. ביוני 2019 עלו יחסיהם על שרטון. האישה הודיעה לבן הזוג שמערכת היחסים ביניהם הסתיימה ושעליו לפנות את הבית. כשלא עשה זאת, היא הגישה נגדו תביעה לסילוק יד.
בתגובה הוא הגיש תביעה להכיר בהם כידועים בציבור וכפועל יוצא מכך להצהיר שהוא בעלים של מחצית מנכסי האישה. לטענתו, במהלך הזוגיות ארוכת השנים הושקע כסף רב בשיפוץ, בנייה והשבחת המשק והבית שעליו. בין השאר, לדבריו, הוא שחרר כ-100 אלף שקל מהפנסיה שלו כדי לשפץ את גג הבית, והשקיע עם האישה יותר ממיליון שקל בהקמת עסק חקלאי משותף בנחלה.
מנגד טענה האישה בין היתר כי לא הייתה לה כוונה לשתף את הידוע בציבור שלה בנכסיה. היא טענה שאביה נתן לה את הבית במתנה מתוך כוונה שיישאר בידיה, והתובע היה מודע לכך.
עו"ד גילה עיניעו"ד גילה עיני
השופטת שקדי שץ קיבלה את טענת הגבר שהצדדים "ידועים בציבור", שכן למרות המחלוקת ביחס למועד תחילת הקשר, שניהם מודים שניהלו זוגיות ארוכת שנים. כמו כן, התברר כי ב-2016 השניים הגישו לביטוח לאומי בקשה לקביעת מעמדם כידועים בציבור, שבה כתבו כי הם בני זוג משנת 1993, ובתצהיר שעליו חתמו ב-2008 הצהירו כי הם חיים יחד "למעלה מעשר שנים". נקבע שיש חשיבות להצהרתם על מעמדם בפני הרשויות בזמן אמת, ולפיכך נקבע שהם היו "ידועים בציבור".
חרף קביעה זו, השופטת הגיעה למסקנה שאין לבן הזוג לשעבר זכויות בבית שכן הוא ניתן לאישה במתנה מאביה ולפיכך נחשב ל"נכס חיצוני" (נכס שניתן במתנה או בירושה). היא הסבירה שאפילו בין בני זוג נשואים קיים קושי להוכיח שיתוף בנכס חיצוני – קל וחומר בקרב ידועים בציבור שבחרו לא להתחתן.
לעומת זאת נקבע שמתקיים שיתוף לגבי נכסים אחרים של בני הזוג, כמו חשבונות הבנק המשותפים, כספי הפנסיה של האישה (שהופקדו לחשבונות אלו), ורכב שרכשו. בנוגע לחשבונות צוין שהופקדו אליהם גם כספי הפנסיה של בן הזוג וקצבאות הזקנה שלהם, באופן היוצר שיתוף.
בנוסף קבעה השופטת שהאישה תשלם לבן הזוג לשעבר מחצית מהסכום שהושקע בהקמת חממה לעסק, בסך 290 אלף שקל, וכן מחצית מהסכום שהושקע בשיפוץ הגג, בסך 30 אלף שקל. נוכח הקביעה שאין לו זכויות בבית, התקבלה את תביעת הפינוי שלו, שיבוצע תוך חצי שנה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האישה: עו"ד ר. רייכמן • ב"כ האיש: עו"ד י. מרק • עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין