בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המדינה, כבעלת בית החולים שיבא תל השומר, בעקבות הנשמה לא תקינה שגרמה לפני כ-24 שנים לפגה שנולדה נזק מוחי ונכות של 100%. השופט ארנון דראל קבע שההורים יפוצו בכ-12.5 מיליון שקל.
מדובר בלידת תאומות ב-1998, כשהאם – לה היה זה היריון שביעי – הייתה בשבוע 28. בימים הראשונים לחייה חלתה התינוקת במחלת החומר הלבן של המוח ובהמשך אובחן שיתוק מוחין קוודרו-פלגי (הגבלה בארבע גפיים). היא סובלת מנכות קשה המגיעה כדי 100%. אחותה התאומה התפתחה באופן תקין והיא כיום בריאה.
לטענת ההורים, צוות בית החולים התרשל בטיפול בילדה בימים הראשונים של חייה, ומחלתה היא תוצאה של התרשלות זו. לדבריהם, בתם הונשמה באופן לא תקין, ומבלי שנערך מעקב מספיק אחר ירידת ערכי הפחמן הדו חמצני (PCO2) בדם. אותה רמה נמוכה של ערכי הפחמן הדו חמצני שבאה בשל הנשמת יתר של הילדה, הביאה לטענתם למחלת החומר הלבן ולנזק המוחי שנגרם.
ההורים צירפו חוות דעת שלפיה מחלת החומר הלבן של המוח היא מחלה שפגים חשופים לה במידה שנגרמת להם איסכמיה מוחית (זרימה לא מספקת של דם למוח). המומחית מטעמם קבעה שהתינוקת נולדה במצב כללי טוב ולא הייתה אמורה להיפגע מהמחלה. היא הסבירה שהתינוקת הונשמה בהנשמה מכנית בתדירות ובלחץ גבוהים מהנחוץ, מה שגרם לה לירידה קיצונית בערכי הפחמן הדו חמצני (היפוקרביה) בשלושת הימים הראשונים לחייה ולכן מוחה ניזוק.
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'קובי ריכטרבית החולים טען מנגד כי אינו אחראי לנזק. לדבריו הנשמת הפגה הייתה מחויבת המציאות, שכן היא סבלה ממצוקה נשימתית. לפי הנטען נמצא הצוות הרפואי "בין הפטיש לסדן", כאשר מחד עומדת השאיפה להוריד את קצב ההנשמה ולהביא ל"נרמול" ערכי הפחמן הדו חמצני, ומהצד השני הצורך בהנשמה כדי למנוע הפסקות נשימה ומחסור בחמצן. עוד נטען כי הגורם לנזק המוחי אינו ההיפוקרביה אלא סיבוכי הפגות או סיבות אחרות.
אבל השופט ארנון דראל קבע שהתינוקת עברה הנשמת יתר וכי צוות בית החולים התרשל בעריכת המעקב אחרי ערכי הפחמן הדו חמצני. הוא ציין כי מחומר הראיות עלה שלאחר הלידה ובמשך שעות ארוכות הייתה התינוקת נתונה לרמות נמוכות של פחמן דו חמצני מבלי שנעשה מעקב ראוי אחר מידת ההצלחה של הפחתת קצב ההנשמות שנעשתה כדי להעלות את רמת הגז בדם.
בפסק הדין נקבע שבית החולים כשל באי עריכתו של מעקב ראוי ונדרש אחר ערכי הפחמן הדו חמצני, ומבלי שהייתה התאמה של קצב ההנשמה או נשקלה הפסקתה. כתוצאה מכך נגרמה לתינוקת היפוקרביה, ויש לראות את בית החולים כאחראי לה.
עוד הוא קבע כי ההיפוקרביה היוותה גורם סיכון למחלת החומר הלבן אצל התינוקת ומתקיים קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין הנזק המוחי. בית החולים חויב בפיצוי של 12.53 מיליון שקל (בניכוי קצבאות ביטוח לאומי). עוד הוא חויב בשכר טרחת עו"ד בגובה 23.4% מהפיצוי והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד עידו שטובר, עו"ד יוסי טולדנו
• ב"כ הנתבעת: עו"ד טל בוקשטיין
• עו"ד שרון בירון מרקוביץ' עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
