"חינוך פיננסי" נשמע כמו תחום אפור ומשעמם, והוא אכן יכול להיות כזה לפעמים. אבל האמת היא, שבימינו, בני ובנות נוער רבים מתעניינים ושואלים את עצמם באיזה בנק לבחור, מה ההבדל בין כרטיסי האשראי השונים, איך לחסוך ושאלות נוספות שנוגעות לחיי היומיום ומעסיקות את כולנו מהרגע שיש לנו כמה גרושים בכיס. וזה עוד לפני שנגענו בסוגיות כמו מה היא משכנתא, או ריבית.
>> למה לא לומדים על כסף? לפרויקט המלא לחצו כאן
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
6 צפייה בגלריה
רק 8,000 תלמידי כיתה י' ייחשפו השנה לתוכנית לאוריינות פיננסית. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
(צילום: יריב כץ)
לא חייבים מחקרי עומק או נתונים רב-שנתיים בשביל לדעת מה המצב של החינוך הפיננסי בישראל. מספיק להסתכל מסביב ולשאול. ספק אם מישהו מאיתנו עבר איזשהו שיעור על חינוך פיננסי במסגרת שיעורי מערכת החינוך הציבורית בישראל. ואם כן - שאפו למורים ולמנהלים שככל הנראה חרגו מגבולות הגזרה הפורמליים במערכת והחליטו להעביר לתלמידים עוד קצת ידע שימושי וחשוב.
ובכל זאת, לאלו מאיתנו שכן זקוקים לנתונים, רק לפני חודש הגיע לפתחה של ועדת החינוך דו"ח מקיף בנושא שכתב ד"ר אלירן זרד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), ממנו עולה כי רק 8,000 תלמידי כיתה י' בלבד ייחשפו השנה (תשפ"ב) לתוכנית לאוריינות פיננסית. אפילו לפני משבר הקורונה, בשנת הלימודים תשע"ט, מספר התלמידים שנחשפו לתוכנית עמד על 24 אלף בלבד.
מקדמים חינוך פיננסי בישראל, בלי תקציב
אבל האם משרד החינוך הוא האחראי הרשמי לנושא? התשובה שאולי תפתיע את חלקנו היא - לא. כבר ב-2005 הוחלט במסגרת "רפורמת בכר", אשר עסקה בין השאר בנושא החינוך הפיננסי, להטיל על שר האוצר להקים קרן ממשלתית שבין תפקידיה היה להכשיר קידום הסברה בנושא החינוך הפיננסית, ניהול הפיננסי ונושאי הביטוח. אולם, הקרן לא הוקמה מעולם.
בדצמבר 2011, בדיוק לפני עשור, התקבלה החלטת ממשלה על הגברת החינוך הפיננסי בישראל, לפיה אגף שוק ההון במשרד האוצר - כיום רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הוא זה שיהיה האחראי על גיבוש תוכנית אסטרטגית לאומית בנושא החינוך הפיננסי ואף יקים מחלקה ייעודית לריכוז הטיפול בנושא.
6 צפייה בגלריה
מי אחראי על תחום החינוך הפיננסי בישראל? משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
אגב, אם תהיתם, אחת הסיבות לכך שהאחריות "נפלה" על משרד האוצר ולא על משרד החינוך, היא ככל הנראה שההחלטה נגעה לחינוך פיננסי של כלל הציבור בישראל ולאו דווקא של תלמידים.
בהתאם להחלטה, אכן הוקמה בסוף אותה שנה מחלקת החינוך הפיננסי באגף, ואותה מחלקה אף פרסמה שנה לאחר מכן, באוקטובר 2012, מסמך לדיון בשם "אסטרטגיה לאומית לקידום חינוך פיננסי בישראל", שנועד להיות הבסיס לתוכנית עבודה שלמה בנושא.
ומה קרה מאז? לא הרבה. על פי רשות שוק ההון, הסיבה לכך היא בעיקר תקציבית. "במסגרת ועדת היגוי משותפת לרשות שוק ההון ולמשרד החינוך נהגתה תוכנית סדורה מתודולוגית ופדגוגית להטמעה במערכת החינוך. ואולם, התקציבים שנדרשו לצורך התוכנית על ידי משרד החינוך לא אושרו על ידי אגף התקציבים. במקום זאת, הושגה פשרה לפיה תכני החינוך הפיננסי יילמדו במסגרת לימודי כישורי חיים", נכתב בתגובת הרשות לדו"ח שהכינו בממ"מ.
צפו: כל מה שצריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
עוד על פי הרשות, ב-2013 הוחלט על הקצאת תקציב לטובת המחלקה לחינוך פיננסי לאותה השנה ועבור 2014. ואולם, תקציב זה קוצץ מ-2018 וכיום אין תקציב מאושר לקידום הנושא. למעשה, מאז הפיכת רשות שוק ההון לרשות עצמאית (2016), לא התקבל תקציב המיועד לנושא.
גם כעת, אחרי אישור תקציב המדינה הדו-שנתי, לא נראה כי המצב השתנה הרבה. ברשות שוק ההון מסרו ל-ynet כי "הרשות והממונה עליה, ד"ר משה ברקת, שמה לעצמה ליעד להחזיר את התקצוב למטרת חינוך פיננסי. זאת בשל הבנת החשיבות בפיתוח הנושא, כאשר האילוץ המשמעותי והעיקרי הוא היעדר תקני כוח אדם ותקציב ייעודיים לתחום, וזאת בניגוד להבטחות ולסיכומים מהעבר ועל רקע תת-תקצוב משמעותי של פעילות רשות שוק ההון ככלל.
"במקביל לקידום פעילויות ללא עלות, עובדת הרשות על מנת להשיג תיקצוב ראוי לנושא. תקציב כזה היה מאפשר ביצוע מחקרים, התייעצות עם גורמי מקצוע, בניית מערכי חינוך, פיתוח אתרים וכלים דיגיטליים, פרסומים במדיות המתאימות וכדומה".
כאשר פנינו למשרד האוצר על מנת להבין איפה עומדת סוגיית התקציב לנושא, מסרו לנו רק כי "הנושא נמצא באחריות משרד החינוך".
תוכנית הלימודים בבי"ס - בחירה בלבד
אז מה באמת קורה במשרד החינוך בנושא? נכון להיום, החינוך הפיננסי במערכת החינוך בישראל מתבצע כתוכנית בחירה בלבד ולא כתחום חובה. כלומר, הוא להחלטת הצוות הפדגוגי והנהלת בית הספר.
6 צפייה בגלריה
חינוך פיננסי בביה"ס? תוכנית בחירה בלבד. שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, ויו"ר ועדת החינוך, שרן השכל
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
למעשה, התוכנית המוצעת עבור כיתות י' היא התוכנית המקיפה ביותר ועוסקת בנושאים של תקציב אישי ומשפחתי, בנקים, שיח פיננסי, הלוואות, חסכונות, השקעות, זכויות צרכנים, פרסומות והגינות בפרסום. רוב התוכניות האחרות הופקו בשיתוף עם המועצה הישראלית לצרכנות והן מצומצמות בהיקפן - יחידות של כחמש שעות לימוד.
המפקחת על תחום מדעי החברה היא הממונה על הוראת החינוך הפיננסי והתקציב המוקצה לנושא בכל שנה הוא כשני מיליון שקל. אולם, לדברי המשרד, היקף ההשתתפות בתוכנית צומצם בשנים תש"ף-תשפ"ב בשל היעדר תקציב מדינה מאושר. כך, בשנת תשע"ט 99 בתי ספר ברחבי הארץ בחרו להעביר את התוכנית לתלמידים, ובתשפ"ב עשו זאת 32 בתי ספר בלבד.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מייחס חשיבות רבה לשילובו של החינוך הפיננסי בתוך מערך הלימודים והטמעתו בכל שלבי הגיל. הוא מהווה נדבך משמעותי בהקניית הידע והמיומנויות של בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21; קבלת החלטות פיננסיות שקולות, התנהלות נכונה, תכנון, פיתוח חשיבה ביקורתית, מודעות עצמית וחברתית וויסות עצמי.
"לאור זאת, עם כניסתה לתפקיד החלה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, לקדם תוכנית לימודים בכל שלבי הגיל בתחום זה. המשרד מצוי בשלבים מתקדמים של גיבושה ועם סיומה הוא יפרסמה באופן מסודר לציבור. התוכנית תצא לדרך בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ג".
והאם התוכנית החדשה תהיה גם היא בגדר בחירה של בתי הספר? במשרד החינוך סירבו לומר זאת וציינו רק כי "התוכנית בהכנה", על אף שבתגובת המשרד לדו"ח הממ"מ שפורסם כאמור רק לפני מספר שבועות ובה גם הוזכרה העבודה על התוכנית, נכתב כי "התכנים ישולבו בהדרגה במהלך שנה"ל תשפ"ב-תשפ"ג, כאשר יתקיים שילוב בין הצעות לבחירת בתי ספר ותכנים שיוטמעו מערכתית בתכניות החובה".
כל רגולטור פועל כראות עיניו
אז רגע, יש תוכנית לימודים בבתי הספר, אבל היא לא חובה, אבל בעצם זו בכלל לא אחריות של משרד החינוך, אבל אולי כן? ובכל מקרה יש לו תקציב לכך, אבל הוא קוצץ. התבלבלתם? גם אנחנו. לדברי הדר הורן, דוברת רשות ניירות ערך והממונה על תחום החינוך הפיננסי ברשות, כאן נכנסת בעיה מרכזית נוספת בתחום - היעדר גוף מרכז.
הורן מסבירה כי "החינוך הפיננסי בישראל עובד בצורה מבוזרת. כל רגולטור בתחום הסמכות שלו. זאת בשונה ממדינות העולם שמדורגות גבוה באוריינות פיננסית ופועלות באמצעות רשות או גוף עם ראייה אסטרטגית, אשר עובד בהתאם לתוכנית סדורה, במסגרתה מתעדפים את הנושאים בקשר לאוריינות פיננסית. התוכנית מגובשת על פי מידע מבוסס ומחקרים, שמתבצעים מעת לעת ובוחנים סוגיות שונות בקרב האוכלוסייה.
"נכון לחשוב איך אנחנו יוצרים מפה אחת שרואה את הצרכים של האוכלוסייה ברמה הלאומית ומלווים את האזרח מילדות עד בגרות. המטרה היא לראות איך אנחנו מוצאים את אותו אזרח בצורה יזומה ונותנים לו ייעוץ פיננסי ללא אינטרסים של גופים פרטיים", היא אומרת ומוסיפה כי הרשות מתמקדת במסגרת תחום פעילותה בעיקר בהעלאת מודעות בתחומי השקעות לא מפוקחות והונאות, ועושה זאת בעיקר באמצעות פעילות ברשתות החברתיות.
בשל אותו ביזור עליו הורן מדברת, גם גופים נוספים פועלים בישראל להעברת תכנים הקשורים לחינוך פיננסי לנוער ולמבוגרים בישראל. אחד מאותם גופים הוא בנק ישראל, בו מציינים כי הבנק פועל בנושא מתוך תחושת אחריות אישית ולא מתוך כורח חוקי. יחד עם זאת, יצויין כי בעבר נמתחה ביקורת ציבורית על פעילויות שקידם הבנק בשיתוף משרד החינוך ואושרה על ידי ועדת החינוך של הכנסת, במסגרתה נציגי הבנקים בישראל העבירו תכנים בנושא לתלמידי כיתות ט'.
6 צפייה בגלריה
קידם בעבר פעילויות עם נציגי בנקים בבתי ספר - וחטף ביקורת ציבורית. בנק ישראל
(צילום: רויטרס)
איילון בנימין, אחראי תחום החינוך הפיננסי בבנק ישראל, מסביר כי במסגרת הקמת הוועדה הבין-משרדית בראשות המשנה לנגיד והמשנה ליועמ"ש בנושאי הכלה פיננסית בחברה לפני כשנה, הוקמה תת-ועדה המתעסקת ספציפית בנושאי חינוך פיננסי לאוכלוסייה בישראל ולחברה הערבית בפרט וכוללת את בנק ישראל, משרד החינוך, רשות שוק ההון, המשרד לשוויון חברתי, אגף התקציבים ורשות ני"ע.
לדברי בנימין, הוועדה כרגע עדיין בתהליך בחינה ועוד אין לה המלצות סופיות, אבל היא כן שוקלת להמליץ על גורם מרכז בנושא - כפי שהציעו גם ברשות ני"ע. "אנחנו כרגע לא מדברים על מי הגורם, איפה הוא ישב או שזו אולי בכלל תהיה ועדה בין-משרדית שתפקח על כל הגורמים".
בנימין עוד מציין כי קיימת חשיבות בריכוז כל המידע במקום אחד ונגיש לאזרחים, וכי יש צורך למצוא מדד אפקטיבי לנושא האוריינות הפיננסית בישראל, שכן הסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא נערך בשנת 2012.
ובינתיים, עוד ועוד צעירים וצעירות "מתעוררים לפתע" כשהם לא יודעים איך להתחיל לחסוך, איפה יקחו להם פחות כסף ומה זה בכלל תשלומי ארנונה, משכנתא ומס הכנסה. ברשות שוק ההון מבטיחים תוכניות אך מחכים לתקציב, במשרד החינוך אומרים "אוטוטו" זה בא והשאר בעיקר מחכים למישהו שיגיד להם מה לעשות. האם משהו ישתנה? אנחנו כאן כדי להמשיך ולבדוק.
