בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו בעלי דירות בפרויקט "מגדלי הלאום" בראשון לציון, וקבע שהיזמית תפצה אותם בכ-2.8 מיליון שקל בשל שורת ליקויים, פגמים ועוגמת נפש.
את התביעה הגישו נציגות הבית המשותף ובעלי הזכויות ב-84 הדירות בבניין בן 22 הקומות. הנתבעות הן "גינדי מגדלי הלאום" שיזמה את הקמת הבניין ומכרה את הדירות בו, וחברת האם "גינדי אחזקות". הבניין קיבל טופס 4 במאי 2015, ובסמוך טענו התובעים כי ברכוש המשותף קיימים ליקויי בנייה מסוגים שונים. הם פנו לגינדי בדרישה לתקן זאת, אך מאחר שלטעמם הדבר לא נעשה כראוי – הוגשה ב-2016 תביעה על סך שישה מיליון שקל.
בית המשפט מינה שני מומחים: מומחה הנדסי לבחינת הליקויים ומומחה מתחום השמאות לבחינת ירידת הערך. השמאי קבע כי רמת הגימור של הבניין "נמוכה ואינה מזמינה". הוא הוסיף כי לובי הבניין סטנדרטי ובשטח קטן, כך שנוצרה פגיעה תדמיתית שיש בה לפגוע בשווי הבניין והדירות בו.
הוא השווה עסקאות שבוצעו בבניין מול עסקאות שנעשו בבניין צמוד, שם נבנה פרויקט אחר. ההשוואה נעשתה בין עסקאות בשנים 2021-2018, שאז לדבריו הפגיעה התדמיתית כבר נעשתה, לעומת עסקאות בתחילת דרכו של הבניין, בשנים 2017-2015, שבהן לדעתו טרם חלחלה לשוק הפגיעה התדמיתית. השמאי קבע ירידת ערך בשיעור של 4% וסכום של כתשעה מיליון שקל.
התובעים ביקשו לאמץ את חוות הדעת, ומנגד ביקשה גינדי לקבוע כי לא קיימת ירידת ערך על סמך חוות דעת שמאי מטעמה.
השופט גלעד הס הבהיר שעל מנת לפסוק פיצוי עקב ירידת ערך תדמיתית, חייבים להתקיים שני תנאים מצטברים: הראשון - שהפגיעה בתדמית הבניין נובעת מליקויים או אי-התאמות ממשיים שהוכחו. השני: שירידת הערך משתקפת בפועל בשווי הדירות.
עו"ד דניאל לויןדובי פיינרהוא הדגיש שהכלל הוא שפיצוי בגין ירידת ערך תדמיתית יפסק רק במקרים שבהם מדובר באוסף ליקויים ותקלות משמעותי וחריג, ובאופן רגיל אין להכיר בראש נזק זה. במקרה זה, הוא סבר שיש מקום להכיר בירידת ערך תדמיתית. הוא ציין שהנזק התדמיתי נגרם מליקויים פיזיים ואי התאמות ולא מדובר בנזק שנגרם מגורמים פסיכולוגיים ותיאורטיים בלבד.
לעניין שיעור הנזק קיבל השופט את המנגנון ההשוואתי שקבע השמאי, אך לא את מסקנתו הסופית. הוא הבהיר שהבעיות בבניין החלו כבר ב-2016, ולכן התקופה שבה טרם חלחלה הפגיעה התדמיתית היא בשנים 2016-2014. את התקופה הזו קבע השופט שיש להשוות לשנים 2021-2018.
בפסק הדין נקבע שהפער בין התקופות (בהשוואה לפרויקט הסמוך) משקף ירידת ערך של 0.94% בשווי 2,241,190 שקל (26,680 שקל לכל יחידת דיור). בסופו של דבר, בגין ירידת הערך חויבו הנתבעות בשני מיליון שקל (מהסכום שקבע השופט הופחתה ירידת הערך היחסית לשישה בעלי זכויות שהגיעו בעבר לפשרה מול הנתבעות).
בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה נפסק סך של 410,670 שקל. עוד נפסקו פיצוי עקב ליקויים שלא ניתן לתקן בסך 26,100 שקל, החזר הוצאות תיקון ליקויים בסך 6,669 שקל ועוגמת נפש בסך 195 אלף שקל. הנתבעות חויבו גם בשכר טרחת עו"ד בסך 120 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד טל רבינוביץ', עו"ד ענת כהן
• ב"כ הנתבעות: עו"ד שרון זיגר, עו"ד שירן ויינברגר
• עו"ד דניאל לוין עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
