אדם שסייע לאשת עסקים בחובות להבריח כספים באמצעות מכירת דירתה, חויב לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב להחזיר לה 100 אלף שקל שהשאיר לעצמו במקום לשלם לנושים שלה.
אשת העסקים הופנתה ב-2014 לנתבע שלכאורה מסייע לאנשים שנקלעו לקשיים כלכליים. לפי העסקה ביניהם, מאחר שהוא עצמו היה במצב כספי קשה, היא משכנה לטובת הבן שלו 100 אלף שקל שקיבלה ממכירת הדירה שלה. הכסף היה אמור לשמש אותו להגיע להסדרים עם הנושים שלה מחוץ לבית המשפט, ולמנוע מהם לעקל את כספה.
בתביעה שהגישה נגדו כשנה לאחר מכן היא טענה שהתברר לה שהנתבע לא החזיר שקל לנושים והכסף נשאר אצלו. היא טענה בתביעה לתרמית, עושק והטעיה ודרשה לקבל את כספה חזרה בתוספת פיצויים של 50 אלף שקל על עוגמת נפש.
הנתבע השיב כי העביר את הכספים לנושים בהתאם לרשימה שהתובעת מסרה לו, אלא שאז גילה שהיא זו שרימתה אותו, שכן לא הייתה בעלת כל הזכויות בדירה שמכרה. לדבריו, הוא גילה שחצי מהזכויות בדירה שייכות למכר שלה, וזה חתם לו על "המחאת זכות" והעביר לו את הזכויות שלו כדי להציל את כספו. מכאן, שממילא חצי מכספי התמורה אמורים להגיע לידיו ולמעשה התובעת היא זו שחייבת לו כספים.
השופטת מיה רויזמן-אלדור קבעה כי שטר המשכון שנחתם לטובת הבן של הנתבע, ששימש איש קש, נועד למעשה לשריין 100 אלף שקל מכספי התמורה ולהגן עליהם מפני עיקולים שהנושים של התובעת היו עשויים להטיל עליהם אם תגיע לפשיטת רגל. הנתבע, מצידו, התחייב להגיע עם הנושים להסדרים באמצעות הכסף הזה. בפועל, הוא לא הציג שום אסמכתה קבילה על העברת תשלומים כלשהם לנושים.
באשר לסוגיית השותף צוין בפסק הדין שברמה העובדתית במועד החתימה על הסכם המכר התובעת הייתה רשומה כבעלים יחיד של הדירה, ולכן מלוא כספי התמורה היו אמורים לעבור לכיסה, למעט הכספים הממושכנים. מערכת היחסים בינה לבין השותף כלל לא רלוונטיות, נקבע, ואם יש לו אליה תלונות הוא יכול לתבוע אותה.
על פי השופטת, המחאת הזכויות שעליה חתם השותף לטובת הנתבע הייתה ביחס לזכויות שלו בדירה, ובאופן רשמי לא היו לו זכויות כאלה במועד מכירת הדירה. היא העירה כי ממילא ישנם "סימני שאלה כבדים" ביחס לתוקף המשפטי של המסמך הזה.
נקבע שאם הנתבע לא השתמש בכספים שמושכנו למטרה שלשמה התחייב – הוא חייב להחזיר אותם לתובעת. זאת עקב הפרת החוזה איתה ומכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן הוא מחזיק בכספים שלא כדין.
עם זאת, השופטת קבעה שהתובעת לא זכאית לפיצוי נוסף ולהוצאות משפט. היא ציינה ששני הצדדים הצטיירו בפניה "כאנשים שהתמימות היא מהם והלאה". הם חברו יחד לבצע מהלך פסול של הברחת נכס או כספים מקופת כינוס למקרה שהתובעת תגיע לפשיטת רגל, ו"בנסיבות, ודאי שאין להעניק לתובעת 'פרס'", כתבה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד תומר פרסלר
• הנתבע ייצג את עצמו
• עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה עוסקת בדיני חוזים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
