חקיקת המהפכה המשפטית בישראל וקריסת הבנקים בארה"ב עלולים לגרום לכך שכלכלת ישראל תיפגע השנה בשיעור גבוה משנצפה תחילה, ונתונים כלכליים שהוכנו כתחזית לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת בקריאה ראשונה בשבוע הבא יעודכנו כלפי מטה בשבועות הקרובים.
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כבר הודיעה בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה כי יהיו עדכונים לתחזיות, אולם כעת, נוכח האירועים הכלכליים האחרונים ותנופת החקיקה, נראה שייהיה צורך לבצע תיקונים נוספים, כלפי מטה, בתחזיות, אולי אפילו כבר בקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במשרד האוצר כבר עוסקים בחשאיות בהכנת תחזיות חדשות, מאוד לא ורודות למשק הישראלי לשנה הנוכחית ולשנת 2024, שתי שנות תקציב המדינה, שאמור להיות מאושר סופית בכנסת עד לסוף חודש מאי. זאת, כאשר הקריאה הראשונה לאישור התקציב צפויה כבר בשבוע הבא. במשרד האוצר אמרו היום (שלישי) כי עד לקריאה הראשונה בכנסת לא צפוי לפי שעה עדכון נוסף בתחזיות.
בתחזיות החדשות נראה ששיעור הצמיחה יופחת מ-3.2% ל-3%, צניחה ממש לעומת 6.4% בשנת 2022, ושיעור האינפלציה יועלה מעל לרף של יעד הממשלה השנתי 1% עד 3%, חרף תחזית בנק ישראל שהיעד יושג עד סוף 2023. תחזית גביית המיסים תופחת משמעותית, נוכח האטת הפעילות במשק והפחתת ההשקעות, על רקע הרפורמה המשפטית והמצב הכלכלי בעולם, והגירעון הצפוי בתקציב יוגדל ל-3.5%, לעומת 2.5% על פי מתווה משרד האוצר שטרם שונה.
מה שישפיע באופן ברור על תיקון התחזיות, לדברי גורם באוצר, יהיו אישור סופי, אם יקרה, של סעיפי "הרפורמה המשפטית" עוד בחודש הנוכחי. "לכולם פה ברור שאישור הרפורמה יזיק מאוד לנתוני המשק הישראלי", התבטא גורם בכיר במשרד האוצר.
כמו כן, התגברות משבר הבנקים בארה"ב ובעולם, אחרי קריסת הבנקים הראשונים בארה"ב, שיתכן שאינם האחרונים, ואזהרות של כלכלנים ברחבי העולם מפני אפשרות למשבר בנוסח הסאב-פריים ב-2008, יגבירו את החשש ממשבר כלכלי שלא נלקח בחשבון בעת הכנת תקציב המדינה.
עוד סיבות להרעה הצפויה עלולות להיות הרעה נוספת במצב הביטחוני, והמשך פיחות השקל מול המטבעות הזרים, שיכול לגרום לעלייה באינפלציה ולהמשך העלאות הריבית, שבראשית השנה נחזה כי ייפסקו עד לסוף הרבעון הראשון של 2023.
גביית המיסים כבר ירדה
לפי שעה כבר הורע מאוד המצב הכלכלי של ישראל בשבועות האחרונים. העודף התקציבי שהושג בימי הממשלה הקודמת הצטמצם ל-0.2% בלבד, גביית המיסים ירדה בכ-8.5% בתוך החודשיים הראשונים של השנה, האינפלציה עלתה מעבר למצופה ל-5.4% בשנה ומהבנקים נמשכו כ-10 מיליארד שקלים, הן מקופות הגמל והפנסיה, והן על ידי חברות שהעבירו כספים לבנקים בחו"ל. לצד אלה התגבר המשבר בענף ההייטק, לצד העלאת הריבית לשיעור גבוה של 4.25%.
התחזית הנוכחית של משרד האוצר לשנתיים הבאות נראית כבר עכשיו בלתי ריאלית. גביית המיסים לא תהיה זהה השנה לגביה הגבוהה בשנת 2022. גורמים באוצר כבר ציינו כי הבלימה בשוק הנדל"ן, המשבר המחריף בענף ההייטק וירידות השערים בבורסה, גורמים לירידה ניכרת בגביית המיסים וזאת עלולה להתגבר בחודשים הקרובים נוכח המשבר בנדל"ן וירידות שערים בבורסה לאור המשבר הפיננסי הפוקד כעת את העולם.
עוד סיבה לגידול בגירעון תהיה הקצאת מיליארדי שקלים למימון ההסכמים הקואליציוניים, שבמשרד האוצר ניסו בימים האחרונים לצמצמה ממש ברגע האחרון ללא הצלחה - למשל באי ביטול מס של מיליארד שקלים על המשקאות הממותקים ובאי הפחתה של תוספת הענק לתקציב המשטרה, שגורם באוצר כינה אותה לאחרונה "סחיטה של מיליארדים כדי להגדיל, בין השאר, את המשכורות הגבוהות מהממוצע במשטרה".
מצב ההוצאות הגדלות, יחד עם הירידה בגביית המיסים, יגרמו לגידול מדאיג בגירעון בתקציב שיהיה גבוה מהצפוי וייאלץ את הממשלה לבצע כנראה במהלך השנה קיצוצים כואבים משמעותיים נוספים בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה.
המצב המחמיר בכלכלה הביא גם את בכירי משרד האוצר לעדכן בראשית השבוע את חברי הממשלה כי יתכן שיבוצעו שינויים הכרחיים בתחזיות משרד האוצר כבר בקרוב וכי מסיבה זו עלול להיות שנתוני תקציב המדינה ישתנו. המשמעות היא שאם לא יאושר התקציב - הכנסת תתפזר.
האזהרה הזאת הבהילה את השרים, אולם בכירי משרד האוצר הסבירו לשרים המודאגים בדיון התקציבי שממנו נעדר באופן מאוד לא שגרתי שר האוצר בצלאל סמוטריץ השוהה בחו"ל - כי זהו החוק: אם התקציב לא מאושר עד למועד הסופי - הממשלה נופלת והכנסת מתפזרת.
