תשלום שכר טרחה עבור שירות משפטי הוא אחד הנושאים היותר רגישים ומורכבים, שלא לומר בעייתיים, ביחסי עו"ד לקוח. מה חשוב שלקוחות הנזקקים לשירותי עו"ד ידעו בנושא? ynet עושה סדר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לאחרונה הנושא עלה לכותרות בעניינו של עו"ד אייל בסרגליק, אך גם מחוץ לכותרות הוא מעסיק לא אחת את בתי משפט ואת ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין. יש לכך מספר סיבות: ראשית, עריכת דין הוא מקצוע חופשי, ולמעט מספר זעום ביותר של שירותים משפטיים, כמו שכר טרחה בגין ייצוג ברכישת דירה מקבלן או ייצוג נפגעי תאונות דרכים, אין כל מגבלה על גובה שכר הטרחה שידרוש עו"ד מלקוח.
שנית, ברוב המקרים בהם נדרש ייצוג משפטי, לקוח מגיע לעו"ד כשהוא במצב מצוקה ולחץ נפשי, אם בגלל הליכים פליליים שנפתחו נגדו או הליכים בתחום המעמד האישי (תביעה לגירושין, משמורת מזונות), או אף הליכים אזרחיים כשמדובר בתביעת פינוי מבית, תביעת נזיקין אישית ועוד.
שלישית, קיים חוסר שיוויון מהותי בין מי שמנסח את הסכם שכר הטרחה, עו"ד בעל ידע וניסיון מקצועי, לבין הלקוח ההדיוט ונעדר השכלה משפטית, הנדרש לחתום עליו. ולבסוף, קיים אמנם בחוק תעריף מינימלי מומלץ לשכר טרחה עו"ד, אך לא רק שהוא אינו מחייב, אלא שגם "אבד עליו הכלח" מבחינת התאמתו לעידן הנוכחי. תעריף זה שנקבע לפני עשרות שנים, משמש בעיקר את בתי המשפט בבואם לפסוק החזר הוצאות ושכר טרחה לצד שזכה בהליך.
עו"ד יאיר בן דודצילום: יהונתן בן-דודכדי להבין מה מותר ומה אסור לעשות בנושא, גיבשנו מדריך עם תשובות לשאלות בעזרת עו"ד יאיר בן-דוד, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי הדין, מחבר הספר "הפרקליט והלקוח" העוסק באתיקה מקצועית ושכר טרחה של עורכי דין ואשר מרבה להופיע כעד מומחה בעניין שכר טרחה ראוי, במחלוקות בין עורכי דין ללקוחות הנדונות בבתי משפט ובוררויות.
חתמתי על הסכם שכר טרחה עם עורך דיני וסגרנו על סכום שאשלם לו שנראה לי בדיעבד חריג ביותר לאור העובדה שהוא לא עשה הרבה בתיק. האם אני יכול לדרוש את כספי בחזרה?
השאלה היא לא מה עו"ד עשה בתיק - אם הרבה או מעט - אלא על מה הוא התחייב. יש להבדיל בין ייצוג בהליכים בפני ערכאה שיפוטית, כי אז גם אם עוה"ד הפסיד בתיק, אין זה אומר בהכרח שלא פעל מספיק לטובת הלקוח. "ככלל", מסביר עו"ד בן-דוד, "אם אכן עוה"ד לא עמד במלוא התחייבויותיו, יש בסיס לדרוש ממנו החזר, מלא או חלקי, של שכר הטרחה. אם יסרב ניתן לפנות בתלונה לוועדת האתיקה של הלשכה ו/או להגיש תביעה כספית לביהמ"ש.
"מניסיוני במקרים לא מעטים, בתי משפט חייבו עורכי דין להחזיר ללקוחותיהם סכומים לא מבוטלים שגבו כשר טרחה. כך למשל, ביהמ"ש חייב עו"ד, בעל משרד רב מוניטין, להחזיר ללקוח תשלום בגין כ-50 שעות עבודה, לאחר שהלקוח חויב, כבר בשלב התחלתי ביותר של ההליך המשפטי, בכ-80 שעות. ביהמ"ש הגיע למסקנה כי כמות השעות הסבירה בגין אותו שלב בייצוג אינה עולה על כ-30 שעות".
פניתי לעורך דיני וביקשתי שישיב לי חלק משכר הטרחה שגבה ממני, כי לטעמי הוא לא טיפל טוב במקרה שלי. הוא סירב. האם אני יכול לתבוע אותו או להגיש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין? איזה הליך עדיף?
אם עוה"ד התרשל בטיפול וכתוצאה מכך נגרם נזק ללקוח, עומדת ללקוח עילת תביעה בנזיקין כלפי עוה"ד, הן בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני והן בגין שכר טרחה ששולם. אולם, לא כל הפסד של עו"ד בהליך משפטי, משמעו כי הוא התרשל. מדובר בסוגייה מורכבת המחייבת היוועצות עם עו"ד המומחה בתחום כדי לברר אם אכן קיימת עילת תביעה בגין רשלנות. אם אכן קיימת עילה, יכול הלקוח לפנות בתלונה לוועדת האתיקה וכן להגיש תביעה לביהמ"ש.
אני לא שבע רצון מתפקודו של עורך דיני בהליך משפטי ורוצה להחליפו. ביקשתי ממנו להעביר לי את מסמכי התיק והוא מסרב עד שאשלם לו את מלוא שכר הטרחה. מה ניתן לעשות?
עו"ד בן-דוד מסביר כי על פי חוק לשכת עורכי הדין, עומדת לעו"ד הזכות להחזיק בדברים ובמסמכים שנמסרו לו ע"י הלקוח לצורך הייצוג, אם לטענתו הלקוח חייב לו כסף - אך זכות זו מותנית בכך שבתוך שלושה חודשים ממועד דרישת הלקוח בכתב לקבל את המסמכים, עוה"ד יגיש תביעה נגדו לביהמ"ש. אם חלפו שלושה חודשים, עוה"ד מחויב להחזיר ללקוח את כל מה שקיבל ממנו. עו"ד שמסרב לעשות כן, עובר עבירה אתית וניתן להגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה.
עורך הדין שלי טיפל בי בצורה לא ראויה וכמעט ולא פעל בתיק. שילמתי לו 80% משכר הטרחה שסיכמנו עליו כי לא חשבתי שהוא ראוי ליותר - והוא תבע אותי. האם מותר לעורך דין לתבוע לקוח?
עו"ד רשאי, כמו כל אדם, לתבוע חוב המגיע לו כדין בגין שירות שנתן, ואשר מגובה בהסכם. עו"ד בן-דוד מציין כי "כאשר ללקוח יש טענות הגנה מוצדקות כנגד יתרת התשלום המגיע לנתבע, הוא יכול להתגונן ובמסגרת זו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו לגבי שכר הטרחה הראוי המגיע לעוה"ד בנסיבות המקרה. חוות דעת מומחה לשכר טרחה ראוי נדרשת בכל מקרה שבו לא קיים כלל הסכם שכר טרחה, או שקיים הסכם אך הייצוג על פיו לא הושלם אם מחמת התפטרות עוה"ד במהלך הייצוג או פיטוריו ע"י הלקוח והחלפתו באחר".
מה כדאי ללקוח לעשות טרם חתימת הסכם שכר טרחה?
נסו לברר מראש מה טווח התעריפים המקובל בגין השירות שאתם מבקשים.
אל תחתמו לפני שקראתם והבנתם במלואו את הסכם שכר הטרחה על כל פרטיו (לרבות האותיות הקטנות) ודאגו לקבל עותק מההסכם החתום.
חשבו פעמיים טרם חתימתכם על הסכם המבוסס על חיוב לפי שעות עבודה. כשמדובר בייצוג בערכאות, לא אתם ולא עוה"ד, תוכלו להעריך מראש את כמות השעות שתידרש, ואתם עלולים למצוא את עצמכם מול חיובים בסכומים שלא שיערתם.
כאשר מדובר בשכר טרחה גבוה במיוחד, או בגין שירות משפטי מורכב, מומלץ להיוועץ בעו"ד נוסף, שאינו בא-הכוח המיועד, לגבי נוסח ההסכם ומשמעויותיו.
