בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים חייב לאחרונה את משרד הפנים להעניק אזרחות לבנם בן ה-9 של אישה ישראלית ובעלה האיטלקי: המשרד השתמש בתחילה בזכות המוקנית לו וסירב לתת לילד אזרחות בטענה שלא הוכח שמרכז החיים של המשפחה בישראל, אבל השופטת תמר בר-אשר קבעה שמכלול הנסיבות דווקא מצביע על כוונת השתקעות בארץ.
האישה נולדה באיטליה לאם נוצרייה מקומית ולרופא מוסלמי אזרח ישראל, ומכאן קיבלה גם היא אזרחות. היא חיה בילדותה ובנעוריה באיטליה, וכשבגרה למדה רפואה באוקראינה בשנים 2021-2015. אחרי סיום הלימודים היא הגיעה לארץ עם בעלה ובנם ומאז הם שוהים כאן ברציפות. היא עברה את בחינת הרישוי הממשלתית לרפואה מטעם משרד הבריאות וסיימה לאחרונה סטאז' באחד מבתי החולים הציבוריים בישראל.
אלא שמשרד הפנים סירב להעניק לבנם אזרחות בטענה שהאם נשואה לאזרח איטליה ושרק לאחרונה שבה לישראל, ולכן לא ניתן לקבוע בשלב זה היכן יתייצב מרכז חייהם.
בני הזוג הגישו עתירה שבה טוענו שאין בסיס לקביעה שהאם שוהה בישראל באופן ארעי, ומכלול הנסיבות מעיד על כך שבחרה לקבוע כאן את מרכז חייה. הם הוסיפו שהחלטת משרד הפנים עומדת בניגוד להלכה שלפיה בדרך כלל יושווה מעמדו של קטין לזה של הורהו. לדבריהם, ההחלטה פוגעת בשמירת שלמות התא המשפחתי.
משרד הפנים השיב כי בקשת בני הזוג נבחנה על כל היבטיה ונמצא כי אין מקום להענקת אזרחות לקטין כל עוד לא ניתן לומר שהוריו בחרו לבסס את מרכז חייהם בישראל.
השופטת תמר בר-אשר הבהירה שלפי החוק, מתן אזרחות למי שנולד מחוץ לישראל מכוח אזרחותו של אחד מהוריו אפשרי רק לגבי הדור הראשון (דור הילדים). לעומת זאת, בדור השני של לידה מחוץ לישראל (דור הנכדים שגם ההורה שלהם הוא אזרח שנולד מחוץ לישראל), לא ניתן לקבל אזרחות ישראלית מכוח לידה בלבד. במצב זה, כאמור, ניתנה לשר הפנים סמכות שבשיקול דעת "להעניק" אזרחות לילד.
עם זאת היא הוסיפה שהשיקול של מקום מרכז חייו של הקטין ושל הוריו הוא בהחלט שיקול ענייני וחשוב. מאחר שקיומו של מרכז חיים בישראל אינו בגדר תנאי הקבוע בחוק, ואף אינו בגדר שיקול שנקבע בנוהל הענקת אזרחות לקטין, יש קושי בכך שבפועל זה השיקול היחיד שנלקח במסגרת החלטת המשרד.
"דומה כי ניתן להציע שורה של שיקולים נוספים אשר ראוי כי אף הם, או חלקם, יישקלו", כתבה. היא ציינה שבחינת מכלול הנסיבות מחזקת את זיקת משפחת העותרים לישראל. זאת בין היתר לנוכח בחירת האם להיבחן בבחינת הרישוי הממשלתית לרפואה מטעם משרד הבריאות והעובדה שעשתה סטאז' בארץ.
השופטת הוסיפה כי כל בני משפחתה הגדולה של האם הם אזרחי ישראל החיים במדינה. בנסיבות אלה התקבלה העתירה ומשרד הפנים חויב להעניק לילד אזרחות. המשרד ישלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד יפית וייסבוך, עו"ד גבריאלה גרפינקל
• ב"כ המשיב: עו"ד מוריה אלימלך (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
• עו"ד ענאן חמאם עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
