לישיבת הממשלה שצפויה להתקיים ביום ראשון הקרוב התווספה תוכנית תמריצים להאצת ענף הבנייה למגורים. עלותה התקציבית של התוכנית עומדת על כ-2 מיליארד שקל ומימושה מותנה בכך שהכנסת תאשר את תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024. בין היתר, כוללת התוכנית מענקים בסך 1.1 מיליארד שקל לסבסוד פיתוח מגרשים בפריפריה ו-460 מיליון שקל לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית.
סעיף מרכזי בתוכנית מגדיל באופן דרמטי את מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה ל-65 אלף. הגדלת המכסה נחוצה משום שעד 7 באוקטובר עבדו בענף הבנייה כ-80 אלף פלסטינים, אך מאז הם לא מורשים להיכנס לישראל. ערב המלחמה המכסה עמדה על 30 אלף, בנובמבר הועלתה בפעם הראשונה ל-50 אלף. כעת, כאמור, היא תגדל בעוד 15 אלף.
עד עתה עובדים זרים בעיקר מסין, אוקראינה ומולדובה הגיעו לאחר שנחתם הסכם בין מדינתם לישראל שנועד למנוע את ניצולם. בנובמבר הוחלט בפעם הראשונה בגלל מצב החירום כי תתאפשר כניסה של 10,000 עובדים גם ממדינות שלא חתומות על הסכם עם ישראל. במקרה זה חברות כוח אדם זרות נכנסות במקום הממשלה המקומית ומתווכות את העובדים לחברות כוח אדם ישראליות.
בטיוטה מוקדמת של התוכנית שתעלה לאישור הממשלה ביום ראשון היה סעיף שאפשר להגדיל את מכסת הזרים שמגיעים בעזרת חברות פרטיות. אך כפי שנחשף בכלכליסט הסעיף הזה נמחק לאחר התעקשות של משרד המשפטים, בין היתר על רקע ביקורת של הממשל האמריקני. החשש של משרד המשפטים הוא כי תיווך העובדים בעזרת חברות פרטיות יוביל לניצולם עד כדי סחר בהם, ומכך שישראל אינה ערוכה למאבק בתופעה.
חברות הבנייה יוכלו להכניס עוד 10,000 עובדים זרים
על פי ההחלטה, אם ייכנסו לישראל יותר מ-20 אלף עובדים פלסטינים מכסת העובדים הזרים תצטמצם לאחת משתי האפשרויות הבאות: 50 אלף או תעודכן על פי מספר העובדים שישהו באותה עת בישראל.
ההחלטה כוללת גם תקציב של 5.5 מיליון שקל לתוספת של 20 משרות לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך פיקוח על העובדים הזרים וזכויותיהם.
בנוסף על פי ההחלטה משרד השיכון יפעל להגדלת מאגר חברות הבנייה הזרות שפועלות בישראל. הן יקבלו היתר לעבוד בארץ במשך 5 שנים, כל אחת מהן תוכל להכניס עד 1,600 עובדים, עד למכסה של 10,000 עובדים לכולן יחד. המכסה הזו היא בנוסף לכ-12 אלף עובדים בחברות בנייה זרות שכבר עובדות בישראל.
התוכנית שתעלה לאישור הממשלה כוללת, כאמור, תקציב של 1.1 מיליארד שקל לצורך הגדלת מענקים לסבסוד עלויות פיתוח מגרשים. המענקים יהיו בסך של 50-40 אלף שקל לכל דירה בפרויקט, בישובים שנכללים במפת אזורי העדיפות הלאומית, ויתווספו למענקים שכבר כיום מתקבלים בישובים אלה. המענק החדש יוביל לכך שהמדינה תישא בכל או ברוב עלות פיתוח המגרשים. אבל המענקים יינתנו רק בתנאי שמתקיים אחד משלוש התנאים הבאים: ישווקו בישוב יותר מ-1,500 דירות עד שנת 2026; המענקים יינתנו לאתרי בנייה שבהם טופוגרפיה תלולה שמייקרת את עלויות הפיתוח; וכן מענקים לשיפור הכדאיות הכלכלית באתרי בנייה שבהם נכשלו בעבר מכרזים.
462 מילון שקל מוקצים בתוכנית לצורך סבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית שאין להם היתכנות כלכלית, וכן לצורך הסכמים עם רשויות מקומיות שיקדמו תוכניות של התחדשות עירונית.
עוד כוללת התוכנית: הקצאת מענקים בהיקף של 300 מיליון שקל לשנים 2024-2025 לתימרוץ רשויות מקומיות שיוציאו בשנת 2024 היתרים לבניית יותר מ-500 דירות; הקצאת 19 מיליון שקל מטעמה של רשות ההשקעות בתיאום עם משרד השיכון לעידוד תיעוש ומיכון בענף הבנייה.
עוד כוללת התוכנית 30 מיליון שקל עבור תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה, שתבוצע על ידי משרד הכלכלה, משרד העבודה ושירות התעסוקה, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון.
50 מיליון שקל יוקצו לצורך ערבות מדינה לבנקים שמממנים פרויקטים לבנייה, ובעקבות עליית הריבית, האטה בענף והערכות כי הסיכון גדל, החמירו את התנאים שהן מציבות לחברות הבנייה לקבלת מימון.
כמו כן תהיה אפשרות לדחות עד ליוני 2024 תשלומים של זוכים במכרזים של רשות מקרקעי ישראל לבנייה רוויה למגורים. בתחום השכירות המוסדית ארוכת הטווח מוצע לאפשר לחברות היזמיות בתחום לקזז מע"מ מתשלומים לבניית הפרויקט. אפשרות שלא הייתה קיימת עד עתה ותאפשר לחברות היזמיות לחסוך 17%- עלות המע"מ.
במקביל ובניגוד למצב היום הן יידרשו לשלם מע"מ כאשר יימכרו את הדירות. דירות בפרויקט חייבות לעמוד להשכרה במשך 15 שנים לפחות כדי שהחברה תהיה זכאית להטבות מס.
בנוסף, יקודם תיקון לחוק שמקבע את מס הרכישה שמוטל על משקיעים בשיעור של 8%, זאת בעוד שכיום המס הזה מוטל מתוקף הוראת שעה שאמורה לפוג בסוף השנה. כמו כן החוק כולל גידול הדרגתי במס שב החל משנת 2026, בתקווה כי בחלון הזמן עד שהמס יגדל בעלי דירות ימהרו למכור אותן.
בנוסף, במטרה לתמרץ בנייה למגורים, יוקם צוות שיבחן החזרה של מס רכוש שיוטל על בעלי קרקע פנויה שלא נבנה עלייה דבר, למעט אם המגרש משמש לחקלאות. בראש הצוות ישב ד"ר שמואל אברמזון הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובהשתתפות מנהל רשות המיסים, הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד השיכון והיועצת המשפטית לממשלה.
